העין השלישית היא הצ'אקרה המעניינת ביותר במובנים רבים, זאת הצ'אקרה הפותחת אותנו לכל מצבי התודעה האפשריים, זאת הצ'אקרה בה הפוטנציאל האמיתי שלנו מתגלה במלואו, זוהי צאקרת המיינד, או התודעה המנטלית במלוא כוחה.
הבודהה טען שהמיינד הוא זה מייצר את כל התופעות, כשניצולת המוח מגיעה לשיאה, כלומר הצקרה הזאת מופעלת במלואה היוגי נעשה לעל-אדם, וזוכה למעמד של יצור כמעט כל יכול.(ניצולת המוח לאדם ממוצע היא 3%)
האם לראות את האמת זה אותו דבר ללהיות האמת
אם זאת חייבים להבדיל בין יכולת אין סופית לבין שחרור. באופן פרדוקסלי, ההתגלמות העמוקה ביותר של העיוורון והרשע נמצא גם בצאקרה הזאת, השטן או בשמו הקבלי, "החלל הפנוי" גם הוא נמצא כאן. האשליה ברמה הזאת כל כך עמוקה עד כי ניתן בהחלט להאמין בתפיסות אינטלקטואליות מרהיבות אך חלקיות כמו שהמציאות מתקיימת על פי חוקי אבולוציה או קארמה עיוורים, שאין כל השגחה או תכלית ושהמציאות הוא סוג של תאונה קוסמית גראנדיוזית.
הפילוסופיה האפיקורסית ותולדותיה המודרנית והפוסט מודרנית הקרויות נהיליזם, הידוניזם, אפירציזם מדעי, אקזסטינליזם, רלטוויזם כולן קשורות בצ'אקרה הזאת.
למעשה קל יותר ללכת לאיבוד בצ'אקרה הזאת מאשר בצ'אקרות נמוכות יותר, האפשריות אין סופיות, ומרוב מידע ונקודות מבט קל לפספס את המהות.
המסע לשלמות התודעה
בצקרה הזאת היוגי שואף לחופש תודעתי מוחלט, הוא מסוגל לברוא עולמות ולהחריבן, לבקר במימדים אחרים, לקרוא תודעה של אחרים, לפתח יכולות שקשה לדמיין, ומעל הכל לחוות את האמת שמעבר לאשליה.
הצ'אקרה הזאת מיוצגת על ידי עין במרכז המצח (להבדיל ממאנס צ'אקרה*, המיוצגת כנקודה בין הגבות), היא מאפשרת להתעלות מעל הראיה הדואלית המיוצגת על ידי העיניים הפיזיות.
העיניים הרגילות ממוקמות בסוף ערוצי האנרגיה הנשי והגברי המסתיימים בנחיריים.(אידה ופינגלה), תודעת העיניים הפיזיות כשורה בדואליות של טוב ורע, שחור ולבן, הבפנים והחוץ, נשי וגברי, האובייקט והסובייקט.
העין השלישית מסוגלת לחדור דרך האשליה הדואלית ולראות את המציאות בה הכל מתחבר יחד. עם זאת, היוגי בשלב הזה רואה את האמת ולא בהכרח הופך לאמת, מה שיקרה בצ'אקרת הכתר.
מסע אל העין השלישית
מסע הצ'אקרה השישית הוא המסע לריכוז מלא, במסע הזה התודעה הופכת מקרן אור מבוזרת לקרן לייזר המסוגלת לחדור דרך כל קירות הבורות.
יוגי במדרגה זאת הוא פחות בנאדם ויותר ישות שמימית, הוא יזדהה עם מלאכים וישויות השייכות לעולמות ומימדים נעלים מאשר עם יצורים אנושיים עיוורים רוחנית שבמקרה זכו לביולוגיה הדומה לשלו, הוא אזרח היקום ותודעתו יכולה להגיע לכל פינה בקיום, וגם מעבר.
יוגי כזה הגיע לשליטה מלאה על האלמנטים, הוא יכול לווסת ולהפעיל את הצ'אקרות האחרות כרצונו, אם זאת זה אינו אומר שהוא הגיע למדרגת טוהר או בגרות מוסרית גבוהה בהכרח.
היוגה של העין השלישית – המיינד מיסטוריו והשליטה בו (כותר מספרו של סוואמי שיווננדה)
המסע בצאקרה הזאת הוא מסע לריכוז, בבודהיזם מתוארות 9 מדרגות הכנה לריכוז, ואז 9 מדרגות ריכוז הקריות ג'אנות*, להשיג אותם זה עניין של עבודה קשה וכישרון, קצת בדומה ליכולת להיות פסנתרן גדול.
מעניין שלעיתים ילדים מצליחים להגיע לפסגות הביצוע במוזיקה. הסיבה היא שיכולת נגינה אינה דורשת בגרות או ניסיון חיים. בדומה יש יוגים שהשיגו מדרגות הפעלה גבוהות בצאקרה הזאת אבל לא בהכרח בשלות רוחנית וחוכמה.
במצב כזה היוגי עלול להזיק מאוד לעצמו ולהשתמש בכוחותיו באופן ילדותי ואפילו מסוכן.
הצ'אקרה הזאת גם עלולה לבנות סוג של גאווה, המציאות בצ'אקרה הזאת כל כך רחבה ונשגבת עד כי היוגי עלול להאמין שהוא מואר, מה שעלול להיות רחוק מהאמת. הוא עלול לחשוב שכוחו שייך ל"אגו" שלו ונקנה בזכות מאמץ, ולא שמדובר בחסד רוחני של משהו הגדול ממנו בהרבה.
בתרבות העין השלישית ויהיו אלו מודטים, מדענים או פסיכונאוטים (משתמשי פסיכודלים מקצועיים) ישנה לרוב גאווה מהסוג של "זר לא יבין". הדבר יוצר מעין מועדון אליטסטי סגור הבא לידי ביטוי ב"מגדלי שן" אקדמיים או רוחניים.
פתיחת העין השלישית – ברוכים הבאים לתודעה המורחבת
לצ'אקרה הזאת 96 עלי כותרת, יותר מאשר לכל הצ'אקרות הנמוכות יותר יחד, מה שמצביע שלצ'אקרה הזאת לבד יותר מימדים, ניואנסים ואיכויות מאשר לכל מה שניתן לדמיין אם אינך שם. היום בזכות מרחיבי תודעה, אנשים כמו טרנס מקנה, אדולס הוקסלי ואחרים זכו להפעלת הצאקרה הזאת ללא תרגול רוחני ארוך ונוקשה.
פסיכודלים הנגישו את הצ'אקרה הזאת לציבור הרחב, ולהקות כמו הביטלס, פינק פלויד והגרייטפול דד יצרו מוזיקה שממש לקוחה ממימדי תודעה שלא היו זמינים קודם. מוזיקה כזאת ואומנות כמו זאת של אלכס גריי ממחישה לנו כמה רחבה התודעה האנושית יכולה להיות.
אחת התובנות בצ'אקרה הזאת היא שמה שאנו קוראים לו "מציאות" היא רק פירוש אחד מתוך אינסוף אלטרנטיבות.
אם זאת הצבעוניות הזאת היא לעיתים חסרת כיוון ומשמעות, לעיתים נראה כאילו מדובר בחיפוש הריגושים של הצ'אקרה השניה המתבטא באופן פנימי ורוחני יותר.
העין השלישית כדלת אל מעבר לגבולות השכל
העין השלישית בביטויה הגבוה היא השורש לחשיבה מושגית וגם המקום בו היא נחרבת.
שורשה של העין השלישית הוא "המיינד הטהור", מצב של בהירות, צלילות, חדות, איזון, ריכוז וניקיון פנימי עמוק.
במצב הזה חשיבה מושגית מתגלה כמה שהיא באמת, מפת דרכים קלאמזית למשהו חכם ומתוחכם מעבר לכל מילים, לכן נאמר ביהדות על מחשבת הבריאה "אין מחשבותי מחשבותיכם".
מחשבת הבריאה המתגלה בצ'אקרה הזאת היא הרמוניה נשגבת, מתוחכמת וחכמה כל כך, שאפילו הצצה קטנה לתוכה תשנה את חייכם.
הגאונים הגדולים של המדע והאומנות חוו טעימה קטנטנה מכך וזה שינה אותם, מעטים יודעים שליבניץ, אייזיק ניוטון ואיינשטיין היו מיסטיקנים. קריאת כתביו המאוחרים של איינשטיין הם טקסט רוחני לכל דבר.
אג'נה צ'אקרה (AJNA CHAKRA) – מסע הקוסם, בין קוסם טוב למכשף אפל
הארכיטיפ המאפיין את העין השלישית היא הקוסם, הקוסם הוא זה הנמצא בחיפוש מתמיד אחר הבנה של המהות הנעלמת המנהלת את המציאות. הקוסם יכול להתבטא כמדען, מגלה ארצות (תודעתי), ידען ספרים, מומחה או מיסטיקן.
לקוסם גישה לחוכמה נסתרת המאפשרת לו שליטה על המציאות שנראית לאחרים חלום בלבד. הקוסם הבריא חוקר את הנסתר מתוך ענווה ורצון לשרת את טובת הכלל,
הקוסם הבריא מצטיין בחשיבה ביקורתית ויכולת הבחנה חד.
הוא רואה דברים באופן אונברסלי, ומפריד עיקר וטפל. בצאקרה השניה לדוגמה קל ליפול ל"מלכודת החמלה"*, הקוסם הרוחני מסוגל להפריד בין רגש ומציאות ולקבל את ההחלטות הנכונות גם כשהרבה כוחות מנסים להטות את בחירתו. יכולתו הזאת לברר את המציאות (viveka ) עומדת בבסיס תרגולי היוגה הקשורים בחוכמה (גיאנה יוגה). במסורת האדוייטה ההארה למעשה היא תוצאה של ברור עמוק כזה בין מופע החושים האשליתי לבין שדה התודעה הנצחי. בויפאסנה הברור הוא בן איך שתופעות גוף ונפש נראות לנו לבין איך שהן באמת (משתנות, לא מספקות, חסרות עצמיות).
הקוסם החולה רוחנית משתמש בידע כדי לעשות מניפולציות אנוכיות על אחרים, הטבע ועצמו.
למעשה הקוסם החולה שולט היום בכיפת הפוליטיקה והמדע, מניפולציות תקשורתיות ותככי שלטון הם לחם חוקו, והיום יש בידו אמצעים טכנולוגיים שקוסמים בעבר רק חלמו עליהם, אמצאי מעקב, ואיסוף מידע מודרניים מאפשרים לו והשפעה עצומה.
הקוסם החולה מתגלה במלוא כוחו בעולם השיווק. הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש מאפשרים מידע כה אישי ומפורט, שהו יכול ממש לתפור לכל אחד את חבילת ההשפעה היחודית לו.
הקוסם החולה עלול להתגלות כנאיבי מאוד כשמדובר בחוכמת הלב, (או אפילו בהיגיון בריא), פשוט כי שכלו אינו משמש לגילוי האמת, אלא לעיוות האמת בהתאם לצרכיו הרגשיים הלא מתוקנים.
ארכיטיפ הקוסם במסע גיבור
לטוב ולרע הקוסם כדמות הגיבור תמיד יבחר ברוח על פני חומר וכוח השכל על פני כוח הזרוע.
מאז שחר ההיסטוריה היו אלו הקוסמים שהתו את הכף במלחמות הגדולות. דמויות כמו מרלין, גאנדלף ודאמבלדור מגלמים את מיתוס הקוסם\ת (אם שבטית) ההירואי המנצח בחוכמה.
במיתולוגיה היוונית טרויה מובסת לא בזכות אכילס הלוחם הגדול אלא בזכות אודיסאוס התחבולן וסוס העץ שבנה. בהיסטוריה הכובשים הגדולים דוגמת נאפוליון, מחמד הגדול וחניבעל נצחו בזכות מקוריות ויצירתיות.
אפילו מלחמות העולם הוכרעו בזכות קוסמים, חידושי הכימיה של חיים ויצמן ופיצוח קוד האניגמה של טורינג כנראה שהכריעו את הכף.
אם תיהיה מלחמת עולם גדולה בעתיד סביר שתיהיה מלחמה של קוסמים ואולי ללא חיילים כלל (מלחמת סייבר ומכונות).
דמות האל בצאקרה השישית – מה רואה העין השלישית שעניים לא יכולות לראות
לא רק דמות הגיבור בצאקרה הזאת מעדיפה שכל על כוח.
האלוהות בעין השלישית תופיע כאלוהות של ידע והדרכה. טארה, טוט המצרי, והבודהה (נתפס כאל בהינדואיזם) נתפסים כמורי דרך ושומרי ידע.
האלוהות יכולה במימד הזה להופיע כאלוהות תחבולנית בדומה ללוקי הנורדי, קיוטי הדרום אמריקאי והרמס היווני.
האל היהודי מופיע לעיתים כאל ידע, לדוגמה במתן תורה, ולעיתים כאל תחבולן, לדוגמה בבלבול השפות במגדל בבל.
מסע התקופה שלנו וצ'אקרת העין השלישית – שוליית המכשף ומבול הידע
למעשה כל התקופה שלנו היא תקופתו של הקוסם. המורשת המדעית והטכנולוגית מאפשרת לנו לעשות דברים שקוסמים מהאגדות אפילו לא חלמו עליהן, מרכבות ברזל עפות באוויר, תקשורת ממרחק, חקר החלל ומה לא.
עם זאת מצבנו הוא מצבו של שוליית הקוסם, הקוסם הבוגר הלך ואת מקומו תופס קוסם מתחיל וילדותי המשתמש בכוח גדול ממנו ללא אחריות. זהו מצב בו כוחות השכל יצאו משליטה ובמקום קידמה וחופש נוצר טירוף, הרס וניצול.
השטן, הספק הגדול והעין השלישית
הזכרתי קודם שהשטן נמצא בעין השלישית, סמל השטן בקלפי הטארוט הוא דמות עם פנטגרם במצח המכוון למטה. השטן במובן הרוחני אינו מפלצת חלולה ונעדרת שכל, אלא כוח רוחני שבא לבחון אותנו ודרך זה לקדם אותנו למדרגה רוחנית גבוה יותר. כוחו של השטן הוא שימוש מניפולטיבי בדמיון. השטן בצורתו העוצמתית ביותר מייצג חוכמה ללא השגה*.
בדומה לגאון עיוור היוצר תאוריות עמוקות על הצבע האדום, כל הרעיונות שלו משכנעים מאוד עיווורים אחרים, אבל אם יום אחד יפתחו עיניו ועינהם לראות הם יגלו שהיו שטויות.
למעשה כל תפיסת מציאות היא חיבור נקודות ליצירת תמונה, כמובן שניתן לחבר נקודות בהרבה דרכים.
הדרך בה אנו מחברים נקודות או מפרשים את המציאות אינה רק עוזרת להבין את המציאות אלא לרוב יוצרת את המציאות.
אופטימיות ופסימיות לדוגמה אינן תוצאה של נתונים אלא של פרוש. העין השלישית היא נקודת הבחירה האולטימטיבית, (בצ'אקרת הכתר מדובר בהשגה, מה שלא מאפשר בחירה חופשית), למעשה המציאות מתוכננת כך שעד שלא הגענו להשגה של שורשה העמוק תמיד נוכל להבין את המידע לפנינו כתוצאה של מקרה או כוחות טבע עיוורים ואפילו כשליטה של כוח מרושע.
נאמר שזה כנגד זה נברא העולם, מול כל פרוש טוב יש פרוש רע.
ה"שטן" הוא הכוח המעודד פרוש המרחיק מהשורש, ומהאחדות. הוא יוצר תפיסת נפרדות, תחושת אקראיות וחוסר משמעות.
תפיסה הזאת מאוד משכנעת אנשים מודרנים והיא מסוגלת לאטום לגמרי את החיבור שלנו אל האור הרוחני. התופעה הזאת קשורה בקבלה לתופעה הנקראת "חלל הפנוי" ו"שבירת הכלים"*.
מי שיאמין לצורת הסתכלותו של החלל הפנוי ירגיש כדברי הפילוסוף היידיגר "שאין למציאות כל משמעות, וגם לעובדה שאין לה משמעות אין משמעות", הוא עלול לבטל כהוקינס את רעיון החיים לאחר המוות כ"אין גן עדן למחשבים מקולקלים".
האם העין השלישית יבשה או רגישה? השכל של האמונה
למעשה "אמונה" במשמעותה העמוקה היא הדבר היחיד שיכול להציל מ"החלל הפנוי"(עד שנגיע לכתר).
אמונה במובן הרוחני אינה קבלה עיוורת של סמכות דתית או אימוץ של איזה סיפור חסר היגיון כי ככה כתוב באיזה ספר (אמונה של הצ'אקרה השניה).
אמונה אמיתית היא תחושה עדינה ולא מוסברת שיש משהו הרבה יותר נשגב ומיסתורי בעולם ממה שתאוריות הפיזיקה או מהדורת החדשות מספרת לנו.
"אמונה" כזאת לעיתים קרויה בקבלה "אור מקיף", היא מייצגת מדרגת תודעה שאיננו יכולים להשיג עדיין אבל אנו יכולים להרגיש.
המיינד הטהור שבבסיס ה"אמונה" דומה לשמיים צלולים. הוא צלילות קורנת ונפלאה המוסתרת על ידי ריבוי העננים המחשבתיים. מדיטציה בצורותיה השונות הינה תהליך ניקוי העננים עד לזיהוי השמיים שמעבר להן.
התודעה הטהורה והצלולה היא סוג של אינטלגנציה בעלת "היגיון" שאינו מושגי. אין בכוחה לשכנע את השכל, אבל היא יכולה לדרבן אותנו להמשיך לחפש את האמת, גם כשההיגיון ואפילו הדימיון "מוכיחים" לנו שוב ושוב שאין מעבר לגבולות השכל שום דבר.
העין השלישית אינה מגלה את האמת, חיפוש כנה אחר האמת מגלה את האמת
העין השלישית יכולה לראות דרך העיוות הזה, אבל רק אם היוגי יבחר בכך, חיפוש אמיתי ומלא ענווה יגלה לו את המציאות שמעבר להפכים והניגודים, ויקח אותו לצ'אקרת הכתר, היאחזות באגו וברצונות הבאים מנפרדות יגרמו לאשליה להיות גדולה ומתוחכמת יותר, הוא עלול להאבד לזמן ארוך במופע הלהטוטים שהוא עצמו יצר וליפול מאוד נמוך.
רק כשהיוגי מגלה את שורש העין השלישית (המיוצג על ידי המנטרה אום) ומשתמש בה באופן בוגר וטהור העין השלישית תגלה לו את האמת.
לסיכום הצ'אקרה השישית מרשימה מאוד אבל הישועה האמיתית מגיעה כשהמחפש מגיע סוף סוף לצ'אקרת הכתר. זה לרוב נחשב כסוף המסע ותכליתו (אך האם זה באמת?), על כך בפעם הבאה.
הערות:
*מאנס צ'אקרה היא צ'אקרת משנה לעין השלישית הקשורה לכוח השכל והאינטלגנציה, היא ממוקמת על קו הגבות בין העיניים, ברמה הזאת יש יכולת חשיבה המחברת את המציאות החושית אבל אינה מתעלה עליה או רואה מעבר, ניתן לומר שהרבה מהמדע הוא פרי של צ'אקרת המשנה הזאת, לעין השלישית צ'אקרות משנה רבות הקרויות לעיתים בינדוז, המפורסמות שבהם הם לננה צ'אקרה וסומה (מלבד מאנאס).
*המיינד מיסתוריו והשליטה בו הוא ספר נהדר של סוואמי שיוונדה על טכניקות הפעלת העין השלישית, סגנונות היוגה מסוג בריגו, אגמה וביהר מציאות כלים רבים להפעלתה, בינהם טראטקה, וויזואליזציה.
* חלל הפנוי בקבלה היא הבריאה הראשונית בה הבורא יצר מרחב בו הוא אינו גלוי, כך שיוכלו להיווצר תודעות נפרדות שלא מייד יתחברו אליו בחזרה, כדי שזה יקרה נוצר לבסוף דבר ההופכי לגילוי רצון הבורא, הקרוי רצון עצמי או האנוכיות (הבחינה הרביעית בבחינה הרביעית בקבלת בעל הסולם), דבר שהביא לשבירת הכלים, או מציאות בה אין חיבור יציב וקבוע בין אנרגיית הבורא והנבראים, יש תחושה שהאגו האישי הוא מרכז העולם, ורצון בסיסי ללקיחה.
היצוג המטפורי לחלל הפנוי הוא השטן, או הספק הקיומי הראשוני, את הספק השורשי לא ניתן לפתור באופן שכלי ללא השגה הבאה מצאקרת הכתר.
*לא תמיד גאונות מביאה לגילוי רוחני, נראה שהוקינג, קארל סגן ואחרים לא בהכרח הבינו את נס הבריאה והמציאות הנסתרת, למרות שהם כן חוו דרך חוכמתם פלא ויראה גדולה כלפי הטבע, חסרה היתה להם הקפיצה לרובד העדין של העין השלישית. ברובד הגס האדם מגלה שיש משהו הנפלא וחכם ממנו, בשלב עמוק יותר הוא מבין שגם הוא חלק מהתודעה הזאת, בשלב העמוק שחלק מהמדענים לא זכה לפגוש, הוא מבין שהכל הוא התודעה הפלאית וחכמה הזאת…
*לשטן בתאוסופיה יש שתי צורות ביטוי, האהרירם המיצג חומרנות ושיעבוד ליצרים ולוציפר המיצג רוחניות המנותקת מהחומר לגמרי. שתי הצורות האלו מיצגות עיוורון רוחני בקשר לתכלית הבריאה, אחת אומרת חומר ורק חומר, עליה מבוסס הדטרמניזם המדעי (בניגוד למדע בצורתו הרוחנית) והשני רוח ורק רוח (חלק מצורות רוחניות המבוססת על בריחה מהעולם ולא תיקון עולם), סוד הבריאה מנקודת מבט שלמה הוא חיבור מתוקן בין חומר לרוח.
* הג'אנות הם 9 רמות תודעה מרוכזת, ה-5 הראשונות עוסקות בעידון התודעה דרך התמדה בריכוז ומביאות ללידה בעולם החומר העדין, ה-4 האחרונות מעדנות את התודעה דרך שינוי אובייקט הריכוז ומביאות למציאות ללא צורה כלל. השגתן מיוצגת על ידי פיל וקוף העוברים תהליך אילוף.
הם קרויות אינסופיות המרחב, אינסופיות התודעה, ריקות, והעדר תפיסה ואין תפיסה. בבודהיזם לא רואים ברמות הריכוז מטרה רוחנית, אלא רק כלי המאפשר השגה רוחנית אם הוא מלווה בפיתוח חוכמה עמוקה (ויפסנה) ובמסורת המהאינה גם חמלה.
* סימבולית הצ'אקרה השישית מיוצגת על ידי ירח מלא בעוד שבשניה ירח חסר. יש קשר עמוק ביניהם, הירח החסר מיצג השתנות תמידית ורעב הבא מצמצום עמוק של מהותינו האלוקית, בעין השלישית הצמצום הזה משתחרר ואנו מרגישים שלמות (ירח מלא) תמידית, אם זאת הירח בניגוד לשמש רק מקבל אור ואינו המקור שלה, עדיין לא הגענו למקור במדרגה הרוחנית הזאת.
*ברמה הקוסמית אמונה היא תחושה לא מוסברת אך לא ניתנת לעירעור שהיקום הוא כוח טוב ומיטיב, שיש מיסתורין שלא ניתן להבנה שכלית או הגיון, והמציאות מתנהלת עם כיוון מסויים, שאנו אלוהיות ממש שרק התכווצו זמנית לשחק במשחק המוגבלות…ועוד ועוד.
* מלכודת החמלה היא תופעה בה אנשים יונעו רגשית ממקרה ספציפי ומצוצם של עוולה יותר ממשהו חמור ובכנה מידה רחב יותר הנראה להם מופשט. יותר קל להשיג תרומות לילדה אחת עם שיתוק הרוצה להשתתף במרתון מאשר למיליון אפריקאים המתים ברעב…וכ
