כיצד להתמסר לחוויה רוחנית

הפחד הגדול, השחרור הגדול – כיצד לפגוש חוויה רוחנית גדולה?

למה לפעמים כל מה שצריך כדי להיות מאושר זה לשנות את התפיסה? איך להיכנע ולהתמסר לחיים בזמן ששינוי גדול עומד לקראת?

פסילוסיבין, ברכה ומעבר דרך מחילת השפן

זה היה טקס מרחיבי תודעה עמוק.
הוא התלונן מההתחלה שזה חזק מידי, וברגע מסויים היה מוכן לשלם כל סכום כדי שהסיוט יפסק, הוא עמד על סף התהום, ודבר לא יכול היה לעזור לו להרגשתו.
ברגע מסויים המנחה פשוט קם והחזיק לו את היד, הוא התחיל למלמל תפילה, ומשהו עמוק נפתח, כמו זעקה נוראה שהיתה שם אולי מרגע הלידה בקעה.
הוא עבר חיים לא קלים ועתה משהו גדול נפתח, הוא ראה את עצמו באלף מימדים, הוא ראה עצמו מנקודת מבט של אלוהים, ומה שהפתיע ביותר שהוא הבין שהוא בחר בכל מה שעבר.
קול רוחני הדהד התוכו, כאילו אלוהים עמד מולו בעצמו ושאל, יש לך עכשיו אפשרות לשנות עת התסריט, כמו שאתה רואה לא מעט אתגרים עברת ויש לך עוד לעבור, מה היית רוצה לשנות?
להפתעתו גילה שאינו רוצה לשנות דבר, לא בעבר ולא בעתיד, במהפרספקטיבה בה היה עכשיו הכל היה הגיוני לגמרי, ואפילו הכרחי.
רק דבר אחד השתנה למעשה, וזה התחושה שהוא קורבן בעולם טורף בו הוא חווה סבל עצום בלי יכולת להימנע ממנו, היה משהו מנחם בחוויה שבה הוא בחר בהכול, ושהו "בדרך הנכונה". למעשה הידיעה שהוא הוא ברובד עמוק בחר בזה היתה משחררת. היא אפשרה לו להכניס קבלה ואפילו שמחה לתוך הסבל.

קשר מתוך בחירה לעומת קשר מתוך הכרח

בקבלה מופיעה ההבחנה בן קשר אחור באחור עם אלוהים וקשר פנים לפנים.
קשר אחור באחור הוא קשר לא מודע בו אנו מנוהלים על ידי כוח נסתר שלעיתים נקרא גורל או טבע, הכוח הזה גורר אותנו נגד רצונינו למציאות רווית סבל שסופה מוות.
קשר פנים אל פנים הוא מציאות דומה מאוד מנקודת מבט אובייקטיבית, אלא שאנו מרגישים השגחה קוסמית בכל מה שקורה לנו, אנו מפרשים את החיים כמסע למידה רוחני, בו כל חוויה קוראת באופן מדוייק בהתאם לשיעור הנשמתי שלנו. למרות שבניגוד לאמונה ה"דתית"/ניו אייגית הטפלה, שזה יגרום בהכרח לחיינו להיות "טובים יותר" אובייקטיבית (ראה ערך השואה), הפרוש שלנו לחווית החיים ישתנה, ואיתו גם כמות ההתנגדות והסבל מול מה שבלתי נמנע.

המעבר מחיבור אחור לאחור לפנים לפנים

למעשה הקושי הגדול של החיים הוא שלב המעבר מאחור לאחור לפנים לפנים, בקבלה זהו השלב בו *עמלק" תוקף, כלומר הספקות, הפחדים, הציניות. מיסטיקן מפורסם טען "ברוכים אלו שלא יודעים וברוכים אלו שכבר מצאו, ארורים אלו שבאמצע", וזה בדיוק שלב המעבר הזה. בשלב הזה ההמלצה הרוחנית היא "מסירות נפש" או להיות מוכן למות על הרעיון של "יחוד" האמונה. כלומר שתי הקולות מהדהדים בתוכינו, זה של "רק טבע" וזה של "רק השגחה" ועלינו בכל רגע, במאמץ עליון לבחור לראות את החיים דרך הפילטר השני. עד שהאמונה הופכת להשגה רוחנית והגענו לחיבור פנים אל פנים בו רק הקול השני נשאר.
 
התמסרות רוחנית
"התמסרות רוחנית היא כמו ליפול מעץ בלי למצמץ או להתכווץ כלל" (ראמקרישנה פדמהמסה) - ישנם מצבים שבהם הצורך בשליטה חוסם את היכולת שלנו לחוות מצב רוחני נשגב.

הקפיצה הקוונטית – כיצד להיכנע ולהתמסר למציאות

גישות רוחניות מזרחיות שואפות להגיע למצב של תודעת על, הקרויה לעיתים סמאדי או "ג'אנה".
במצב כזה אנו מעל נקודת "היצירה" של העולם, וחוזרים לסופר פוזיציה הקוונטית* ראשונית בה כל האפשרויות קימות במקביל, המציאות כאילו עומדת בהשהיה מעבר לזמן ומרחב, ותרם נולדה או קרסה אל קו מציאות החלטי אחד.
במצב הזה אין ממש בחירה חופשית, אבל התודעה איתה הגענו אליו מהדהדת בתוכו.
למעשה זהו באופן פרדוקסלי גם המצב היחיד בו "יש בחירה מלאה", הגענו לתחנה המרכזית של "זמן ומרחב" בו אנו באמת יכולים לשנות כיוון ולקרוס חזרה לנתיב מציאות אחר לגמרי מזה שממנו הגענו.
הכוונה איתה נכנסנו קובעת איך נצא משם, מתרגלי ויפסנה מקצועיים נכנסים למצב העל-מציאות הזה ספוגים בהבנת חוסר העצמיות, הסבל והארעיות של המציאות, הוא יוצאים לתוך זרם תודעה בו יגיעו במהרה לשחרור מכל אחיזה בעולם התופעות.
מתרגלי דרך החמלה הבודהיסטית (מהינה) יכנסו לשם חדורים ברצון לגאול את כל הברואים מסבל וריקות*, הם יצאו משם לזרם מציאות בו הם הופכים לבסוף למלאכים טהורים ורבי עוצמה היוצרים גן עדן תמידי לאחרים ולעצמם.
ואלו הנכנסים למצב הזה ספוגים ב"אמונה" בבורא עולם יצאו משם כשהם מבינים, שהכל בסדר, שתמיד הכל היה בסדר, שסמסרה* אף פעם לא הייתה קיימת, והיא לא קיימת עכשיו, למעשה כל הסבל נעוץ בהבנה לא נכונה של תהליך בלתי נמנע, בו נבנית תודעה ניצחית ולא מוגבלת "כלי" או פריסקופ חדש ויחודי לחוות את עצמה, במימד של חומר וצורה. למעשה לאחר החוויה הזאת אין יותר פחד, ואין יותר התנגדות לתהליך, להפך יש תחושה של שותפות ובחירה מודעת, להשתתף בתהליך, וזה משנה הכל.

האם יש מקום לחוויה מיסטית בדת המקדשת עשיה?

בדת מונותאיסטית כמו היהדות נראה שאין מקום ל"סמאדי" בדומה למה שקיים בהינדואיזם, גיניזם, ובודהיזם, אבל זה רחוק מהאמת.
הרב אשל"ג* הידוע כבעל הסולם המקובל הגדול טען, שאת שתי המצוות העיקריות של היהדות יראת הבורא ואהבת הבורא* לא ניתן לקיים ללא השגה שמימית. גם היהודי הקפדן ביותר אינו שלם ואפילו לא התחיל את העבודה באמת בלעדיהם, למעשה גם יראה וגם אהבה הם דבר שאי אפשר לכפות אותו, מדובר ברגש פנימי עמוק הבא כשאנו חווים משהו או מישהו כטהור, חכם, יפה וטוב מעבר לכל שעור וספק. רק בחווית "סמאדי" אנו מסוגלים לראות את שרש הבריאה בצורה זאת באמת. התפילה היהודית כמו שהיא מוצגת בקבלה היא תהליך רצו ושוב, בו אנו מגיעים למציאת הטהורה הזאת (עולם האצילות) ומתוכה חוזרים לעולם המעשה ופועלים בתוכו מתוך הפרספקטיבה של העולם הטהור והשקוף למציאות הבורא.

אז מה ניתן ללמוד מחוויה פסיכודלית קצת חזקה מידי

בשורה התחתונה עלינו לחפש קשר "בחירי" עם המציאות, מצב בו אנו מפסיקים להתווכח עם מה שיש, ובמקום רואים איזה שעור או פוטנציאל תיקון נפתח לנו בכל רגע, יום אחד היכולת לקבל את המציאות בדיוק כמו שהיא מתוך שמחה ואהבה מושלמת יהיה האפשרות היחידה, אבל עד אז עלינו לשאוף ל"פייק איט טיל יו מייק איט", לפעול בעולם כאילו אנו כבר שם, ולתרגל תרגול רוחני המאפשר לנו הצצות למצב העתידי הזה עד שלבסוף נגלה שהוא תמיד היה נוכח ורק הינו בהיפנוזה אישית וקולקטיבית שיש משהו אחר. למעשה התעוררות מאוד דומה להיזכרות*, אנו חווים דבר חדש לחלוטין שתמיד היינו, ולמעשה הוא המציאות שלנו כל לילה כשאנו בשינה עמוקה ובזמן שהיינו ברחם. בתהליכי אימון לחיים טראנספרסונלי ניתן להגיע למצבי תודעה מורחבת בכלים טיפוליים ורוחניים ודרכם להאיץ את חווית ההזכרות. 
התעוררות נעימה!

תרגיל בכניעה ושחרור – הכנעה, ברור המתקה

בחסידות מוזכרת טכניקה מעולה לצמיחה רוחנית המדריכה כיצד להשתחרר. היא מציגה 3 שלבים והם:
הכנעה: מוכנות לקבל את המצב באופן מלא כמו שהו בלי להתנגד, לחסום או "להתווקח איתו"
ברור: יכולת לברר במצב מה מועיל ומה לא
המתקה: לשחרר באופן מלא את מה שאינו בריא או טוב לנו ולהשאיר את מה שטוב.
התרגיל: 
1. חשוב על חוויה שקשה לך להכיל והיא "רודפת אותך שוב ושוב".
2. הסכם לפגוש אותה ולחוות אותה במלואה תוך כדי נשימה עמוקה פנימה.
3. החזק את האוויר, הרגש אותה במלואה, זהה את השיעור או המסר החיובי שיש בחוויה הזאת.
נ4. שוף החוצה ושחרר את החוויה
5. הסכם למלא את עצמך בפירוש חיובי ואוהב לחוויה הקשה.דמיין אור מזין ואוהב הממלא אותך.
ניתן לחזור על התרגיל הזה מספר פעמים עד שהכאב או הקושי משתחרר.

הערות

*פוסט על הקשר בן תודעה מורחבת כניעה רגשית ושחרור מנקוד מבט של הצאקרות.
*סמסרה – מעגל החיים והמוות הבודהיסטי, על פי התורה הזאת אנו מתגלגלים מזמן ללא התחלה במעגל של לידה המוות הנשלט על ידי עיוורון רוחני.
*סופר פוזיציה קוונטית היא מצב הקורא מיליוני פעמים בכל שניה, בה החלקיקים היסודיים התת אטומיים מהבהבים בן קיום לאי קיום, באי קיום הם "נעלמים" למצב בו הם נמצאים במרחב של אין סוף אפשריות "קיום", עד שאפשרות מסויימת "נגזרת" עליהם והם קורסים חזרה לקיום ממשי בעולם. ישנם מספר אינטרפרטציות לתופעה הזאת ( האינטרפטציה של בוהם היא האהובה עלי והמעניינת מבחינה רוחנית). מחשב קוונטי מתבסס על התופעה הזאת.
*הרב אשל"ג כותב כך בספרו הקאנוני "תלמוד עשר הספירות".
*זיכרון = זכר נ, בקבלה, נ הוא שער החמישים או ספירת הבינה המייצגת את המציאות האלוקית הגבוה. מילים כמו נחש נ חש, מקושרות לאנרגיית הקונדליני שהתעוררותה מעבירה ממצב שיעבוד למצב שחרור (נחש בגימטריא משיח).
ג'אנה – מצב ריכוז גבוה מאוד בו המודט מתאחד בתודעתו עם האובייקט. קימים באבידמה (התורה הבודהיסטית הגבוה) כ 9 רמות גל ג'אנה.
סאמדי – תלוי בהקשר, במסגרת בודהיסטית מדובר במצב ריכוז בדומה לג'אנה, בעולם היוגי הינדוהיסטי מדובר בחווית התעוררות רוחנית טוטלית. (על פי היוגה סוטרה של פטאנג'לי יש כ 6 סוגים שהאחרון שבהם הקרוי נירוויקאלפה סמאדי מביא לשחרור רוחני מוחלט)
 

הצתרפו לקבוצת הווטסאפ לקבלת עידכונים ואת המיני קורס החינמי על אימון טראנספרסונלי

פוסטים נוספים

כיצד לבחור בדרך הרוחנית הנכונה
טנטרה

כיצד לבחור בדרך הרוחנית הנכונה

  כיצד לבחור בדרך הרוחנית הנכונה האם "יהוה" הוא "הדמיורג" – פוסט עומק העוסק בארכיטיפים דתיים ופסיכולוגיים, בגנוסטיקה, אלכימיה והשאלה "מי השם אשר אשמע בקולו".וגם

המשך קריאה »

שיתוף:

גלילה לראש העמוד

רוצה להיות מטפל-על המשלב רוחניות עם כלים פסיכולוגיים מבוססים?

קורס טיפול טראנספרסונלי בדרך מסע הגיבור נפתח בקרוב

הצתרפו לקבוצת הווטסאפ לקבלת עידכונים ואת המיני קורס החינמי על אימון טראנספרסונלי