שלבי החיים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית
כשמדברים על הפרעת אישיות נרקיסיסטית נראה שיש לאנשים בראש תמונה של אדם מניפולטיבי ורעיל והמשתמש בכל הטריקים בספר כדי להשיג שליטה, מה שלרוב מתעלמים ממנו זה שנרקיסיזם הוא תופעה מתפתחת ולה 'שלבי חיים".
אפשר לומר ששלבי החיים האלו קשורים לדינמיקה נרקיסיסטית וכיצד מערכת היחסים איתם פועלת, אם זאת ניתן לראות באופן כללי לאפיין את מסע החיים של אדם נרקיסיסטי על פי השלבים האלו, (לעיתים יש קיבעון בשלב מסויים)
7 השלבים של הפרעה נרקיסיסטית מנרקיסיסט סמוי לנרקיסיסט גרנדיוזי .
א. העבר האפל – לנרקיסיסט יש כמעט תמיד עבר ובו חלקים אפלים ומודחקים, גירושי הורים, הורה פוגעני, הזנחה רגשית אימהית, סביבה אלימה בה יש פיצוי חומרי על חוסר רגשי, וכו. לרוב הנרקיסיסט ינסה לצבוע את עברו בצבעים רומנטיים או להסתיר את עברו, ככל שהעבר אפל יותר הוא עלול להכחיש יותר את הפגיעה ולהציג את ילדותו כדבר מושלם. (לעיתים בדיוק ההפך, הוא מעצים את גודל הפגיעה וישתמש בזה כדי להוכיח כמה הוא מיוחד מאיפה בא ומה השיג)
ב. המועמד המבטיח – בשלב הזה לרוב, הנרקיסיזם הוא כוח סמוי, הנרקיסיסט יופיע כאדם מקסים ומוכשר, אדם עם רצון חזק, אחריות מערכתית וכריזמה. בשלב הזה הכי קשה לזהות נרקיסיסט, הוא אומר את כל הדברים הנכונים, נראה אמיתי, רגיש וחד, וכל מה שהוא מבקש זה שיתנו לו הזדמנות ויאמינו בו, הוא עשוי לתת תחושה שהטוב שהוא רוצה לעשות מותנה בכך שיתנו לו יותר כוח והשפעה, ולהאשים את מי שלא "מתמסר אליו מיד" ב"חשדנות" לא מוצדקת, פחדנות, או צרות אופקים……
ג. המנהיג העולה עם הפגמים הזניחים – בשלב הזה הנרקסיסט מתחיל לעלות בסולם החברתי, או זוכה לאמון המערכת משפחתית, הוא זוכה להערכה רבה, אם זאת מתחילים להופיע פגמים זניחים בתדמית המושלמת, אולי מעידה מוסרית פה ושם, פעולה אנוכית, התבטאות רעילה שאינה במקום.
כל אילו יהיו כתמים זניחים, על בגד נהדר ואיכותי. הנרקיסיסט בשלב זה יבנה את השפעתו על רעיון או אידאל חשוב שהוא רק נציג שלו.
ד. הגורו הנערץ – בשלב הזה הנרקיסיסט יתעסק פחות ופחות בלרתום אנשים למטרה חשובה, אלא בליצור כת מעריצים הנאמנים לו וסומכים עליו באופן עיוור.
בשלב הזה הוא ירשה לעצמו יותר ויותר התנהגויות פוגעניות ואנוכיות ביודעו, שהקסם האישי שלו ושליטה הפסיכולוגית שלו על אנשיו יאפשרו לו לעשות כמעט כל דבר בלי להיפגע. ביקורת עליו תענה בהאשמת המבקר, בגזליטינג והכחשה, וזה יעבוד.
ה. הרודן הכל יכול – זהו שלב בו הוא מרגיש בלתי מנוצח ובילתי פגיע, הוא "משיג שליטה" בעולמו, זה מה שעמל עליו אבל הוא מגלה שזה אינו ממלא אותו, אם זאת הוא אינו מסוגל לעשות שינוי, אלא רק להקצין עוד ועוד את ההתנהגויות אקסצנטריות שלו, הוא מפתיע את עצמו בכמה רחוק אפשר ללכת בלי לגרום לאנשים להתנגד או להתעורר, עם זאת זרעי החורבן מתחילים להבשיל, הוא צבר הרבה סודות, הוא יצר לעצמו מתנגדים ואויבים שראו את פרצופו האמיתי, מאמיניו הקנאים תומכים בו עדין, כי כל "מי שהם" מבוסס על הקשר עם ה
"מנהיג הנערץ".
ו. מחריב העולמות – בשלב הזה, הנרקיסיסט נעשה קיצוני וברוטלי יותר, הפרעת האישיות בולעת בהדרגה את כל אישיותו, כלפי חוץ הוא נראה בלתי מנוצח אבל בפנים הוא חיי בחרדה מתמדת. הנרקיסיסט מתחיל להרגיש את סופו, הוא שיקר ליותר מדי אנשים יותר מידי פעמים והוא יודע שהטריפ לא ימשך לנצח, מטרתו היא לקחת כמה שיותר אנשים איתו, להרוס, ולעשות דברים קיצוניים שאין מהם חזרה. כלפי חוץ הוא נשאר זכוך כתמיד, אבל בפנים החרדה מגיעה לשיאה, אין לו שום חרטה או תחושת אשמה, גם אם אמונתו הבלתי מעורערת בצדקתו תמיד ובכל מצב כבר נראית מגוחכת מאוד לאדם סביר, הוא לא מבחין בין חבר לאויב, מטרתו היא להרוס ולהחריב את המערכת, וכל מה שטוב, אמיתי ותמים, שנים של מניפולציה ושליטה הפילה את מאמיניו לעיוורון מוחלט, הם שותים את טיפות הרעל התודעתי שלו עד כלות, ואוחזים בסיפור שהאכילו אותו איתם בכל כוחם גם אם זה סותר כל הגיון. להכיר בכך שהם נתנו את כוחום ונשמתם למשהו שניצל אותם באופן ציני זה כואב מדי.
ז. החורבן – בשלב זה הכל מתמוטט הנרקיסיסט מודך, פורש, מת או מאבד את כוחו, מה שנשאר זה אדמה חרוכה, פיצול בין אנשים, וחלל נורא, הנרקיסיסט דאג להרוס כל אדם מוכשר בסביבתו כך שמה שנשאר לאחריו זה כאוס, בילבול וכאב. מאמיניו התמימים עשויים "לעשות תשובה", ממאמיניו החכמים, נרקיסיסטים בעצמם, ינצלו את המצב לרווחים אישיים, ומאבקי ירושה.
הדוגמה שנתתי היא פוליטית אבל יכולה לקראת בכל מערכת בה נרקיסיסט פועל, חברה כלכלית, משפחה או קהילה.
הנרקיסיסט הגרנדיוזי בפוליטיקה ומשפחה
בתקופה שלנו נרקיסיסטים מתגלה בהרבה זירות, בתחום הפוליטי זה מאוד ברור, כשמנהיגים עולמיים רבים סובלים ללא ספק מהפרעה נרקיסיסטית, וכן תנועות אידיאולוגיות כמו החמס ואיזיס אבל גל השמאל הקיצוני באמריקה והימין הפשיסטי באירופה מאופיינים באיכויות כאלו.
אחד הכישרונות הגדולים של נרקיסיסט זה להיות "זאב בלבוש כבשה", היכולת לשקר באופן טבעי, ולהאמין באופן מושלם בשקרים שלו נותנים לו יתרון גדול, פשוט כי אנשים נורמטיביים לא מסוגלים להאמין שבן אנוש יכול להיות כל כך שפל וחסר מצפון, המוכנות ליצור "עולם הפוך" בו הטוב רע והרע טוב, מתנקמת בנרקיסיסט מבחינה קארמית, ודוחפת אותו לשיגעון, אם זאת היכולת ההישרדותית שלו גורמת לכך שרוב מי שנפגע הוא אנשים תמימים סביבו, כולל אלו שהיו נאמנים לו ביותר.
למה לאנשים טובים קשה לזהות נרקיסיסט?
חשוב להכיר את השלבים לפתח "מערכת חיסונית" לאנשים הסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, יש הרבה יותר כאלה בתקופה שלנו, בעידן של דיסאינפורמציה ושטחיות קל לאנשים כאלו להגיע לעמדות כוח, והנזק שהם מביאים הוא עצום.
לאדם רגיל הקושי הגדול ביותר הוא להכיר שיש "רוע" אמיתי, מוחשי, שלא ניתן להבין בהגיון, בישראל הרוע הזה מופיע גם בזירה הפוליטית מבפנים וגם בזירה המדינית. מעניין שבעוד שהימין טוב מהשמאל בזיהוי רוע בחוץ השמאל טוב מהימין בזיהוי הרוע בפנים, התעלמות מרוע היא תמיד הפתרון הרע ביותר, אולי הכאב פחות מורגש במיידי, אבל הנזק לטווח הארוך מזעזע.
שנדע ימים טובים.
הערות:
*פוסט הרחבה מעשי על איך להתמודד עם נרקיסיסט
*הרחבה מעניינת על הנרקיסיסט הגרנדיוזי מופיע בספרה של רות נצר "מסע הגיבור".
