חיזור רוחני חלק ב – כיצד להיות במצב התודעה הנכון בתהליך החיזור

האם אני המתנה או האם אני נזקק?
אחד הדברים המושכים ביותר זה להרגיש שאני ה”מתנה”, גבר שניגש לבחורה מתוך תחושה שהוא הדבר הטוב ביותר שיכול להיות לה, יצליח לאין ערוך מגבר שיגש מתוך תחושת נזקקות, לא משנה מה אמר או עשה. אישה האוהבת עצמה באמת וחשה שזוגיות איתה תיהיה גן עדן, תאפשר לגברים בשלים להתקרב אליה ולגבר המתאים להיות מוכן למחויבות.

איך מרגישים שאנו המתנה?

אי אפשר לרמות פה, במיוחד לא נשים, עלינו לגלות מה באמת המתנה הייחודית שלנו או “כוח העל” שלנו לבני מין השני, כל גבר שואף בעומק ליבו להיות “משיח מיני” למישהי שתביט עליו בהערצה והוא יחשוף לפניה את האור של המין הנהדר, וכך גם נשים השואפות להראות לגבר הנכון את גן העדן של האהבה והלב המחובר.
אם נגלה את המתנה המינית זוגית הייחודית שלנו זה כבר ישנה המון בדימוי שלנו , נהיה שליחי אהבה ולא קבצני אהבה.
איך עושים זאת?
אפשר להתחיל מקריאת הפוסט שלי על כוח העל
 
חיזור נשי הוא אומנות נהדרת, המתחילה מביטחון עצמי ואמונה שאת המתנה
חיזור נשי הוא אומנות המתחילה מביטחון עצמי המבוסס על האמונה שאת המתנה

סוד הערך העצמי מנקודת מבט טנטרית.

כל אחד מאיתנו הוא ביטוי יחודי של האל והאלה הגדולים. (שיווה, שקטי, זעיר ענפין ונוקבה).
כשנעיז להכיר את ההוויה הגדולה מהאישיות והגוף, יעברו דרכינו אנרגיה ועוצמה עצומים, אנשים מפותחים ומדהימים ימשכו אלינו בלי תלות בגילינו ומספר הקמטים.
אני מסוגל לזהות מרחוק משהי שהאלה הגדולה (השכינה) נוחכת בתוכה, גבר שמבטא את כוחו הרוחני הגדול ימגנט נשים, כי רק אחוז מאוד קטן של גברים כמוהו יכולים להיות נוחכים ויציבים באמת, רק איתם אישה מפותחת תוכל לבטא את היופי והפלא הגדול שהיא.
הדרך לשם אולי ארוכה ודורשת מחוייבות, אבל אפשרית. בעבר היו טקסי חניכה, התבגרות ומעבר, שהיו מאפשרים לבני הקהילה הצעירים להפתח לטבע הגדול שלהם. באימון לחיים טראנספרסונלי אני מיצר טקסי מעבר באופן תודעתי. לצערי בחברה “פרימיטיבית” כמו שלנו רובינו נשארים ילדים ותקועים רגשית בגוף מבוגר. אם אנשים היו מבינים את החשיבות של קהילה שבטית רוחנית, מעגל של זקנים שומרימהידע וטקסי חניכה ומעבר, היו ממש מכניסים את זה לחוקה ומערכת החינוך. בחברה המודרנית והנאורה, היא פשוט מכונה ליצירת ילדים אבודים ומנותקים מנשמה.

הכל עניין של מצב תודעה

הרבה אנשים ניגשים לדייט כשהם לחוצים, חוששים או מונחי מטרה, ולא מבינים למה השני לא נפתח, משתחרר וזורם איתם.
משפט הזהב פה: אתה לא יכול להכניס מישהו למצב תודעה שאינך נמצא בו בעצמך!!!
אם אתה לחוץ, מפוחד וכו, האחר יחוש זאת ויגיב בהתאם, אי אפשר לנסות להיות חושני, זורם וכיפי, לנסות זה מאמץ ומתח, אפשר פשוט להיות כזה.
תקשורת של מאמץ היא תקשורת של אגו שמנסה להשיג משהו מאגו אחר. כאן אנו נבחנים על ידי רשימת הקניות וקריטריונים של האחר. אם איננו חתיכים הורסים, עשירים, מצליחים ופופולרים סביר שניפול במשחק הזה. בכל מקרה הדינמיקה תהיה של גולדיגרית ואוליגרך, לא רומנטי, ולא קסום, האגו הוא תמיד קר ומכוער.
במקום אנו רוצים להשעות את האגו והביקורתיות שלו ובמקום לתת לילדים הפנימיים שלנו לתקשר.
אם חסמנו את הילד הפנימי שלנו ואיננו יודעים לתקשר איתו מומלץ לקרוא פוסט שלי בנושא.
לעיתים הילד הפנימי חסום כי אנו משימתיים מדי, אנו רואים חיזור כמו מטלה או מבצע צבאי ולמעשה חוסמים את העונג הטבעי שיש בפלירטוט ואינטראקציה עם בנאדם אחר. גברים לעיתים רואים בחיזור מסע מלא סבל לאיזה פסגה שם יוכלו להנות, ונשים כתהליך מייגע למחויבות ולחתונה, אם לא תכניסו את העונג כבר מההתחלה, לא תמצאו עונג בסוף, אולי פורקן אבל לא עונג, אם אתם רואים בבן הזוג יעד לכיבוש או כליאה איבדתם את כל הקסם ופשטות ורוב הסיכויים שתיכשלו, גם אם תצליחו במובן הטכני, הפסדתם את המהות כבר עדיף לאונן (לגברים) או לגדל חיית מחמד (לנשים).

רמבו או קזנובה

מתאמנים שלי מספרים לי על אתגרי 10x בהם הם מתחילים עם 100 נשים בסופ”ש או יוצאים ל עשרים דיטים בשבוע. לרוב ההצלחה קטנה יחסית.
הסיבה פשוטה, מאמץ כזה מגיע מארכיטיפ הלוחם, החלק האחראי על לעמוד במטלות ולהשיג מטרות.
אבל הצלחה בחיזור מגיעה מארכיטיפ המאהב, החלק הזורם, המיני, הספונטני,הרגיש, החושני, והיצירתי. לרוב ארכיטיפ הלוחם שלנו חזק מארכיטיפ המאהב והוא ממשיך לעבוד במקום בו עליו להפסיק.
קצת כמו אמא שלוקחת את בנה למסיבת פיג’מות אצל חבר אבל אז נשארת במסיבה ומפקחת שהכל כשורה. ברור שהילד וחבריו לא יהנו במסיבה.
הלוחם טוב בליצור תנאים, כמו לגרום לנו לצאת מהבית ולהעיז לגשת, אבל אז עליו להסתלק ולתת למאהב לחגוג.
ללוחם יש מטרות, כמו להגיע לנשיקה, להוציא מספר טלפון, לזיין וכו, כל הציפיות האלו חוסמות את המאהב. אם נרצה להצליח עלינו להיות במצב אנרגיה גבוה וחיובי ופשוט ליהנות.
נסו ללכת פעם למסיבה ובלי שום מטרה, ליהנות, לדבר עם כולם, לשמוח ולחלוק שמחה, המאהב הוא מיני , זורם וממיס גבולות, תגלו שזה יותר אפקטיבי מלקבוע יעדים ולנסות לכבוש אותם.
בכלל בקרת יתר היא אוייבת של חיזור ורומנטיקה.
אחד הכלים השימושיים לשחרור מבקרת יתר נקראת כובעי דיסני. דיסני הגדיר תהליך יצירתי כלבישה של 3 כובעים:
1. האומן הזורם
2. ‏המבקר
3. ‏איש העסקים הפרקטי
בשלב הראשון האומן צריך לבטא, ליצור ולזרום, אז המבקר צריך להצביע על כל הפגמים ולבסוף איש העסקים צריך באופן מאוזן להחליט עובד ומה לא.
רובינו נתקענו עם קובע המבקר על הראש, עלינו להשהות את הביקורת ולאפשר למאהב הפנימי שלנו להתבטא יותר, כמובן בגבולות החוקי המוסרי והבטוח.

יצירת גשר תקשורת ראשוני

כאן נכנס כל נושא החיזור שקוראים עליו… כמו משפטי פתיחה, פאטרנים, וכו.
אבל שימו לב, יצירת תקשורת במצבי מקרים היא תמיד קצת מזויפת, יש חוקי חברה בסיסים שזרים לא סתם מדברים עם זרים, לפרוץ אותם דורש סוג של אומץ ומוכנות לשבור את תחושת אני ילד טוב ונורמטיבי.
אפשר לבנות את החוצפה הזאת בלהרחיב בהדרגה את טווח ההתנהגויות הלא נורמטיביות שאנו מרשים לעצמנו.
בשלב מסוים עלינו להיות מסוגלים פשוט לגשת למישהו שמוצא חן בעינינו ולהגיד לו באופן כנה שהוא נראה לנו חביב, מעניין, מיוחד ובאנו להגיד שלום.
הרעיון הוא לא מייד להגיד לו שהוא נראה כמו כוכב או כוכבת הקולנוע שהערצנו בכיתה ח, ומיד הינו מוכנים להתחטן איתו, זה מראה שאנו מיואשים ומוכרים עצמנו בזול. אם הינו בתודעת שפע, הינו מודים שיש לנו קריטריונים, שאנו גם לא נלך עם כל אחד, שיש לנו ערך, וכשאנו ניגשים למשהו זה לא כמו ראיון עבודה בו אנו מתחננים שיקבלו אותנו אלה כמו ראיון עבודה הדדי בו אנו בודקים אם האדם השני ראוי ומתאים להתחבר לכל הטוב שיש לנו לתת.

הקשבה, כימיה וראפור

אחד הכלים המעולים בשיחה זה להקשיב ולהתאים את שפת הגוף שלנו לזה של מי שאנו מדברים איתו.
יש 3 רמות של סינכרון:
1. נתאים את תנועות הגוף ככה שיתאימו באופן כלשהו לזה של האחר (לא תמונת מראה, אנו לא בשיעור פנטומימה)
2. נשתמש במילים וביטויים דומים
3. נסנכרן את הנשימה.
בנוסף רצוי לתרגל הקשבה אקטיבית. נקשיב באמת לשני, ובמיוחד לערכים והאמונות שמאחורי הדברים, נחזור במילים שלנו על מה שאמר, ונציג עוד שאלה על משהו שבאמת עניין אותנו במה שאמר. כולנו רוצים להישמע, ומעט מאיתנו רוצים לשמוע, שמישהו מרגיש שהשני באמת מקשיב לו ומתעניין בעולמו הוא יפתח וידבר יותר.
עם זאת הקשבה וראפור לבד, ללא אנרגיה מינית ומתח מיני הם ערובה לנפילה לאזור הידידות.
לעיתים עלינו לשבור את הראפור, או כי האחר לוקח אותנו כמובן מאליו ומתייחס אלינו באופן לא מתאים, או כדי ליצור משיכה.

משיכה – קוטביות בן אנרגיה גברית ונשית

משיכה נוצרת קוטביות בין האנרגיה הגברית של הגבר והאנרגיה הנשית של האישה.ראפור גורם לזרימה ביניהם שמנטרלת את הקוטביות, לכן מריבה זוגית היא ערובה לסקס טוב (החיבור נקטע, הקוטביות נבנית ואז החיבור נוצר מחדש בפיצוץ מיני ענק). בחיזור אנו משחקים בין חיבור ומשיכה, כמות האנרגיה המינית והמתח המיני ורמת הכימיה הם כמו שתי גלגלים שצרכים להיות באיזון.
נושאי השיחה צרכים לעורר מצבים הקשורים בסקס
חופש, משחק, שובבות, חושניות, הנאה, העדר פיקוח חברתי, חיבור רגשי, קסם, מגע, ביטחון באחר ובעצמי, קלילות הם אחים ואחיות לסקס, יותר קל ליצור אינטראקציה חיזורית בחופשה מאשר בהפסקת צהריים באמצע יום עמוס הישרדותי בעבודה.
כל שיחה העוסקת או מעוררת את הדברים האלו
היא נושא בכיוון הנכון, החופשה האחרונה בקריבים, המופע הטוב ביותר שראתה לאחרונה, המסעדה הנהדרת… זה כיוון נכון. חשוב שממש שזה שאיתנו ירגיש את עצמו שם ואולי גם נשים את עצמנו שם, איפה היית בחופשה? נגיד אם היינו יחד במים שם, מה היית אומרת לי, מה היינו מזמינים לאכול?
הערות:
הרחבה על ראפור

רוצה לדעת את הארכיטיפ הדומיננטי שלך ולברר אם אימון במסע הגיבור יכול להביא לחייך פריצת דרך? מלא פרטים ונקבע שיחת ברור ואבחון של 20 ד ללא עלות!

פוסטים נוספים

שיתוף:

גלילה לראש העמוד

הרשמו כאן לקבלת שאלון אבחון ארכיטיפ דומיננטי במתנה

דילוג לתוכן