סיפורו של יואל שהרגיש שהוא שהוא מתקדם ב 120 קמ"ש בניוטרל
הוא באמת רצה להשתחרר מהרגלים מזיקים, אבל במעשה שטן מצא עצמו חוזר שוב ושוב לנקודת ההתחלה ולא הבין למה. הוא עשה תהליכים טיפוליים אבל איך שהוא תמיד חזר לאותה הנקודה.
הטיפול:
הוא: איך שהוא אני מוצא עצמי תקוע בבית, אוכל, מאונן וכו, לא משנה כמה אני רוצה להימנע מזה.
אני: חשבת פעם איך אתה מגיע שוב ושוב לאותה נקודה?
הוא: אני חושב שזה ניחום רגשי, אני לא רוצה להיות אכזרי כלפי היתר משלי, יש דרך פשוט להפסיק אותו או לכוון אותו אחרת?
אני: האמת שמדובר בכוח מאוד חזק, שקודם צריך להבין ולשלוט בו לפני שאפשר לרפא או לתקן אותו.
כל עוד החלק הזה משיג את מה שרוצה בלי מאמץ אין לו סיבה להשתנות.
אתה והחלק הזה הם קצת כמו מדינות במלחמה, אין למשהו סיבה לעשות איתך שלום אם הוא משיג הכל דרך כוח.
הוא: אני בכלל לא מבין איך התעלול קורה ואני מוצא עצמי שוב ושוב במצב נמוך של בריחה מהעולם והגזמה באכילה וכו…
ואז שנאה עצמית ויאוש.
אני: קוראים לדבר הזה "הצל המתנגד", צריך להבין שמדובר בשלב הראשון במלחמה, אתה מתמודד מול אויב פנימי חזק מאוד, יש לו אותו שכל וגוף שלך רק שאתה לא רואה אותו והוא רואה אותך.
אתה צריך להבין את דרך הפעולה שלו, מה הוא אומר לך?
שיטת הלחימה של הצל – "קשה העצבות מהעבירה עצמה" (רבי נחמן)
הוא: כשאני רוצה לצאת מהכוך שלי הוא אומר לי שאין טעם שאקום, שטוב לי ונוח לי ככה.
אם כבר הזזתי את עצמו הוא עושה לי תרגיל ג'ודו, הוא מביא אותי לפעולת יתר עד שאני מתיש עצמי ומתרסק.
אז הוא אומר לי לראות כמה אני חלש ושאין לי סיכוי להשתנות, וגורם להרגיש קורבן.
ואז אני מרגיש שאני ראוי ליותר אבל אין לי משאבים לעשות זאת וזה יוצר תסכול.
ואז הוא אומר לי כאילו בנחמה שזה בסדר אולי מחר יהיה יותר קל ומשכנע אותי לדחות עימות לזמן אחר, שלעולם לא מגיע, ואני משלים אם חיים של ייאוש שקט…
אני: וואו, מבין מול איזה יריב אתה נלחם פה?
הוא: כן, אבל איך מתמודדים איתן?
איך מתמודדים עם הצל המתנגד?
אני: בשלב הראשון עושים את זה יותר קשה בשבילו לנצח, מתנגדים, לומדים אותו ומצליחים לצבור ניצחונות קטנים, אתם כמו שתי יריבי גודו רק שהוא חגורה שחורה ואתה רק היום עלית למזרון בפעם הראשונה, הקרב הזה מאוד עתיק, רק שאתה שמת לב אליו עכשיו פעם ראשונה, הגיע הזמן להתעורר, ולקום מהמזרן שוב ושוב, עד שתיהיה ברמה שלו.
הבעל שם טוב, היה נוהג להגיד "ליצר הרע" שלו שאמר לו תישאר במיטה רק עוד 5 בבוקר, אני אקום רק ל 5 ד, וכמובן הוא לא חזר לישון. העניין שעמוק אנחנו רוצים להפסיד, כי הרבה יותר קל לנו להרגיש הרווח של תחושת נוחות לעומת הרווח של תחושת ערך ומשמעות.
הוא; וואו זה משחק שח שלא היתי מודע לו.
אני: ולכן הפסדת בו כל הזמן.
הוא: אז איך מתחילים?
שלב מס 1 באומנות הלחימה מול הצל – לזהות מתי יש קרב
בשלב הראשון צריך לזהות שיש פה מאבק ואז יש להבין את המשחק באמת ולבסוף יש להתנגד איפה שאפשר להתחיל לצבור ניצחונות קטנים.
יתכן ובהתחלה לא תוכל להימנע מאכילה רגשית אבל הניצחון שלך יהיה לאכול פתיתי אורז דלי קלוריות במקום נקניקיות מלאות שמן.
הקרב לרוב מתחיל עוד במכולת במה אתה בוחר להכניס הביתה, אם קנית במבה ושוקולד רק לזמן שיבואו אורחים… הם יגיעו לפה שלך מהר מאוד.
לשלב מס 2 – להתחיל בניצחונות קטנים
לעיתים אתה לא מצליח להימנע מלאכול כמו "חזיר" אבל הניצחון שלך יהיה לקבל את עצמך בכישלון ולא להיכנס ליאוש והלכאה עצמית, שיוצרים עוד חסך באהבה עצמית ומביאים לעוד אכילה רגשית.
ולעיתים הניצחון הוא כשאתה באכילה רגשית לא נשלטת לא להיות בניתוק, להבין שיש שם ילד קטן אבל חזק ואלים, שרוצה להרגיש שליטה וכאילו להעניש את אמא דרכך, ולהישאר איתו, ולראות אותו. לשנות את המסגרת תפיסה מאני קורבן שהילד משתלט עליו, לאני בוגר אחראי ורואה את הכוח הזה כחלק עם כאב, ואני רואה אותו, ואוהב אותו גם כשהוא אלים, אז בהדרגה יהיה ניתן לעבור מסרט של "איזהו גיבור הכובש את יצרו, לסרט של איזהו גיבור שבגיבורים ההופך אויב לאוהב.".
אז מה השלב המעשי הראשון במלחמה מול הצל ?
הוא: וואו, אבל מה השלב הראשון?
אני: תתחיל בלהכיר את "האויב".
תלך עם ובסוף היום תכתוב את כל הדרכים בה ה"אוייב" עבד עליך היום, לאט לאט, אם תבחר להפסיק להיות עיוור מרצון תכיר אותו, ותיהיה יותר חסין לטריקים שלו, זה יאפשר לך לנהל אורח חיים יצרני יותר, ולגרום לו להתגלות באופן ברור יותר, אז עם המודעות סוג עדין יותר יוכל להתרחש.
תרגיל לזיהוי ונטרול הצל המתנגד:
א. בחרו נושא הוא אתם תקועים
ב. חשבו על איזה תוצאה בחיים הייתם רוצים ומה התוצאה שאלה אתם מגיעים שוב ושוב
ג. עקבו אחרי התהליך בו זה קורה?
ד. זהו את תרגיל הג'ודו הקריטי שמחזיר אותכם שוב ושוב לנקודת ההתחלה.
ה. בהדרגה פתחו התנגדות ל"תרגיל הזה". הימנעו מסיטואציות בהן זה קורה, הקטינו את הנזק או שינו את היחס לתהליך.
ו. אם נפלתם, ראו זאת כחלק מתהליך ההתפתחות שלכם בדרך להיות אומני לחימה של התודעה, הסיקו מסכנות, קומו על הרגליים ונסו להתקדם יותר ויותר בכל פעם.
לבסוף כדי להגיע באמת למצב של "כיבוש היצר" ואז "הפיכת אויב לאוהב" אנו זקוקים לתמיכה, זה לא קביעה שיווקית אלא אמריה כנה הבאה מתוך ניסיון. קשה מאוד לאסיר לשחרר עצמו מבפנים מבית האסורים, גם המתאגרפים החזקים ביותר זקוקים למאמן וקהל תומך.
בהצלחה.
הערות:
*רבי נחמן מתייחס לעצבות: כי רוב בני אדם שרחוקים מהשם יתברך, עיקר ריחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות, מחמת שנופלים בדעתם, מחמת שרואים בעצמם גודל קלקול שקלקלו מעשיהם, כל אחד כפי מה שיודע בעצמו את נגעי לבבו ומכאוביו, ומחמת זה הם נופלים בדעתם. להרחבה
*ישנן 4 דרגות של צל המביא לחבלה עצמית הקרויות:
א. ההורה הביקורתי – ביקורת תמידית פנימית על כל מה שאנחנו עושים
ב. הצל המתנגד – התנגדות ישירה לנסיון שלנו לעשות פעולות שמקדמות אותנו
ג. הצל המתעתע – כוח מתוחכם המאפשר לנו לפעול, אך מחבל בשלבים קריטים של המאמץ שלנו
ד. השד – כוח המנסה להרוס אותנו ולשבור אותנו, להביא אותנו למצב של חוסר אונים ותחושה של חוסר מסוגלות קיומית. להרחבה על הרס עצמי והצל
