טכניקות אימון רוחני לעבודה עם רגשות  – 6 שיטות לצמיחה רוחנית במפגש עם רגשות

טכניקות אימון רוחני לעבודה עם רגשות – 6 שיטות לצמיחה רוחנית במפגש עם רגשות

כיצד לעבוד עם רגשות שליליים בשלבים שונים של ההתפתחות האישית והרוחנית שלנו

רגשות שליליים נחשבים פעמים רבות לאוייב הגדול ביותר של המתרגל הרוחני.

רוב המסורות הרוחניות מדגישות את הנזק שיש ברגשות "שליליים".

המורה ד"ר\לאמה דבורה צביאלי טוענת שכעס לא ממותן כלפי אדם בעל שעור קומה עלול "לגדוע את שורש החסד" ולמחוק את מצבורי החסד (קארמה טובה) שאדם צבר במשך עידנים, במסורת היהודית מוזכר שהשכינה לא יכולה לשרות במקום בו יש גאווה וכל הכועס כל מיני גיהינום שולטים בו…גם אם ההצהרות האלו נראות קצת מוגזמות ואפילו אם אינך מקבל את מושג הקארמה והגילגולים וחיים שאחרי המוות, ניתן לראות באופן ברור את הנזק ברגע ההווה שרגשות עזים ובלתי נשלטים כמו כעס וקנאה גורמים לנו בחיים.

גם אם התייחסויות אלו נראות לנו קיצוניות רובינו חווים רגשות כדבר חזק וסוחף המסוגל לקחת עלינו שליטה ולהביא אותנו לדברים ומעשים שאחר כך אנו מתחרטים עליהם.

למעשה רגשות הם הגורם המרכזי בקבלת ההחלטות שלנו הן במודע והן לא במודע.

ההוכחה הניצחת לכך נמצאת בעולם הפרסום, ניתן לראות בברור שרוב המפרסמים בוחרים לעורר אצלינו הזדהות רגשית עם המוצר ופחות שיכנוע אינטלקטואלי.

המפרסמים הגדולים משקיעים מיליונים בייעול השפעת הפרסומות שלהם ואני מדבר על קבוצות מבחן, צוותי מחשבה ,סיעור מוחות ,סקרים ועוד ועוד

הסיבה היחידה שמפרסמים בוחרים לפנות לרגשות (ובמקרים רבים לרגשות שלילים) היא שהם נוחכו שבאופן מעשי זה מה שמניע את פעולותינו.

הניסיון היום יומי מראה שרגשות חזקים עלולים לחבל בחיינו ולעתים להרוס מערכות יחסים עליהם עמלנו במשך שנים. אני לא טוען שרגשות הם דבר שלילי באופן. ישנם רגשות יפיפים, אהבה, חמלה ,שמחה בהצלחת האחר.. גם לרגשות המוגדרים כ"שליליים" דוגמת כעס יש חשיבות וערך במצבים ותנאים שמתאימים לכך. הבעיה עם רגשות היא שלעתים קרובות הם "לקוחים את השליטה" וגורמים לנו לפעול מתוך תפיסת מציאות משוחדת וצרה.

מסורות רוחניות שונות פיתחו כלים מגוונים ומעניינים להתמודדות עם רגשות כשהם נעשים הרסניים ומכאיבים את חלקם אציג כאן.

שיטה א – לקפוא כמו בול עץ

כעס, עצבות או קנאה אינם רגשות רעים מיסודם, כעס בא לומר לנו שפלשו לגבולות שלנו, עצבות במקרים רבים מספרת שעלינו לאפשר לעצמינו מנוחה והתבוננות, וקנאה מגלה לנו מה אנו באמת רוצים בחיים. עם זאת לפעול מתוך הרגשות האלו ללא עידון או ביקורת עצמית מוביל לרוב לתוצאות הרסניות. מסיבות אילו ואחרות מאוד מומלץ לפתח את היכולת לעצור את עצמינו כשאנו מרגישים שהדרך מתוכה נפעל תיהיה מזיקה והרסנית.  בתוכניות לניהול "אלימות" הנלמדות בבתי סוהר אחד הדרכים שנלמדות היא להזרים את כל הרגש ל"אגרופים", לכווץ את האגרופים חזק ככל האפשר, לעצור את הנשימה ואז לשחרר את האגרופים ואת הנשימה ואיתם את הרגש השלילי. (ללא ביטוי מילולי שלו). כמובן שכדי ללכת למקום סגור אם אפשר כמו שרותים ואז לשחרר את הרגש. 

בתרגולים בודהיסטים אחד המידות החשובות אותן המתרגל מפתח היא סבלנות (אחת משש השלמויות). סבלנות משמעותה לעצור רגש קשה ולא לבטא אותו, התיאור של היכולת הזאת היא "להיות כמו בול עץ", אם זאת לא מדובר בהדחקה, אלה בהקפאה רגעית של הרגש, ואז עיבוד שלו (שיוסבר בהמשך), עיבוד נכון של הרגש מאפשר להשתמש בו בצורה חיובית ובונה. כמובן שכעזרה ראשונה שיטות פורקן רגש ומתח גופני הם פתרון סביר. בין שיטות הפורקן הרגשי שמצאתי כיעילות ניתן למנות:

צרחה דוממת- לחסום את הפה בידיים ולהוציא צעקה בלתי נשמעת. האנרגיה הרגשית משתחררת בלי שהמשטרה תחפש אחרי נפגעת אונס.

דפיקה עם ידיים על רצפה או קיר – ילדים משחררים מתח וכעס דרך דפיקת אגרופים ברצפה קיר, כמובן לא מדובר במכות חזקות אלא בפורקן רגשי טבעי שכל ילד משתמש בו, ואנחנו כמבוגרים לא. 

טכניקת כיווץ האגרופים המוזכרת למעלה.

כל הטכניקות האלו יכולות להיות מבוצעות באופן סמלי, כמעט ללא קול, במקום פרטי קטן כמו שירותים, או בבית.

 

 

שיטה ב – התבוננות נטולת הזדהות ברגש

שיטת המדיטציה הבודהיסטית תובנה (וויפסנה) מאמנת בהתבוננות נטולת הזדהות במה שמופיע "בשדה התודעה" שלנו. שדה התודעה הוא כל האינפורמציה שאנו חווים כלומר רגשות, מחשבות, תחושות גוף, חווית חושים ומבנים מנטליים. הבודהה קרא לאוסף ה"מידע" הזה "חמש הערמות" והוא טען שתחושת ה"אני" שלנו באה מזדהות עם המידע הזה.

היכולת לצפות ברגש ולא להזדהות ולהגיב אליו יוצרת חוויה של שלווה וריחוק.

כל רגש בסופו של דבר הוא השתחררות זמנית של אנרגיה. אנרגיה זאת תתכלה מעצמה בין עם נגיב אליה ובין עם לא. אבל ההזדהות שלנו עם הסיפור הרגשי מעצים את ה"דרמה" וגורם למודעות שלנו ללכת לאיבוד בתוך הסיפור.

התגובות הטבעיות שלנו לרגש חזק הם להדחיק אותו או לבטא אותו החוצה.

הדחקת הרגש אלים יכולה ליצור בעיות בריאותיות ומחלות, הדחקת רגש כמו תשוקה עלול להביא לסטיות והתפרצויות רגשות לא נשלטות.

שיחרור רגש דוגמת כעס יכול לעורר תגובה אלימה או לפגוע ללא צורך באחרים. האופציה המדיטטיבית היא התבוננות.

מורה הוויפסנה המפורסם גואנקה מסביר שכשעולה רגש חזק ניתן להכניס בין הגירוי לתגובה רווח של התבוננות. היכולת להתבונן בלי להזדהות נותן לנו פרספקטיבה אובייקטיבית ומאפשר לנהל את הרגש באופן בונה . הנזיר הבודהיסטי עופר עדי מסביר שאדם שמתרגל באופן קבוע שיטה זאת מפחית באופן משמעותי את כמות הרגשות השלילים ואת משך הזמן שהם "תוקפים" את התודעה. . אותה סיטואציה שתגרום לאדם אחד שעה של כעס או רגש מייסר תגרום לאדם מיומן בהתבוננות  רק רבע שעה או פחות… למתרגל מסור יהיו הרבה פחות רגעי סבל והרבה יותר רגעים מהנים במשך חייו.

שיטה ג – עידון הרגש

מורה היוגה האזוטרית סוואמי וויקנאנדה מסביר שרגש הוא התפרצות אנרגיה  הקשורה שמרכז אנרגיה מסויים (צ'אקרה) , ניתן באמצעות שיטות יוגה להניע את האנרגיה הזאת למרכז אנרגיה אחר ואז הרגש משתנה.

סוואמי טוען שכל הרגשות השליליים כשורים במרכזי האנרגיה הנמוכים, כלומר צאקרת הבסיס, צקרת המין וצ'אקרת הכוח. יוגי היודע להניע את אנרגיית החיים שלו לצ'אקרת הלב ומעבר אליה מחוסן מפני רגשות שליליים.

טכניקות יוגה מסוימות נועדו להניע את האנרגיה. מניסיוני האישי טכניקות אלו עובדות. אולם יעלותם תלויה בהתמדתו וכשרונו של המתרגל. 15 ד של עמידת ראש אכן יכולה לשנות מצב רוח דיכאוני ואפילו להפוך אותו לאופוריה , אבל לא כל אחד יכול להתמיד בעמידת ראש 15 ד.

סוואמי טוען שכגודל הרגש השלילי כך גודל הרגש החיובי שמורגש כשהאנרגיה נעה למרכז רוחני אחר. אנרגיה (פראנה) זה אנרגיה.

שיטה  ד – 5 הבודהות של המדיטציה 

בתרגולים טנטריים מתקדמים ובמיוחד באלו הקשורים במסור הדזוג צ'ן מסתכלים על האיכות ה"ריקה" של הרגשות.

חמשת בודהות החוכמה או הבודהות הדהיינים (של מדיטציה) הן חמש דמויות המייצגות בזרם הוג'ריאנה של הבודהיזם חמש תכונות של הבודהה. הדמויות מופיעות תדיר באומנות הוג'ריאנה ובעיקר באומנות הטיבטית בציורי מנדלהגלגל הקיום וציורים אחרים. (וויקפדיה)

תפיסה זאת גורסת שכל רגש שלילי נובע משורש רוחני חיובי. שורשו של הכעס הוא בהירות, של החמדנות הוא עונג ושל הבלבול הוא שלווה.

באמצעות אימון נכון מסוגל מתרגל רוחני מיומן לתפוס את הרגש כשהו מופיע בזמן אמת ולהיכנס לתוך שורשו החיובי. כל מצב של כעס לדוגמה הופך למצב של יעילות וחדות תרגולים דומים קימים בעולם הזן ושימשו סמוראים כדי להגיע ליכולת לחימה מושלמת.

ברמה הפרקטית התרגול הזה מזמין אותנו להיות מודעים ברגע של הצפה רגשית חזקה לחפש בתוך הרגש את נקודת ה"מרכז", ובדומה ל"עין" בלב הסערה למקד את צומת הלב על האיכות הזאת. התהליך דורש יכולת זכירה עצמית חזקה (מיינדפולנס) ויכולת לחוש אנרגיה. הצורה המלאה של עבודה עם רגשות היא חדירה אל השורש הפנימי שלהם ממש. שהוא הטבע הלא מוגבל והמענג של התודעה הטהורה.

כל רגש חזק יכול לשמש כמקפצה למקום הזה. אך כדי לבצע את הטריק צריך להיות מתרגל רוחני מתקדם ורב חסד.

 שיטה ה – 3 מעגלי הריקות

שיטה זאת אינה טכניקה אלה גישה רוחנית המבינה שכל חוויה שלילית היא קארמה שהבשילה ומכריחה אותנו לראות את המציאות באופן מייסר או מגביל.

התגובה האינסנטקטיבית למצב היא בדיוק מה שימשיך אותו.

כדוגמה אדם שמקלל אותנו באוטובוס כי דרכנו לו על הרגל מנקודת 3 מעגלי הריקות יובן כחוויה בה אתה, האדם והתפיסה של פעולתו של האדם ניתנות לפרושים שונים המשנים לגמרי את הרגש שיתעורר והתגובה אליו.

האדם המקלל הוא "ריק" מלהיות רע מצד עצמו, יתכן והוא מלאך בתחפושת שממרק את עונותינו ומונע מאיתנו סבל גדול יותר. הקללות אינם מעליבות מצד עצמם, בסך הכול ויברציות קול שמוחינו יוצר תגובה שלילית אליהם, אותם מילים אם היו נאמרות במחזה בו אנו משחקים היו נתפסות כמשעשעות, ואנחנו ריקים מלהרגיש פגועים , אם היינו רואים את האדם כמלאך שבא למרק עוונותינו נוכל להרגיש שמחה והקרת תודה.

גישה זאת (המוקצנת כאן) מביאה לשורה של תרגילי אימון ממסורת הקדמפה דוגמת טונג לן (נתינה ולקיחה) וגלגל הלהבים. טכניקות אלו לעשה אומרות… החוויה השלילית שאני חווה נובעת מהבשלה של קארמה שלילית, או מעשים דומים שאני עשיתי לאחרים… אז במקום להגיב באנוכיות ואלימות ניקח על עצמינו מתוך חמלה את כל הסבל של כל האנשים שחווים מצב זה עכשיו. התייחסות חומלת זאת מכלה את הקארמה השלילית בקצב מהיר ומביאה לשינו כמעט מיידי בהרגשה.

שיטה ו – להמתיק את הרע בשורשו 

בעולם היהודי חסידי יש צורת עבודה רגשית הרואה כל דבר שקורא בחיינו כרצונו רב החמלה והחוכמה של אל כל יכול.

הפוגע הוא בסך הכול כלי של האל ולכעוס עליו זה בערך כמו לכעוס על מקל של אדם התוקף אותי.

שבדוגמה כמובן שאין טעם לכעוס על המקל, ואפילו לא היד שמניפה אותה, אלא על רצונו של האדם המכה. אם נראה את הרצון המכה כרצונו של  אל אוהב שמייסר אותי כשם שאב מייסר את בנו, כלומר ניסיון לתקן אותי ולהפוך אותי לטוב יותר, יותר קל לקבל ללמוד מהחוויה הכואבת.

מעוד מעניין שהחסידות רואה "שורש חיובי" בכל פעולה אנושית כולל באילו השליליות ביותר. אפילו האב שפוגע מינית בילדו, מחפש לפי גישה זאת משהו טוב אולי "מפגש עם משהו טהור ותמים", כמובן שהוא עושה זאת בדרך גרועה מאוד, דרך ששוברת תמימות של מישהו אחר ומנתקת אותו מתמימות. ראיית השורש החיובי של המעשה מאפשרת לסלוח ולראות ולגלות דרך "להחליף" התנהגות פוגענית שמטרתה חיובית בהתנהגות אחרת, מיטיבה שתביא לאותה התוצאה. המטפלת המשפחתית ווירגיניה סארטיר, תרמה את העיקרון הזה לפסיכולוגיה המודרנית.

הרמח"ל במסילת ישרים מציע דרך מעשית מעניית להתמודדות עם רגשות. שיטתו באופן בסיסי היא ליצור רגש קיצוני הנוגד את הרגש או המידה אותה אנו רוצים לתקן. עם הזמן שהתרגלנו לתגובה ההפוכה ניתן לתת לשתי התגובות להימהל ביחד וליצור תגובה מאוזנת.

שיטה זאת מזכירה טכניקה הלקוחה מNLP  ונקראת למוטט עוגנים ( Collapsing anchors ). פירוט השיטה נמצא מעבר לאופקו של מאמר זה אולם רק אציין שכששתי תגובות רגשיות נוגדות מקושרות אסוציאטיבית לאותו גירוי הם נוטות לבטל אחת את השנייה.

הרבה פעמים הרגש ההופכי יצור התנגדות, באותו רגע בו אתה פוגש רגש חזק הוא רגע בו אתה מזדהה עם סיפור אישי מסויים והגדרה צרה של עצמך, בדרך כלל כקורבן. היכולת להחזיק בקטבים מאפשרת הרחבת תודעה ופגישה של אזורי "הצל" שלך.

לסיכום

רגשות הם מרכיב רב עוצמה במבנה האישיות שלנו, הם הדבר שיכול להרים אותנו לפסגות רוח ויכול להוריד אותנו ליגון שאולה. עבודה עם רגישות הם מרכיב מרכזי בכול דרך רוחנית. לעיתים בכשעבודה כזאת לא מקבלת חשיבות רגשות עוברים הדחקה ואז מתפרצים בצורה מעוותת והרסנית.  במסורות שונות יש תשובות שונות לבעיית הרגשות הקשים , ברמות שונות של תרגול ניתן לעשות עם רגשות תהליכים שונים.

מסורת הטנטרה היא כמעט ייחודית במובן שהיא לא מגדירה רגשות חזקים דוגמת תשוקה או כעס כ"רעלים" אלה כהזדמנויות להתעלות רוחנית.

השארת תגובה