מהי חניכה לארכיטיפ הלוחם – סיפורו של גבר שגילה את כוחו ועצה מעשית למימוש מטרות

מהי חניכה לארכיטיפ הלוחם – סיפורו של גבר שגילה את כוחו ועצה מעשית למימוש מטרות

סיפורו של הגבר הרגיש שנשים לא העריכו

הוא פחד לפגוע. תמיד כשפגש נשים הוא העדיף את המגע המקדים, הליטופים, החיבוק על פני המין עצמו.
אביו היה מעין מאצ'ו ואימו הייתה 'קורבן'. הוא שנא את הבוטות, הגסות והצורך של אביו תמיד להראות עליונות, אפילו עליו כילד בין 10. הנשים בחייו תמיד נראו חכמות יותר, טובות יותר ומובנות יותר מהגברים.

הוא היה המגן של אימו וזה שניחם אותה. היה זה מנחם לדעת שיש בחייו מישהיא שצריכה אותו.

הוא החליט שהוא לעולם לא יפגע בנשים כמו אביו. הפחד הזה התעורר מאוד חזק ביחסי המין ובמיוחד בזמן החדירה, עד כדי חוסר זקפה. הוא רצה בכל מאודו לא להידמות לאביו וסבל מפחד משתק להכאיב.

המצב המביך הזה גרם ששנים שלא היה בקשר עם אשה, בנוסף תמיד היה חסר שם משהו, נשים תמיד היו מאבדות עניין בסוף ובוחרות באיזה מניאק ולא בו. הוא היה מבולבל.

הטקס

יום אחד הוא פגש את אור, גבר מסוג אחר. הוא הוזמן לסדנת סווטלודג', סאונה עשויה מאוהל מכוסה בשמיכות אליו מוכנסות אבנים חמות.
הוא לא ציפה לדבר מהתהליך, זה היה בשבילו מעשה יאוש, משהו שעושים אחרי שניסינו כבר הכל.

אור ניהל את האירוע, הוא היה גברי אבל רך, נוכח אבל לא שתלטן, ישיר אבל לא פולשני. נשים וגברים ממש הביטו אליו בהערצה. לאחר הסדנה הוא ניגש אל אור וסיפר על הקושי שלו מול נשים.

אור הביט בו לרגע במבטו היציב והחם ואז אמר. אתה עדין לא פגשת את הלוחם הפנימי שלך. כל עוד זה לא יקרה אתה תבלבל בין כוח לעצמה ותפחד להשתמש בשניהם.

אור הזמין אותו ל'מסע', הם ישבו זה מול זה ואור טופף על תוף עור אינדיאני כדי להכניס את שניהם ל'טראנס'.

אור ביקש ממנו לרדת למקום בתודעתו שם נמצא הלוחם הפנימי שלו. הלוחם הוא ארכיטיפ אוניברסלי המיצג את האומץ לחיות חיים של אהבה ושרות לכוח האלוהי שמקשר ומיטיב עם כל הברואים. כוח שהאינדיאנים קראו לו ה'רוח הגדולה' והיהודים הוויה (גם שם המורכב מצלילי הרוח).

הוא הציע לו לחשוב על מתנה שיציע ללוחם הפנימי ועל וידוי שיעשה מולו.
הווידוי היה פשוט, הוא סירס וחסם את הלוחם הפנימי כמעט כל חייו כי פחד להידמות לאביו.

המתנה שהציע הייתה ברורה: אם סוף סוף יצליח להחזיר את הלוחם לחייו הוא התחייב לחיות חיים של אומץ ומשמעות. חיים בו ייתן את מתנתו הגברית לאשה הראויה לכך. הוא ידע עמוק בפנים שמישהי כזאת קיימת, והיא מחכה לו.

התיפוף נמשך. במצב הטראנס דמות לוחם הופיע לפניו. חסון, בטוח, לא מתנצל על נוכחותו בעולם.
הוא הביט בוא במבט חודר ושאל אותו האם הוא מוכן להיחנך לכוחך האמיתי? כן, הוא ענה ללא היסוס.

המבחן

אם כך עליך לעמוד במבחן.
אני מוכן לעשות הכל, ענה לדמות הדמיונית.
לפתע דמותו של אביו הופיע והוא חש חלחלה. אמור לאביך מה אתה חושב עליו פקד הלוחם הפנימי והוא ציית. רק עתה הבין כמה טינה הייתה לו לאביו. אתה רשע, ואלים ותוקפן, וצבוע…

כשנגמרו המילים ביקש ממנו הלוחם שיאמר על עצמו את אותם הדברים…

בהתחלה הוא התנגד, אני לא תוקפן, אני ההפך מתוקפן…אני לא אלימממ…
פשוט תעשה זאת ביקש הלוחם בסמכותיות.

הוא התחיל לומר לעצמו את הדברים, ופתאום הבין הכל, הוא היה בדיוק כמו אביו, פשוט למד להסתיר את הכוחניות שלו ולפצות עליה בהתנהגות הפוכה וקיצונית לא פחות.

לחסום את הגבריות הביא אותו בדיוק למקום ממנו הכי פחד, הוא פגע בנשים. הוא זכר את בת הזוג האחרונה שלו, כמה היא הייתה זקוקה לנוכחות הגברית שלו, ליציבות, לכך שיהיה אמיץ, ישיר, ויתן לה תחושה שהוא רואה אותה ומכיל אותה, אבל תמיד היה מסתגר או נבהל ובורח. למעשה פגע בנשים באופן סדרתי בדיוק כמו אביו, הבין.

הוא התמלא שנאה עצמית ובושה, הלוחם הפנימי אמר לו, אהוב את החלק הזה בך. אי אפשר לעדן, לרפא או לתקן חלק בעצמך שאינך מוכן להכיר בקיומו.

הוא חיבק את עצמו ואמר לחלק הפנימי הזה, אני אוהב אותך, אני רואה אותך, אני מרשה לך להיות בתוכי.

המתנה

אז התגלה לפניו הסוד הגדול, הוא ראה לראשונה את הפחד שהיה בשורשו של ה'מאצ'ו' הפנימי, הכיצד יתכן, שכל המפלצת הזאת היא בסך הכל פחד שהתחפש למשהו מפחיד ואלים…חשב בפליאה.

תן לחלק הפנימי הזה יד, תהיה האבא הטוב שמעולם לא היה לו, תרשה לכאב שיצר אותו להשתחרר ולצאת.

כאב ועצב אין סופיים שטפו אותו, הוא החל לבכות.
אז לפתע הופיע שלווה ושלמות, המפלצת לא הייתה שם יותר, רק ילד עדין וניצוצות נשמה שהוחזקו בידי המפלצת ויצאו עכשיו לחופשי. ועכשיו חזרו הניצוצות אליו והתאחדו איתו.
היו שם ניצוצות של ביטחון העצמי, אומץ, וכוח לבטא את נוכחותו הגברית.

כוחות שהשתוקק אליהם זמן רב, כוחות עליהם וויתר כשבחר לא להיות כמו אביו. סוף סוף הם חזרו אליו.

פתאום דמותו האלימה של אביו לא הייתה מפחידה יותר, היא הייתה בעיקר פתטית, חלשה וזקוקה לרחמים. הוא החליט שלעולם לא ישנא את אביו יותר, בסך הכול גם אביו הוא בשורשו ילד מפוחד הזקוק לאהבה, ולא יודע כיצד לבקש אותה.

התיפוף נעשה מהיר ואז פסק, הוא ידע שעליו לחזור למודעות רגילה. הוא פתח את עינו והבין שמשהו גדול קרה.

התוצאה

 בשבועות שלאחר המפגש, אנשים התייחסו אליו אחרת, כאילו כיבדו אותו יותר וממש ביקשו את חברתו, הוא מצא עצמו בעמדת מוביל בעבודה.

הוא פגש אישה מיוחדת, מישהי שהכיר שנים, ותמיד הייתה לו משיכה אליה, אבל כלום לא קרה בניהם, פתאום זה קרה מעצמו אחרי שנים של גישושי חיזור.

חיכיתי שתבוא כל כך הרבה זמן אמרה לו, אבל תמיד הייתי כאן ענה, את לא נתת לי להתקרב. לא ענתה, מישהו היה כאן אבל אתה לא היית כאן, ושניהם הבינו.
…סוף…

תמונת לוחם קארטה, מיצגת את אנרגיית הלוחם הפנימי

למה אנו מוותרים על העוצמה הגברית שלנו?

 

למעשה גברים רבים מפחדים מהכוח ומהגבריות שלהם, הם בוחרים להתנכר לגברי הנתפס כאלים, פולשני וגס ולהתחבר לנשי. גברים כאלה ידברו ברכות, יגדלו שיער, וימנעו מעימות ישיר.

יתכן ובמין הם יסבלו מחרדת ביצוע ופחד לחדור. הם עסוקים בלגרום הנאה ופחות בלקחת מרחב, ולפעול בדרך שנותנת להם הנאה. הם מפחדים לפגוע ולהכאיב עד כדי שיתוק ולכן אינם מסוגלים לעשות ולפעול כלל.

המוכנות לקחת אחריות על אנרגיית הלוחם הפנימי הייתה בתרבויות העבר "הפרימיטיביות", טקס חניכה ארוך, בו גברים היו מגלים בהדרגתיות את כוחם האמיתי. כוח ששורשו אהבה. כוח שאינו הופך להקטנה של האחר וסדיזם ואינו הופך להקטנה עצמית ומזוכיזם.

הם היו מתבגרים לגיבורי הרוח המחויבים ליצור עולם טוב ומאוזן יותר.

למה הדור שלנו זקוק לטקס חניכה גברי חדש?

היום יש צורך עצום בתהליכי חניכה שיאפשרו לגברים לעבור את השלבים והדרושים לגילוי הכוח והחמלה הפנימים. בלעדיהם גברים רבים נשארים ילדים נצחיים או הופכים לקריקטורה של גבריות שכל מטרתה להראות גבריות ריקה ונוצצת כלפי חוץ.

גבריות המתהדרת בסמלי פאלי כמו מכוניות יקרות, חליפות ונשות 'פרס' אבל בלי תוכן או מהות אמיתית.

אחד הדברים בהם אני רואה שליחות היא להעביר גברים תהליכים כאלו ולהוציא את גבריותם האמיתית לאור.

מהו טקס חניכה מודרני ואיך עוברים אותו?

טקס חניכה גברי מודרני לא כרוך בלהרוג את הממוטה או ללכת על גחלים. הממוטות והגחלים של הדור שלנו הם פגישה עם הלב החסום והאטום, אומץ לחיות על הערכים שלנו, ולקיחת בעלות ואחריות על חיינו ובמיוחד על העוצמה שלנו.

להעיז לחשוב שונה, להבין שיש לנו שליחות עמוקה, ושהנוכחות השלמה שלנו בחיים היא דבר נדרש וחיוני, בכל מערכות היחסים שלנו עם העולם ובמיוחד עם נשים.

תהליכי החניכה שיצרתי בנויים כדי להעביר אותך דרך התחנות הדרושות למעבר מילדותיות ופחד, לבגרות ואהבה באופן פנימי ומחשבתי.

חקרתי לעומק את המסע אותו גברים היו נדרשים לעבור לאורך ההיסטוריה כדי לקבל את העוצמה שלהם ויצרתי מודל מתואם ומודרני של התהליכים האלו.

מודל שאפשר ליישם דרך דימיון מודרך, מודעות עצמית וסדרה של אתגרים קטנים ומעשיים הניתנים ליישום ביומיום.

אם אתה מרגיש קריאה לעבור תהליך חניכה כזה, אתה מוזמן ליצור איתי קשר בוואטסאפ ונברר יחד את הדרך לשם.

השארת תגובה