טיפול בטראומה – סיפור טיפולי אמיתי – המטפלת מהג'ונגל
היא התקשרה אלי פתאום משום מקום
היתה לה הצפה רגשית, היא הרגישה שמשתגעת, לא התראנו שנים, אני זוכר שכשראיתי אותה פעם ראשונה משהו בתדר שלה הרגיש לי "פגיעה מינית בילדות".
אבל אז זה לא דובר ולא הוזכר, היינו במסע בהודו, ולא היה לזה מקום, בכל זאת הפכנו לחברים.
ופתאום היא מתקשרת ממספר לא מזוהה ואומרת לי שהיא בקולומביה ויש לה בן זוג, והיא הייתה בטקס פסיכדלי, והיא מרגישה שהולכת להשתגע. יש לה התקפות זעם וקנאה, היא לא מצליחה להבין מאיפה זה מגיע, אבל המתח הפנימי בלתי נסבל, היא פחדה להישתגע.
אני: תנשמי עמוק. את זוכרת שבהודו מאוד אהבת את שיווה?
היא: כן
אני: מה שיווה ייצג בשבילך?
היא: את הגבריות הטהורה, הנשגבת, הנוכחת.
אני: אז עכשיו היית נכנס ל"היכל" של שיווה, איך זה היה להיות במחיצתו…
היא: מאוד בטוח.. דמות גברית שאני יכולה לסמוך עליו…
אני:תנשמי עמוק ומה עוד…
היא: אני נחנקת, התנתקתי לגמרי, איי נפל עלי פרי מהעץ על הראש… אפילו הטבע מתנגד לריפוי שלי, מה אתה חושב שזה אומר שנפל עלי פרי…
אני:זה אומר בדיוק כמו הפרי…שאת בשלה… (היא נכנסת לטראנס)
היא: איי… עכשיו זה מציף לי, אני רואה אותו…החבר הזה של אבא… יש לי כל כך ברבה זעם וכאב פתאום…
אני: תנשמי עמוק, תתמקדי בנוכחות של שיווה, הגבריות הטהורה והאוהבת…
היא: אני מרגישה עכשיו גועל.. כאילו טמאו אותי, בושה ואשמה…
אני: תמשיכי לנשום, מה שיווה אומר לך עתה או עושה..
הוא: רק מחבק אותי ואומר לי שאהיה בסדר… זה נותן לי ביטחון
אני: מה קורה עכשיו…
היא: אני חשה חוסר אונים, בעתה נוראית, תחושה של חוסר שליטה וחוסר הבנה מוחלטת מה עלי לעשות, פחד גדול ובלבול…
אני: תמשיכי לשחרר ולנשום, תרגישי את החיבוק של שיווה…
היא: מתחילה לרעוד, לגנוח ולפרקס…(כנראה) ..
אני: את כאן?
היא: זה הכל עולה פתאום… מתחילה לבכות…
אני: איך מרגישה עכשיו…
היא: הקלה…
היום נושא הטראומה ופוסט טראומה נכנסת למודעות… החלטתי לכתוב על הנושא יותר לעומק. מאמר תמציתי המסביר את התופעה ונותן כיוון טיפולי.
לא כל פציעה רגשית היא טראומה
אז נתחיל מזה שלא כל פציעה רגשית היא טראומה ולא כל ארוע הנתפס כטרגי או מרושע בהכרח יוצר טראומה, מה שמביא לחוויה הטראומטית הוא תחושת העדר השליטה ופחות הארוע עצמו. אותה חווית עינוי יכול להיות טראומטי בחקירת שב"ק או מענג נגיד בסצנת bdsm.
היום המדע מאבחן 3 סוגי פגיעה הנפרדים באופן ברור מבחינת היצוג שלהם במוח הנקראות פצעי היקשרות, פגיעה התפתחותית וטראומה.
טיפול בטראומה – למה טראומה לא מבריאה מעצמה
בניגוד לחווית פציעה פיזית בה הגוף בהדרגה יודע לרפא את עצמו, די ברור מחקרית שטראומה לא מבריאה ללא התערבות, סימני הטראומה (סימנים פוסט טראומטיים לא נעלמים ללא תהליכי ריפוי מכוונים ומודעים.)
מה ההבדל בין טראומה פשוטה וטראומה מורכבת
ועתה נדבר קצת על מהי טראומה.
דבר ראשון יש לחלק טראומה לטראומה הבאה מארוע אחד נקודתי וטראומה מורכבת הקשורה ברצף ארועים שליליים ארוך.
הטראומה משוואות על ידי פיטר לווין, אחד מהחוקרים המובילים כמערבולת, הגוררת את האדם להתנהגויות קשות ואנטי חברתיות, ערך עצמי ירוד ופירוש שלילי של המציאות.
בטראומה מורכבת יותר קשה לטפל כי לרוב הפגוע יצר מערך שלם של מנגנוני הגנה והשרדות מול גורם הטראומה.
תסמינים לפוסט טראומה
לפוסט טראומה 3 מאפיינים עיקריים:
א. הזיכרון הטראומטי מוצף שוב ושוב
ב. נוצרים טריגרים הקשורים לארוע וגורמים לנפגע להימנע מחשיפה אליהם
ג. מצב רוח ירוד, דריכות, חוסר שינה ובעיות בריאות
טיפול בטראומה – 4 השכבות של פגיעה טראומתית
ניתן לתאר פצע טראומטי כבעיה רב שכבתית. (אפשר לחשוב על פצע מוגלתי ועליו מספר פלסטרים או…מנגנוני הגנה)
ברובד השטחי פגוע טראומה ידווח על עירות מוגברת, ודריכות, קושי לנח ולישון, זכרונות קשים הצפים, או התנהגיות בלתי נשלטות כמו התמכרויות או התפרצויות זעם.
טראומה והתמכרות
על פי מומחה הטראומה המפורסם גאבור מאטה, כל התמכרות יושבת בבסיסה על טראומה, הטראומה יוצרת פיצול פנימי, בו חלק מהאישיות מודחק וצרכיו "נעלמים", התמכרות היא הדרך של החלק המודחק לעקוף או להשתלט זמנית על האישיות המודעת כדי למלא את צרכיו ולשרוד.
חוויה טראומטית לא יכולה כמעט להתרפא על ידי שיחה פסיכולוגית רגילה, שיחה כזאת משולה לנקות מוגלה מפצע יריית אקדח דלקתי בלי להוציא את הקליע ולחטא.
כיצד מטפלים בטראומה?
תהליך ריפוי טראומה דורש לרוב מפגש עם חוויות לא נעימות ובהם.
א רובד של הכעס האשמה ועצב.
ב רובד של הגועל האשמה והבושה
ג. חוסר אונים ופניקה
ד. פגישת הכאב הראשוני הלא מעובד
ריפוי טראומה נוצר כאשר החוויה הראשונית של הטראומה נחוות מתוך פרספקטיבה בוגרת, התנועה הראשונית של תקוף והימלט (ביטי עצמי) מושלמת ואיתה האנרגיה הקפואה משתחררת ומתפרקת.
כדי להשיג אפקט ריפוי יש להשיג פרספקטיבה חדשה בה לנפגע יש תחושת שליטה, הכלה, ביטחון תמיכה רגשית.
הפרספקטיבה המרפאת יכולה להיות מושגת דרך חיבור לתחושה גופנית טובה, דרך מפגש עם כח רוחני מיטיב או דרך הזדהות עם המיימד הרוחני המנותק ומשוחרר מהשפעת הטראומה
טראומה ואזורי צל
טראומה מפצלת את האישיות הכי במהותה היא תגובה הישרדותית מול איום שבהרגשתינו איננו יכולים להתמודד איתו.
במיוחד בילדות הילד מוותר על האותנטיות שלו כדי לשרוד, בגלל שהילד נמצא בתהליכי התפתחות, הוויתור הזה הופך לחלק מתבנית ההתפתחות שלו, וזה הופך ל"פגם יצור", ככל שהפגיעה בגיל צעיר יותר, כך השפעתה על ה"מוצר המוגמר" עמוקה יותר.
בריפוי הטראומה יש אפשרות לחלקי נפש מודחקים להתגלות ממחבואם ולהתחבר מחדש לאני המודע.(לחזור מהגלות על פי גישת ה IFS )
טראומה ישויות ואנרגיית החיים
לטראומה גם מרכיב שאמני.
אותם חלקים שנותקו מהאני השלם בטראומה אינם מוזנים יותר ולכן נתקעים במצב ילדותי הישרדותי.
את החללים שהם מותירים בהילה תופסות ישויות תדר נמוך הניזונות מפחד כעס וקנאה.
הישויות האלו לא מעוניינות בריפוי ויתנגדו לו דרך יצירת התנגדות לטיפול, דחיה מאדם היכול לעזור, דחיינות וכו.
מטפל טוב צריך להיות גם קצת שמאן שיודע לגרש ישויות שליליות ולחבר את חלקי הנשמה המנותקים חזרה לערוץ המרכזי של המטופל כדי שהם יתחילו לגדול ויתאחדו לבסוף עם האני המודע של המטופל.
ניתן לראות את הישויות האלו כמובן גם כאזורי צל מודחקים ומנגנוני הגנה.
לדעתי מדובר בשתי מימדים נפרדים, חלקי הצל המודחקים הופכים למעין אישיות חבלנית נסתרת המשתפים פעולה עם אנרגיות שליליות מבחוץ, הישויות החבלניות יכולות להיות אסטרליות כגון ישויות טפילות או פיזיות כמו בוס, או בן זוג רעיל או שואב אנרגיה ש"שדווקא אליו נמשכנו". לישויות קל לפלוש אלינו כשיש לנו אזורי צל, זה בערך כמו סוס טרויאני בתוך הנפש המזמין אנרגיה שלילית מבחוץ ופותח להם את ההילה שלנו.
טיפול בטראומה והמוח הקדום
טראומה היא אנרגיה הישרדותית תקועה, שלא היה לה מוצא מועיל. בטבע כשמופיע בעל חיים חזק שאין לנטרף יכולת לברוח או להילחם בו. טראומה נוצרת תגובה פרימיטיבית יותר של קיפאון, וניתוק, חיה שעומדת להיטרף גורמת למערכת העצבים שלה להיכבות כדי לצמצם סבל.
מנקודת מבט אחרת טראומה יכולה להראות גם כזיכרון עם מטען רגשי גדול מדי כך שאי אפשר פשוט להכניס אותו למאגר. קצת בדומה לספר מלוכלך מאוד החוזר לסיפריה והספרנית לו יכולה להחזירו למדף, אז הוא נשאר לנצח על שולחן הספרים למיון, נשלף ומוחזר שוב ושוב, עד שיתנקה.
.
גישות טיפוליות מודרניות אינן מתעלמות מהצד הפיזי של טראומה ומאפשרות לאנרגיה העצורה שלא מומשה להשלים את פעולתה. זה יכול להתבטא ברעידות פרכוסים או ביטוי של האנרגיה שנבלמה.כמו זעם, צעקה או תנועות תקיפה או בריחה. ילדים קטנים ובעלי חיים יודעים באופן אינסטינקטיבי לשחרר את האנרגיה הזאת, אנחנו כמבוגרים איבדנו אותה או שהיא נמנעה מאיתנו.
טיפול בטראומה
NLP, היפנוזה אריקסונית ושיטות מבוססות מיינדפולנס ומציעות טיפול מנטלי בטראומה, טיפול כזה בדרך כלל מבוסס על צפיה דיסוציאטיבית בחווית הטראומה. אם זאת באופנה היום (מסיבות מוצדקות היות ולטראומה מימד גופני ברור ) מככבות גישות סומטיות. (גופניות) וגישות טרנספרסונליות.
גישות כמו ריברסינג נשימה הולוטרופית למעשה מחבלות בתהליך הדחקת הטראומה, הגוף מחזיק את הטראומה כבויה דרך נשימה מצומצמת ועצורה, שרירים מכווצים ודריכות יתר של מערכת העצבים,
ריברסינג מכריח את הגוף באופן "כוחני" לנשימה ותחושה שלא מאפשרת לגוף להחזיק את הטראומה ואז היא משתחררת באופן מהיר ולעיתים בלתי נשלט. גישה כמו SE עובדת הפוך, היא משחררת פיסות קטנות של האנרגיה הטראומתית באופן הדרגתי, שמנגנון הניתוק וקפיאה לא יופעל, (מתחת לרדאר של מנגנוני ההגנה).
גישה כזאת היא איטית אבל בטוחה, גישה כמו ריברסינג יותר מהירה אך עלולה להיות מפחידה ו"טראומטית" בעצמה, במקרים מסוימים המוח עלול להיסגר לאחר החוויה ולהקשות יותר על ניקוי נוסף. בכללי גישות טרנספרסונליות המשתמשות בעבודת טראנס וחוויה של תודעה מורחבת הן הפיתרון המועדף
טראומה וחומרים פסיכו-אקטיביים
מחקרים רבים הראו מעל לכל ספק עוד בשנות ה 60 את היעילות של פסיכדליים בריפוי טראומה, הסיבה המרכזית היא שחומרים אלו מיצרים מצבים רוחניים באופן מלאכותי.
תהליך ריפוי שמגייס משאבים רוחניים טרנספרסונלים יעיל יותר כי חווית הטראומה היא חוויה טרנספרסונלית שלילית בעצמה (ולכן היא טראומטית), ריפוי עם חוויה מאזנת טרנספרסונלית הוא אולי הדרך הטיבעית ביותר. היא נוצרה כי החוויה היתה גדולה בשביל התוודעה המצומצמת. רק תודעה מורחבת יכולה למעשה להכיל טראומה ולאפשר לאנרגיה להשתחרר.
טיפול בטראומה כתהליך רוחני
טראומה יכולה להביא במקרים מסוימים לחיפוש רוחני, למעשה טראומה היא שבירת הבסיס של האישיות הרגילה, גישות רוחניות המגלות ומחברות את האדם למימד טרנסצנדנטי, כלומר לחווית העצמי הראשוני שמעבר לאישיות (לדבר הזה שמות רבים ובהם טבע התודעה, ריגפה, עצמי, אטמן, נשמה, האמא הגדולה) יכולות להיות מועילות מאוד, כי האדם מגלה שיש בתוכו חלק ששום חוויה שלילית לא יכולה להרוס.(זהו הבסיס לגישת RCF בניית העצמי מחדש בשיטת האקומי)
זיהוי החלק ה"עמיד" לטראומה יכול להוות בסיס לבניית האישיות מחדש באופן בריא.
*** טראומה ושעורי נשמה***
יש היום שיטות המציעות ריפוי טראומה באופן עקיף ללא מודעות לפגיעה כלל, emdr לדוגמה, לדעתי גישות כאלו אינן שלמות, אם כי שימושיות ומועילות במקרים רבים, טראומות נושאות שיעור רוחני והן סוג של מניע לפגישה עם הרובד הגבוה של התודעה, תהליך מלא של ריפוי טראומה מביא לגדילה רוחנית ולא רק תפקודיות, ולכן יש ערך לעמוד מול הפחד הגדול שהטראומה יוצרת ולהסתכל לו בעיניים ממקום של עוצמה פנימית ואמונה.
הפגיעה הראשונית בבסיס הטראומה
יש מספר פגיעות עמוקות שטראומה מייצרת במיוחד כשמדובר בטראומת ילדות מורכבת.
הנפוצות הן:
דחיה, נטישה, ביטול, פלישה, השפלה ועוד.
דוגמה לפציעה טראומטית היא התחושה שאין לי זכות קיום – פגיעה כזאת מתרחשת בטראומת ילדות לרוב במצב בו הורה עשה ילדים מתוך צו חברתי ולא רצון פנימי, במקרה חמור כשלהורה יש הפרע נרקסיסטית ההורה מאויים מתביעת הילד להיות במרכז ומרגיש שכל קיומו בסכנה, הורה כזה יכול להיכנס למצב זעם על הילד ללא כל סיבה ולפתח עוינות לעצם קיומו כיצור חיי,( שאנו תורם למטרת ההורה להיות תמיד במרכז צומת הלב.) ילד כזה יחווה אימה קיומית וצורך עמוק לביטול עצמי, כל מטרת חייו תיהיה להוכיח שהוא ראוי לקיום בכל מחיר ומתוך הקרבה עצמית.
כבוגר הוא עלול לשחזר את הקשר עם ההורה דרך בחירה בבני זוג אלימים ונרקיסיסטים.
טראומה מגלגולים קודמים וטראומה מלפני הלידה
ישנם מחקרים מעניינים מאוד על טראומות ש"נולדנו איתן" מתקופת הרחם וגלגולים קודמים, טיפול בטראומות כאלו לרוב דורש עבודה בטראנס עמוק ושימוש בכלים טיפוליים מיוחדים, עקרונית לטראומות כאלו השפעות עמוקות מאוד על מי שאנחנו, והם מייצרות "פחדי ליבה" עמוקים ולא "מוצדקים" מבחינת חווית החיים האלו.
התמודדות עם טראומה עזרה ראשונה
הרגעים והשעות של אחרי מצב מעורר טראומה הם מאוד משמעותיות להאם תיווצר טראומה וכמה עמוקה היא תהיה.
טיפול ראשוני טוב בא לשחרר את ההצפה הרגשית ולהחזיר את תחושת השליטה.
הדברים המרכזיים שעלינו לעשות או לעודד אחרים לעשות במצב כזה הם:
א. אם מדובר במשהו אחר, מומלץ לדרבן אותו לספר את מה שקרה באופן עובדתי ומעשי אם זה קרה לנו ואין ממי לקבל עזרה מומלץ לכתוב את החוויה. המטרה היא ליצור סיפור שלם, ולעזור לנפגע להחזיר תחושת סדר ושליטה על רצף החוויות שחווה.
ב. לאדם אחר מומלץ לשאול שאלות מאוד מעשיות ומקרקעות ולא רגשיות. שאלות כמו מה שמו, איזה צבעים הוא מזהה בחדר, תרגילי חשבון פשוטים וכו.
ג. לעודד נפגע לווסת את הנשימה ולהרגיע מתח שרירי.
ד. אם היה תהליך של קפיאה מול אדם תוקפן כמו במקרי תקיפה מינית, אפשר לדרבן את הנפגע או עצמנו להשלים את הפעולה שהוקפאה, כמו להגיד "לא", לשים גבול, לבטא התנגדות וכו (במצב סימולציה ולא מול התוקפן המאיים באותו הזמן)
ה.לייצר תחושת תמיכה וביטחון, להבהיר לנפגע שזה לא היה בשליטתו או באשמתו ובעיקר להקשיב באופן חומל.
נושא של הפחתת נזק טראומטי נחקרה רבות לאורך השנים, כשמדובר בנזק של חוויה פסיכדלית לא מבוקרת ישנה את עמותת "אנשים טובים" פרויקט חוף מבטחים, ניתן לעיין במדריך ז'נדו שפותח לאורך 30 שנה כמקור מידע סמכותי למזעור נזקים מחוויות קיצון.
*תרגיל לטיפול עצמי בטראומה*
ריפוי טראומה הוא אחד הדברים שבאמת כדאי לקבל בהם עזרה.
ובכל זאת אני נותן פה כלי שיכול לעזור.
א. לעורר או לזהות תחושת הצפה רגשית של טראומה או התעוררות של זיכרון טראומתי
ב. במקום להתנגד ולהתכווץ עדיף לזהות את הביטוי הפיזי והמקום של החוויה בגוף.
ג. לנשום נשימה עמוקה ודווקא להרפות, ולהתמקד באזור גוף אחר בו החוויה נעימה.
ד. לנוע בין התחושה הגופנית הלא נעימה הקשורה לטראומה לבין התחושה הנעימה באזור גוף אחר שאינו מושפע מהטראומה.
ה. לאפשר לחווית הכאב הפיזי להשתחרר בהדרגה, לזהות איך הגוף ומערכת העצבים נעים בהדרגה ממצב דריכות יתר למצב שיחרור, ככל שיש תנועה בין האזור המבטא טרואמה וזה שמיצג ביטחון ונעימות.
אם אתם סובלים מהפרעה פוסט טראומטית על תחכו עם זה לנצח, יש לי ניסיון עשיר ומגוון בטיפול בטראומה פנו אלי למידע נוסף.
הערות:
*גאבור מאטה (GABOR MATE) הוא חוקר טראומה ידוע, וניצול שואה, הוא התפרסם בזכות סרט דוקומנטרי שנעשה עליו אותו ניתן להוריד בתרומה. שם הסרט: THE WISDOM OF TRAUMA, ספר מומלץ שלו העוסק בטראומה והתמכרות הוא: "בארץ הרוחות הרעבות".
*שיטת SE (חוויה סומאטית) התפרסמה בעקבות ספרו המפורסם של פיטר לווין "להעיר את הנמר".
*שיטה שאינה דורשת פגישה ישירה עם החוויה הטראומתית והוכחה כיעילה היא EMDR, היא מבוססת על התמקדות של העיניים באובייקט נע.
*בנייה מחודשת של העצמי RCS פותחה בגישת האקומי בהשראת מדיטציה בודהיסטית ו SE, מתארת 4 מצבי אני חלקי הנוצרים סביב פגיעה טראומתית והם, אני פגוע, אני מוגלה, אני אסטרטגי (נמנע מכאב), אני שורד (שומר על זיכרון האני השלם), מתחת לאני המפוצל המיצר מעין "וועדה" פנימית יש אני רוחני שלם. הקרוי האני ה"אורגני", למעשה כל הזהויות החלקיות הם האני האורגני בגלל כשלונו להתמודד עם חוויה טראומטית כדבר שלם, משנה מצבי צבירה כדי להתמודד עם אספקטים שונים של הכאב הרגשי. בגישה זאת אין "ילד פנימי" או חלקי אישיות פגועים אלה פשוט תבניות עצביות המיוצרות "מכונת ייצור החוויות של המוח", הריפוי נוצר כשהוויה נחוות דרך תבנית עצבית חדשה.
*הסרט HOW TO CHANGE YOUR MIND המוקרן בנטפליקס מאוד מומלץ למי שמעוניין בקשר בים פסיכדליים וריפוי טראומה
*ד"ר סטניסלב גרוף מפתח שיטת הנשימה ההולוטרופית הוא החוקר הידע ביותר שעסק בטראומה מלפני הלידה.
*ד"ר בריאן וייס היה הראשון שזיהה טראומות גלגוליות, הוא טיפל באישה שסבלה מסימני טראומה חמורים ולא מוסברים שנרפאו כשהוצף אצלה דרך היפנוזה עמוקה זיכרון של היותה כוהנת במקדש מצרי עתיק בו הוקרבה באופן טרגי. הוא כתב מספרים ספרים פורצי דרך בנושא שהידוע בינהם הוא "MANY LIVES MANY MASTERS"
