הרבה אירועים בתורה מייצגים אירועים נפשיים ובמיוחד טראומות, על פי ד"ר ג'ורדן פיטרסון "מיתוס הוא צורה פרימיטיבית של פסיכולוגיה".
בשורה התחתונה, התורה כתורת נפש מכירה בטראומות רבות (ראו הרחבה בהערות) ואפשר להגיד שכל סיפור מסע עם ישראל במדבר עד הכניסה לארץ הקודש, הוא מסע טיפולי, שנועד ליצור יכולת תפקודית בעולם, (לעבוד את הארץ).
מתוך כך, התורה מדברת על משאבים גדולים שיכולים לתמוך בריפוי הטראומות.
משאבים טיפוליים בדמויות התורה
7 הרועים הגדולים* של עם ישראל מייצגים את מה שיונג מגדיר כהתפתחות "הפונקציה הנעלה" בנפש, והיכולת לארגן את המציאות וליצר תהליך ריפוי.
במיוחד חשובים לענייננו הם:
משה מרים ואהרון, המיצגים תכונות בנפש בשלב בו תהליכי ריפוי מתגלים,בתהליך הריפוי (או המדבר.)
משה מיצג את ספירת הדעת, חיבור לאני העליון בשפה יונגיאנית את "ציר עצמי אגו".
מרים מיצגת את החום הרגשי ויכולת ההכלה.
אהרון מיצג את המרחב הטיפולי הבטוח, של כבוד הדדי, ואכפתיות בלא קשר למעמד או מדרגה רוחנית.
דור המדבר מיצג שלב של ריפוי מטראומת שיעבוד מצריים (המכילה את כל הטראומות הקודמות), המצב בדור ההוא דומה למה שקורה עכשיו.
בזמן המדבר (מלחמת עמלק, עגל הזהב, קורח, בלק), וכן בסוף בית ראשון ושני נוצר פיצול הולך וגדל היכול להביא להתפרקות ואולי גלות נוספת או לחלופין לגדילה וריפוי.
*** השלב הרוחני של עם ישראל וכוחות התמיכה הטיפוליים הדרושים בו***
ניתן להגיד שעם ישראל עומד במבחן רוחני עמוק, בקבלה יגידו שמדובר בלעבור מתודעת האות "ע" המיצגת לכידות חיצונית (גימטריה 70*) לתודעת האות "א" המיצגת נקודת חיבור פנימית עמוקה יותר (גימטריה 1)
השיעור הגדול הוא גיבוש וגילוי תחושת לכידות שורשית שאפילו במצבי קיצון לא תקרע אותנו לגזרים.
כל שיעור נשמה רוחני (אישי או קבוצתי) מגיע למבחן
***המבחן הגדול – לא להחריב אחד את השני ולעורר את נקודת הכבוד***
כל קבוצה תעמוד מול הגירסה המכוערת והנוראה ביותר של האחר, המשקפת גם את אזור הצל העמוק ביותר שלה, והיה דחף עצום לאלימות, נטישה או פרידו ובכל זאת נימנע מזה.
כדי להצליח אנו זקוקים למתנתם המיוחדת של כל אחד מהרועים "בתוך הנפש".
כוחו של משה הוא המן – ניתן לכל אחד לפי מידתו, כח האמונה, התחושה מתוך חיבור לעליון, שהדבר שנקרה כמו זוועה הוא חלק מתהליך ריפוי שיגמר לטובה, המן ניתן לכל אדם לפי מידתו.
כוחה של מרים הוא הבאר – היכולת להרגיש שכולם אהובים כמו שאם אוהבת את ילדיה, לכל שבט היה נחל משלו.
כוחו של אהרון הוא ענני הכבוד – היכולת ליצור מרחב בטוח ומוגן רגשית, מכיל ומרפא, בו הרגשות הכי קשים יכולים להתגלות ולהתברר. אהרון היה היחיד שיום פטירתו מוזכר בתורה, בניגוד למשה, כל העם כולל הנשים הילדים וכו, התאבלו עליו, בעוד שעל משה רק הגברים.
כדי שהחברה שלנו תתרפא אנו צריכים טיפול משפחתי רציני.
למעשה משפחתו של יעקב כבר גילמה בתוכה את מה שקורה היום, אחי יוסף רצו מתוך קנאה בהצלחתו להרוג אותו, והוא נמכר לעבדות, רק בזכות מסירות נפש של יהודה שהיה מוכן להימכר לעבדות במקום בנימין הרע הפך לטוב.
במובן מסויים אנחנו עדיין בתיקון יוסף, הנושא בתוכו את כל הטראומות של העולם.
התיקון כולל מצב ראשוני מאתגר, נפילה, תשובה פנימית ואז מבחן ופעולה מתקנת בעולם.
***המבחן והתיקון***
כל חלק בעם ישלים עם קיומו של האחר, ויקיר בקיומו במרחב, וההשפעה הבלתי נמנעת של קיומו על המערכת כולה.
יראה את הכאב של האחר ויבין את נקודת מבטו
יקח אחריות על החלק שלו ביצירת פירוד ופגיעה,
יבצע פעולה מתקנת שתאפשר חיבור מחדש בוגר ומודע יותר.
***המבחן והתיקון – ירידה לפרטים***
אתחיל מהפשוט:
*ימנים ושמאלנים.*
המבחן של הימנים – אתם רואים את השמאלנים כבוגדים, חסרי יצר קיום, חסרי זהות ישראלית, מעדיפים להזדהות עם סבל האויבים מאשר "סבל האחים שלכם".
ההתעוררות של הימין תיהיה, שלרוב השמאלנים איכפת מהמדינה לא פחות מאשר לימנים, שהם מגינים על המדינה מקנאות ונרקסיסזם לאומני, שיביא ל"עוון גדול", התבהמות, והפיכה לבני אדם אכזריים ומתעללים, אנשים שלא יהיה להם זכות לרשת את הארץ, ויאבדו תמיכה בעולם.
המבחן של השמאלנים – להבין שהימין הקיצוני אינו מפלצות אלימות, אטומות רגשית וגזעניות, אלה בשורשם בני אדם ערכיים, המגלמים את כוח השימור העצמי, הם רואים חוסר בשלות בתנאים לשלום, וגם מפחדים ש"שלום חם מידי," יביא לטישטוש הגבולות התרבותיים הרוחניים ביננו, תפקידם הוא שימור הזהות הישראלית יהודית, ויצירת מרחב חיים שבו הזהות הזאת תוכל להתגלם במלואה.
ההתעוררות – לראות שהימין חשוב לישראל, שבלעדיו לא בהכרח יגיע שלום, ושתפקידה של ישראל אינו בהכרח להיות מדינה מערבית נורמלית, אלה פלא עולם, המחבר נכון בין לאומניות, רוחניות, דתיות ואוניברסליות.
*אשכנזים מהמרכז – מזרחיים מהפריפריות*
מזרחים בפריפריות – מנקודת מבטם האשכנזים דפקו אותם היסטורית, ראו אותם כטיפשים וחסרי תרבות, זלזלו בסבים שלהם ובמורשת שלהם וניסו להפוך אותם לאשכנזים "סוג ב", במקרה הגרוע הם השפילו אותם, ראו בהם חיות וניסו לשמור אותם במצב של נחיטות ובושה. ויצרו מערכת פוליטית וכלכלית שאין למזרחיים מהפריפריה סיכוי להשתלב בה.
היה עדיף שיעזבו לחו"ל וישאירו פה את ה"בתים" המפוארים שלהם והמשרות היוקרתיות שלהם. או שהם יחיו בשכונות ואנחנו נקבל את מרכזי הערים.
ההתעוררות –
אותם חברי מפא"י כבר לא קיימים יותר, המקום שלכם בתרבות הישראלית גדול ומובטח, המערכת הפוליטית וכלכלית השתנתה מאוד, וכל אחד יכול להתקדם בה אם מפתח יכולות וכישורים נכונים,
התקיעות בתקופה שלנו היא בעיקר על רקע תרבותי והתפתחותי, ולא ממקום מערכתי.
תרבות אשכנזית עירונית שמה דגש על אינדיבידואליות ותחרותיות, ומשלמת בניקור ולחץ.
תרבות הפריפריאלית ומזרחית יותר מבוססת משפחה ותחושה שיבטית, זה מוביל לפחות השגיות בקריירה אבל ליותר תחושת חיבור קהילתי ופחות לחץ. מי שמוכשר ומוכן לשלם את המחיר יכול היום להצליח בכנה מידה "אשכנזיים" ואת זה אני אומר כמי שהדוד ואחיו האשכנזים נשואים למרוקאיות מצליחות מאוד ושהבוס שלו בהייטק היה עירקי.
אשכנזים עירוניים -המבחן- המזרחיים הם ערסים בריונים, קולניים וחסרי תרבות ונטולי חשיבה ביקורתית, מייצגים זכריות פרימיטיבית וחוסר מודעות עצמית, רוצים להצליח בעזרת כוחונות ושחיתות ולא בזכות יכולות, למידה והתמדה. חושבים שמגיע להם הכל ותופסים מקום ענק, בלי שהם ראויים לזה. היה עדיף למדינה שהם לא היו.
ההתעוררות – תפקידם של המזרחים להחזיק במערכת את ערכי החום הרגשי, קהילתיות, ומשפחתיות, הם יודעים איך לשמוח, איך להרגיש שייך , לבטא רגשות ולתפוס מקום, הם תורמים את הצבריות, הפשטות והישירות הישראלים, בלעדיהם ישראל היתה נעשת מדינה אירופאית קרה ומשעממת.
עלינו ללמוד מהם על שמחה, פשטות משפחה וקהילה.
*חילוניים ליברליים – חרדים*
חילונים ליברליים – המבחן – חרדים הם נצלנים גנבים, משתמטים, חיים בכת, פרימיטיביים, נטולי חשיבה ביקורתית, הומופובים, צרי אופקים, סגורים ומאמינים בערכים מיושנים וברבריים.
ההתעוררות – החרדים מחזיקים בחוכמה עתיקה ומיוחדת, שצריכה לקבל פנים חדשות, תפקידם הוא לשמור על האוצר היהודי, אפילו שהם עצמם בחלקם אינם מבינים אותו או מפנימים אותו, הם כמו כלב שמירה נאמן, השומר על תיבת האוצר, אבל אולי כבר שכח מה יש בתוכה ורק מדקלם את החיצונית שלה.
כשהזמן יגיע האוצר הזה יפתח באופן חדש וויהיה השלב הבא בהתפתחות שלכן, ויתכן שאז החרדים יהפכו לחילונים ויתנסו באינדיבידואליות, ואתם תרצו להיות חרדים, כמו חילופי תפקידים.
החרדים – החילונים הליברלים הם פורקי עול, יצריים, ריקנים, תינוקות שנישבו, ערב רב, חסרי ערכים, פרוצים ונבובים, במקרה הרע הם כמו גויים ושטנים שבאו להסית אותנו מהדרך ולעקב את הגאולה, במקרה הטוב הם כמו הגוף ואנו הנשמה, וזכותינו לחיות על חשבונם, אנו אלו שנותנים להם זכות קיום רוחנית, בדיוק כמו המוח לגוף, קשה לסבול אותם, אבל יום אחד אולי יעשו תשובה.
ההתעוררות -לחילונים הליברלים יש תפקיד של להחזיק את הקבלה של השונה והחריג, של הזר והחלש, את הזכויות הכלליות, ואת החוכמה המצתברת של הבורא שהתגלתה דרך ניסוי הדרגתי, ולא דרך התגלות חד פעמית בעבר הרחוק, בנוסף חלק נכבד מן החילונים הם בדרגה גבוה יותר מהם, ונמצאים בשלב מתקדם יותר של ההתפתחות (שלב הנסירה), הם נמצאים בשלב האינדבדואליות והתשובה שלהם הקטנה ביותר, שווה יותר מאלף תפילות שבאו מתוך תיכנות חברתי, עלינו ללמוד מהם איך לפתח חשיבה עצמאית, לצאת לחיפוש אותנטי אחר האמת , להשתחרר מתבניות ודוגמות מסורתיות, ולחפש את האמת וחמצוא את אלוהים באמת, ממקום פנימי ובחירי.
*** הדינמיקה העכשווית ולאן זה מוביל***
הרב שרקי טוען בצדק שתהליך מציאת האחדות הפנימית בעם ישראל חייב לעבור דרך שנאת חינם.
הנפרדות הזאת מכריחה כל חלק בעם להתמקד בתפקידו, והיא עדיפה על "אדישות" והתעלמות הדדית.
למעשה מה שקורה עכשיו מוגדר כ"חיבור בהלחמה" המאבק מכריח את הצדדים לפגוש אחד את השני ובמובן המסוים ליצור "אינטימיות" שלילית.
השלב הבא יהיה שיח, סוג של הכרה שאנו כמו ידיים של אותו גוף הפוצעות זאת בזאת, השטן ירצה לדחוף אותנו להשמדה הדדית, ומבחוץ כוחות החיצונים יחקו לרגע החולשה כדי לגמור אותנו, אך ההארה הזאת שאנחנו פשוט לא מוכנים לחיות בשנאה לאחינו, ואפילו אם ננוצל, או נחזיק בעול לבדנו, או הם יקבלו את המשרות הטובות, וכו אנחנו משפחה.
בכך יגיע תיקון יוסף לגמרו, ומשיח כמצב תודעה קולקטיבי, יוכל להתגלות.
בסוף התיקון הזה כל אלו שרצו להרוס אותנו ירצו ללמוד מאיתנו ויזה יצור שינו תודעתי בכל האנושות.
אחרי הכל גם הביבים, פוטינים ארדואנים ושאר ירקות הם רק בובות של כוח גדול יותר.(ביבי מלשון בובה על פי הרב אשרוב)
***אז איך אפשר להשתתף בגאולה?***
התשובה פשוטה… להתעורר ולעורר. בכל אחד מאיתנו נקודת אהרון, החלק הזה שמסוגל להכיל להקשיב, לכבד ולאהוב את השונה בלא תנאי.
עלינו לפגוש באומץ את האפלה ולהציג אלטרנטיבה למכונת הרעל. עלינו לפגוש אחד את השני פנים אל פנים מתוך פתיחות לראות באמת, חרדית שניזונה רק מערוץ 14 מוזמנת לבוא להפגנות ולראות האם יש שם אנרכיסטים אלימים או אנשים ערכיים, חילוני חייב לבוא לשבת ולפגוש את האנשים, במקום כמו בת עין, או בית שמש, אנחנו חייבים ליצור ענני כבוד הדדי בו נסים מחלוקות בצד וניפגש באמת ברמה האנושית, משם תיווצר הידברות, הקשבה, הבנה, אהבת חינם וריפוי קולקטיבי.
משהו בסגנון יהודים ויהודים מסרבים להיות אויבים, משם גם יתאפשר קשר אחר עם ערבים ועם העולם בכלל.
הערות:
*70 מיצג אחדות חיצונית, 70 בני ישראל ירדו למצרים, 70 היתה משפחתו של נח לאחר המבול, 70 עמים , 70 לשונות, 1 מסמל אחדות פנימית רוחנית שורשית, יום אחד (בריאת העולם לפני הנפרדות).השם אחד ושמו אחד.
7 גם מייצג את 7 הספירות התחתונות בקבלה (זעיר אנפין ונוקבה) 1 מיצג את המוחין (שער הבינה , אריך אנפין ועתיק יומין בכתר)
לקריאת הרחבה על המספר 70
*הרועים הגדולים – אברהם,יצחק,יעקב, יוסף, משה אהרון, דויד (ניתן להוסיף את שלמה, ומרים)
*כמה דוגמאות מובהקות לטראומות בתנ"ך:
טראומת האובדן הטראגי – אשת לוט מייצגת את תגובת הקיפאון לחווית טראומה, במובן הפסיכולוגי חורבן סדום ואמורה מיצגת זעם הורי לנוכח שלב התפתחותי הקודם לתהליך האינדיבידואציה וההיפרדות.(התגבשות מודעות עצמית חברתית וגבולות בין האני והאחר).
טראומת בושה והשפלה מול בחירה הורית באחר – האדמה הבולעת את קורח, מיצגת הדחקה רגשית כתגובה של בושה, בה האני המתגבש נשפט לשלילה על ידי סמכות הורית. הבוחר באהרון במקום בו לכוהן (אלוהים הוא דמות האב כמובן)
טראומת קריסת הסדר הפנימי – מגדל בבל – שלב התפתחות חשיבה מופשטת, אמונה שהיגיון ללא ניסיון ובגרות מספיק כדי להבין הכל ולעשות אותנו כמו הורים, שבירת המגדל היא הבנת המורכבות והאקראיות של החיים, מביאה הבנת מיגבלות החשיבה, שמתוכו תתאפשר חוכמה אמיתית.
טראומת הביקורת החברתית – המבול – טראומה מישנית, הצפה רגשית, שלב הגיזום העצבי, בו חלק גדול מהדחפים והיצרים של הילד טובעים בביקורת, ורק החלקים שבתוך תיבת ה"נוחות החברתית" שורדים (ולא מודחקים, מתחת למי התת מודע)
טראומת הבושה הראשונית מתוך פיתוח מודעות עצמית ומוסר ראשוני – גן עדן – שלב הילדות המוקדמת, עד להתעוררות תחושת העצמי (עץ הדעת), הבושה, והפיצול בין מה שמותר חברתית ומה שאסור, המביא לאישיות המפוצלת בין אור וצל, נפילה וגירוש מגן עדן של הפשטות והתמימות הראשונית.
טראומת ההצטמצמות והמפגש עם רע- קין והבל – מיצגים את האגו הראשוני שמגלה שהו חייב לחלוק את האהבה ההורית עם "אחים נוספים" והוא לא היחיד, הטראומה מועצמת מול תחושת העדפה של "ילד" אחר, ומביאה ל"רצח" או ביטול מקומו של האחר.
מנקודת מבטו של האח המועדף, יש טראומת ניקור אחי, או אלימות מתוך תחרותיות, ממשחק win win למשחק win lose, גילוי הרוע בעולם ואובדן סופי של התמימות (שבגללה הוא הועדף על ידי ההורה). קריאה נוספת על טראומה כאן
