*מקרה טיפולי – סיפורו של יוסי שהשתעמם במין*
הוא היה בקשר אוהב, אבל מינית תמיד היו בעיות, לפעמים היה לוקח לו הרבה זמן להרגיש גרוי, וכשזה כבר קרה היה משתעמם, מנותק, כאילו מיניות היתה בשבילו מתלה, ישר היה נכנס למחשבות, והעוררות ירדה, דווקא אשתו היתה מינית, הוא ידע שזה מתסכל אותה, גם אותו זה הביך, למעשה פחד שיום אחד יגלה שמצאה פתרון לרעב המיני הלא מסופק שלה, זה הלחיץ אותו עוד יותר…והחמיר את הבעיה.
אני: נשמע שאתה לא כל כך אוהב את החלק המיני שלך?
הוא: אני ממש כועס ומובך האמת, כמעט בכל תחומי החיים אני הצלחה, ובזה אני מרגיש כמו ילד חסר אונים…זה הפך אצלי ממש לחרדה, גם בחיזור עשה לי קשיים, חיבלתי בעצמי כי כאלו חתרתי להגיע לדבר שבכנות ממש פחדתי ממנו.
אני: אוקיי, בו נדמיין את הלינגם כדמות, אם היה מופיע ככזה, איך היה נראה? מתנהג?
הוא: אני רואה דמות קטנה וחלשה, משהו מסכן כזה.
אני: איך אתה מרגיש כלפיו?
הוא: האמת, זלזול, בוז, אפילו רחמים.
אני: כעס?
הוא:כן, האמתי, כמה סבל, בושה, מבוכה ותסכול גרם לי לאורך השנים, איך לך מושג…
אני: אם היה לך משהו להגיד לו, מה היית אומר?דבר אליו בגוף ראשון…
הוא: אני שונא אותך! מי אתה חושב שאתה? עושה מה שבא לך? התפקיד שלך זה לשרת אותי! יה דפוק, יא מנייאק, אם היתי יכול היתי קורת אותך ושם שם משהוא יותר טוב!!! אתה מביך אותי, אתה חלש…
אני: חלש כמו מי…דבר ראשון שעולה לראש…
הוא: חלש כמו אבא, אני חושב, אבא שלי תמיד היה לא בסדר, חלש, כנוע אמא שתלטנית, ומאוד ביקורתית…אוי…
אני: אז מתיחס אליו כמו שאמא התיחסה לאבא…?
הוא:כן
אני: זה עבד בשבילה?
הוא: לא, אבא היה אגרסיבי פסיבי, תמיד היה מאחר מהעבודה בכוונה, וגם אני, בדברים שתמיד העירה לי כמו ניקיון וסדר איכשהו עשיתי דווקא, כאילו סרבתי שיאלפו אותי, כלומר לעשות מתוך פחד…
אני: אז אולי הלינגם שלך מורד בך, כי אתה מתיחס אליו כמו שאמא התיחסה אליך ואל אבא?
הוא: יש מצב, אבי ממש עבר חוויה מסרסת עם אמי, ואולי אני מתנהג עם הלינגם שלי באופן אכזרי ומסרס לא פחות…
אני: נכון, הלינגם הוא לא רק איבר, אלא חלק אישיות, אם תרצה, חלק מהילד הפנימי, כדי שיתפקד טוב צריך לאהוב, לקבל ולהעריך אותו כמו שהוא, בדיוק כמו שהורה טוב יתיחס לילד.
הוא; וואו.
אני: איך הוא היה רוצה שתתיחס אליו?
הוא: בסבלנות, באהבה, ברגישות, בהקשבה…
אני: יופי, יש פה נקודת פריצה, יש פה מטען רגשי גדול שצריך לשחרר, והכל יושב כמובן על אהבה עצמית וקבלה עצמית, היחס ללינגם מיצג משהו עמוק ושורשי יותר, הנכון לכל חלק בהוויה שלך, לכן טיפולים שטחיים שעשית לא ממש עזרו.
הוא; אז מה כן יעזור?
אני: הנה כמה נקודות להתחיל מהן…
*אפקט פינוקיו – איבר המין כגלאי אמת*
אז איבר המין הגברי הוא סוג של האף של פינוקיו, הבדיחה הגסה על בלה "שקר לי פינוקיו" אינה רחוקה מהאמת, זה אולי החלק הכנה ביותר בגוף הגבר, יש שיגידו כמו בהודו גם הרוחני ביותר*
לטוב ולרע הוא לא יודע לשקר (בלי להתגלות), בניגוד לדעה רווחת לא מדובר באוסף של שרירים וצינורות אלא במערכת עיצבית מורכבת בעלת חוכמה משל עצמה, הקרויה לעיתים המרכז המיני ב"מוח", האנרגיה המינית מאוד קשורה למצב "שגרה", בה המערכת הפרה סימפטטית עובדת, מצבי תקוף והימלט, לוקחים ממנה את הדם, והז.קפה נעלמת.
גבר שמשחק אותה בעל יכולות בזמן החיזור, עלול לגלות שבזמן הביצוע, הלינגם לא ישתף איתו פעולה, חוסר הביטחון שלו יעורר פחד מהאישה, כשהוא יגיע לביצוע בת הזוג תהפוך ל"נמר", במקום שהדם יזרום ללינגם הוא ינוע לידיים והרגליים כדי "לתקוף או להימלט ממנה" והפחד הגדול יממש את עצמו.
*וידוי*
הטכניקה הכי בסיסית לעשות במקרה כזה היא ווידוי, עלינו לספר לבת הזוג על הקושי המיני שלנו ו"לבייש את השטן", להוציא החוצה מה שאנו מסתירים בפנים, רוב בנות הזוג יגיבו בהבנה וזה יעורר אצלן רגש אימהי, זה יוריד מאיתנו את הציפיות והצורך להוכיח, החרדה תשתחרר והאיבר יתחיל לתפקד.
*הלינגם אינו אתה*
חשוב להבין שאנחנו לא איבר המין שלנו, אם הוא קטן או גדול, חזק או חלש, וכו… לא אומר עלינו שום דבר, הוא חלק בתוכינו בעל תפקיד, ולמעשה מיצג משהו מהילד הפנימי שלנו. ההבנה הזאת מורידה הרבה מתח וציפיות ומשפרת את התפקוד. למעשה יחס של כעס ושיפוטיות תייצר דיסוציאציה, החלק הזה יודחק לתת המודע, ויפעל באופן חבלני ונקמני, דווקא שנזדקק לשירותו הכי הרבה.
קבלה שלו כמו שהוא, ראיית היופי בו, בלי קשר אם הוא עומד בקריטריונים מטופשים מעולם הפורנו מאוד תשפר את התפקוד. (יש המון תפיסות מעוותות על הגודל המתאים כדי לענג אישה, על הגודל כמו שנראה מלמעלה לעומת גודלו האמיתי, ועל ההבדל בין איבר מתארך שאופיני לאשכנזים ואיבר שרק מזדקר ואופיני למזרחיים).
צריך להבין שהלינגם הוא כמו ילד בין שנתיים, הוא תמיד צודק, אם משהו לא בסדר בתיפקוד אז האשמה אצלינו, אנו מתוחים, לא מרגישים ביטחון, עיפים או חסומים רגשית, במקום לכעוס, עדיף להקשיב לגוף ולגלות את הבעיה השורשית
*איש הפרא – שיפור המיניות לגברים המוכנים להתחבר לטבע*
אצל חלקינו אין אונות מיצג בעיה גדולה בהרבה של ניתוק מהגוף והטבע.
הפכנו להיות חיות דיגטליות המבלות את רוב זמנם באפליקציות מול מסכים, המחיר הוא שאיבדנו את הקשר למה שטבעי, ולחיוניות הבסיסית של הגוף.
הלינגם במובן מסויים הוא חלק מהטבע, כמו כח טבע יש לו את האינטלגנציה שלו, הוא מושפע מדברים כמו ריח גוף, והתאמה אינסטינקטיבית למצב הכללי, ומצבה של בת הזוג. חשוב לכבד ולהקשיב לו, ובכלל ליצור קשר עם החלק הפראי, והחיוני בתוכינו שלרוב חלש או חסום, בטיפול טראנס פרסונלי בדרך מסע הגיבור נקרא לעבודה כזאת הפעלה של צאקרת הבסיס וארכיטיפ "איש הפרא".
העבודה הבסיסית של להיות נוכח בגוף, ורגיש לסנסציות הקטנות שהוא מיצר, כבר יכולה לשפר מאוד את המצב. הליכה בטבע, וצריכת מזון חיוני המחזק את הבסיס כמו פולן דבורים, ג'ינסג, ואשווגנדה גם משפרים.
*לפגוש את הלינגם הקוסמי*
הלינגם הוא באמת ובתמים דבר קדוש, בקבלה נקרא לו היסוד, כלי היחוד, או כלי ההשפעה ובטנטרה מטה האור, או הסמל של האל הגברי, בלעדיו יהיה קשה מאוד ליצר חיים, לכן הוא היסוד המכנס את כל השפע, מכל המערכת האנושית כדי להעבירה לכלי (האישה) באופן היכול ליצר חיים חדשים. במיניות מקודשת הוא ממש הופך לצינור לכוח האלוקי המאפשר זיווג רוחני בן האל הגדול והאלה הגדולה (פרצוף אמא ואבא בקבלה).
התייחסות בוטה, מזלזלת וגסה אליו יכולה לנתק אותו מהמקור האלוקי, וליצור קושי תפקודי, מהצד השני הפיכתו לכלי מקודש יכולה לחבר אותנו לרוחניות עמוקה ולהביא לנו ריפוי גדול, כשהלינגם הופך לכלי בשרות הגבורה, הפוטנצייל המלא שלו מתגלה והוא הופך באמת ובתמים לפלא הנמצא בתוכינו, כשזה קורה מדובר בחויה נשגבת, חבל לפספס.
בהצלחה!
הערות:
*לינגאם הוא המילה המקודשת לאיבר המין הגברי במסורת ההודית.
*במסורת הטנטרה איבר המין הגברי נחשב ליצוג של התודעה הקוסמית הגברית (שיווה) , מבחינה יוגית הוא מכיל בתוכו את כל ערוצי האנרגיה, והינו כ"אדם קטן", ניתן דרכו לרפא את כל הגוף, הפליטה בה יוצא משורשו, הלינגם של הלינגם (אשכים כאזור הרגלים באדם הקטן) מקבילים לחווית ההארה, וגם הסאמדי (הארה) נקראה לעיתים אורגזמה גדולה, בה המהות התודעתית (הנשמה) יוצאת דרך קודקוד הראש ויש חוויה חוץ גופית, אלוהית של עונג שמימי.
גם ביהדות איבר המין הגברי נחשב לקדוש, בסיפורי התנ"ך לפני נתינת התורה היו האבות נשבעים ומשביעים על איבר הזכרות, לדוגמה בסיפור אברהם ואליעזר, בו ביקש אברהם מעבדו אליעזר שיסים ידו על ירכו ואז ישבע שלא יקח לבנו בת מעמי כנען.
*ישנם בגדול שתי מערכות הפעלה עיצביות, הסימפטטית לזמני עירות, ומצבי חירום והפרא סימפטטית למצבי מנוחה ורגיעה, עוררות מינית מדוכאת באופן טבעי במצבי חירום, כשהנמר הופיע אבותינו הקדומים לא הרוויחו הישרדותית ממצב עוררות, אלה שבימינו, בת זוג הנתפסת כביקורתית או בעלת ציפיות הופכת להיות ה"נמר" וזה מיצר חרדת ביצוע. לקריאה נוספת
*מאמר על ארכיטיפ איש הפרא
