סיפורו של השורד הכלכלי הרוחני התמידי
הוא זעם, שוב פעם הוא נכנס לחובות, הוא חשב שחסך מספיק הקיץ, אבל איך היה יכול לדעת, לבדוק את חשבון הבנק היה יותר כואב מטיפול שיניים, תמיד היה בחובות, תמיד פרנסה הלכה קשה, כל פעם שכסף היה נכנס הוא מייד היה הולך. שוב אביו סיפר לו שהתקשרו מהבנק וחיפשו אותו.
הוא חווה חרדה קיומית, לרגע הוא חש את מלא קללתו של האל על אדם בגן עדן, בזעת אפיך תוכל לחם. הוא נהג "לזלזל" בכסף, לראות בו משהו מלוכלך, משהו משחית, היום לא היה כבר אכפת לו, שיהיה מלוכלך, העיקר שיהיה. הלוואי והיה יכול להיות נזיר בודהיסטי, לא לדאוג לכסף, הוא נכנס לתחנת דלק, חשב לקנות איזה ממתק, הכל נראה כל כך יקר, כל קניה קטנה או גדולה היתה התלבטות. ישראל היא תופעת טבע, יותר יקרה משוויץ ושכר יותר נמוך מפורטוגל, הוא גישש לארנק, הוא לא היה שם.
אולי שוב פעם הלך לאיבוד, בסוף לאחר חיפוש מתיש הוא מצא אותו, כנראה נפל לצד המושב. כשרכן למושב התחיל לכאוב הגב, מחשבה קודרת עברה, מה אם לא יצליח לסגור את החוב, יצטרך לקחת עוד הלוואות ולהיכנס לעוד חובות. לרגע דמיין את עצמו בבית משפט ופרצופים של מאות גובי חוב זועמים מולו. מיד חסם את התמונה והרגיש גוש רוק בגרון, פיק ברכיים וכאב חד בגב, עוד יום קשה.
*** סוף ***
מה השדים בארון, "ההלכנים הלבנים שמעבר לחומה", ו"קיני הצרעות" הרדומים יכולים ללמד אותנו?
האם אתם חווים בחייכם תחום שאינכם אוהבים או רוצים להתעסק איתו? אולי כסף, אהבה, קבלה הורית או השמנה? האם אתם מקווים שדברים בתחום הזה יסתדרו מעצמם? יבוא משהו שיגאל אותם ממכם, או שתצליחו להתחמק מלטפל בהם לנצח? לרוב זה לא יקרה. לרב הבעיה בתחום שאתם מזניחים תגדל ותגדל עד שתאלצו בלי רצון להתמודד איתה. בדומה לבוידעם מוזנח, התעלמות ממנו לא תנקה אותו, פשוט יום אחד תגלו שהוא הפך למאורת עכברים או ג'וקים ותצרכו הרבה כסף ומאמץ לטפל ולנקות אותו סוף סוף.
שורש אחד הרבה ביטויים
לכל תחום בחיינו יש מספר מופעים. אם לדוגמה אני לא מסוגל להתמודד עם לשחרר ולאבד דברים בחיי.
יתכן שדירתי תהיה עמוסה וחנוקה, שיהיו לי הצטברות נוזלים בכליות או שומן עודף, ויתכן שאני אהיה תקוע בנוסטלגיה ומחשבות עבר במקום בהתמקדות מהמתנות של חיי בהווה. יש מנגנונים רבים שאנו יוצרים כדי לא לגעת בכאב, ביניהם דחיינות, שכחנות, הימנעות, ניתוק, בלבול, תוקפנות ורגשנות. אנו נוטים להעביר את האחריות בנושא הזה מעצמנו למשהו חיצוני כמו רוע לבם של אנשים, קארמה או הגורל.
איך הפכנו לאומנים בלא לפגוש את החלק המוזנח של האישיות שלנו
אנחנו ממש מתאמצים להיות עיוורים לקשר בין הזנחת התחום לבין בעיות שיש לנו בו בתחומים נוספים בחיים המושפעים ממנו, ובדרך מקלים בחשיבות הנושא או מקשרים אותו לרוע או משהו חלומי ובלתי מושג.
ב nlp (תכנות עצבי לשוני) יגדירו זאת נטייתו של המוח לתפוס את המציאות דרך פילטרים המשמרים נקודת מבט או אמונה מסוימת. הפילטרים האלו נקראים הכללה, עיוות, ומחיקה.
איך המוח מייצר את המציאות החיצונית בהתאם לאמונת היסוד שלו?
אם אנחנו מאמינים שרק 'מניאקים' מצליחים עם נשים, "נמחק" את כל המצבים בהם 'אנשים טובים' הצליחו, "נעוות" מצבים בהם 'ראינו נשים' שמגיבות טוב לחיזור כנה ועדין, ו"נכליל" כל מקרה בו גבר מניפולטיבי מצליח בחיזור, למשהו שתמיד קורה. כך נשמר את האמונה הזאת לנצח, ונפעל בדרך שתוכיח אותה שוב ושוב.
בנושא כסף יש כאלה שיגידו שכסף מגיע ל"רשעים" או ל"מצליחנים גדולים מהחיים" אבל לעולם לא למשהו בינוני כמוהם. גם האמונה הזאת תונצח על ידי הפילטרים שהצגתי. בסופו של דבר המוח שלנו יצליח לייצר התנהגות שתתאים לאמונה, הוא יוכיח לעצמו את האמונה הראשונית, ולמעשה מה שהוכח באמת הוא כוחו של המוח לייצר מציאות בהתאם לאמונות היסוד שלו. (ולא יכולתו לבנות אמונות על בסיס מידע אמין מבחוץ),
איך מאירים את המרתף החשוך ומנקים ממנו את הלכלוך
למעשה כדי להתמודד עם תחום מוזנח בחיינו עלינו לגשת בשתי אופנים.
- פגישת הכאב הראשוני, אמונות היסוד , הזהות שיצרנו סביבו, ומנגנוני ההגנה שפיתחנו מכדי לא לפגוש אותו.
- שינוי הרגלים ודפוסי ההתנהגות הקשורים בתחום.
טיפול רק באספקט אחד לא יהיה יעיל. ללא שינוי התנהגותי, לא תתעורר התנגדות, הכאב לא יצוף, ולא נוכל לפגוש ולרפא אותו. ללא שינוי פנימי, שום הרגל חדש לא יחזיק מעמד,לכל היותר הוא יוחלף בדפוס אחר, הרסני לא פחות.
כל הדברים בעולם החיצוני הם השלכה של עצמך, ושל המטריקס הפנימי של גוף ונפש.
התיק מלא פירורים והפתקים הישנים, הארון העמוס והטחוב, החדר המלוכלך, הארנק הדחוס, המכונית שלא בדקת בה שמן שנה, הבית המבולגן, הגינה מוזנחת, הבגדים עם הכתם, החברים עם התדר הנמוך מהעבר שאתה שומר, שולחן העבודה המבולגן , חשבון האימייל עם 1000 הודעות לא קוראות. כולם מייצגים חלקים פנימיים שאינך רוצה או מוכן להתעסק איתם. מורים רוחניים דוגמת לואיז היי ממש יוצרים טבלאות בין אמונות וחסימות רגשיות, ובעיות אברי הגוף ובעיות בחיים, אני לא כל כך מאמין במשהו אחיד לכולם, אני מרגיש שלכל אחד יש את מפת הייצוגים הייחודית שלו. המקשרת בין העולם החיצוני והפנימי.
סוד "המארג" – הכל מחובר להכל ומשקף את הכל
עלינו לזכור שהעולם הפנימי והעולם החיצוני הם למעשה השלכות הדדיות אחד של השני, החכמים ההודים והיהודים היו מודעים לדבר הזה, הדרך הרוחנית הגבוהה להארה בבודהיזם (במהיינה) והינדוהיזם נקראת "טנטרה" , משמעות המילה טנטרה היא "מארג", טנטרה גורסת שלכל תופעה פנימית, יש תופעה חיצונית, צורה (ינטרה), סמל וצליל (מנטרה) המקשר אליה, טנטרה מלמדת טכניקות המתקנות את הפנים באמצעות החוץ (טקס) ואת החוץ באמצעות הפנים (מדיטציה). גם ביהדות מודעים לעקרון הזה והוא מכונה "רצוא ושוב". היקום ביהדות היא חיבור בין "מציאויות" הנקראות "עולמות, "פרצופים", "היכלות", ו"ספירות" הקשורים אחד לשני ביחס של "חותם" ונחתם". המצוות מייצגות פעולות קטנות בחיים היוצרים "שינוי גדול" ב"עליונים", כלומר, פעולה אנושית קטנה יכולה לשנות את המציאות הפנימית ואפילו את העולם. ליל הסדר וביאור החמץ, הם פעולה של ניקוי ה"מרתף".
6 כלים מעשיים לניקוי ה"מרתף" על בסיס נלפ (NLP)
1. גלה את מפת הייצוגים הפנימית שלך
א. איזה דברים את\ה מזניח? ממליץ להכין רשימה.
ב. עצום את העיניים, הרגע ובדוק\י אם הדבר הזה היה מיצג משהו פנימי, מה זה מיצג בגוף, בעולם הרגשי, בעולם האמונות שלך?
ג. אם היית מטפל בזה ומכניס שם מודעות, מה היה קורה בחייך?
ד. איזה כאב או רגש היית צריך לפגוש?
ה. הסכם לחוות את הרגש או הכאב?
ו. שלח\י אור ואהבה לתחום הזה, סדר את הדבר הזה ונקה אותו בחיצוני, ראה את הפעולה הזאת כ"טקס" המייצג ניקוי של אמונה פנימית ויצירת מציאות חדשה.
ז. בדוק כיצד הפעולה הזאת השפיעה עליך.
2. חשיפה הדרגתית ועקבית לאזורים החשוכים
תמיד הייתי די ביישן בלדבר עם אנשים זרים, במיוחד שהיה מדובר בחיזור גיליתי קושי גדול לגשת ולדבר עם מישהי שאיני מכיר, בכלל לדבר בסיטואציה חברתית. אחד התרגילים שעזרו לי היה לגשת ולדבר עם כמה שיותר אנשים ובמיוחד נשים בזמן קצר. גיליתי ששיחה עם מישהי דומה להסתגלות לסביבה חדשה, או כניסה למים קרים, הרגעים הראשונים הם הכי קשים, אחר כך זה נעשה טבעי ואפילו נעים. ככה גם כשמדובר בלפעול בתחום המוזנח. צריך "להתחמם" בפעולות קטנות ועקביות (מידי יום) יחסית לא "מסוכנות", ואז נכנסים לתנועה לעשות משהו גדול.
רצוי לעשות פעם ביום פעולה קטנה הקשורה בתחום, לדוגמה לבדוק את חשבון הבנק או לנקות חלק קטן במרתף המוזנח, להוריד משהו מהתפריט הלא בריא, לעשות משהו מביך אחד ביום…וכו'.
- לעשות הרבה מידי פעם באופן עקבי ( שיטת ליל סדר השבועי)
לעשות בתחום הזה משהו קטן ויומיומי זה מאוד קשה, אנרגטית המאמץ הראשונית היא מאוד גדולה, לעתים עדיף לצבור כמה דברים שאנו צרכים בתחום ולהתחיל במאמץ גדול פעם בתקופה.
קבעו מועד חודשי או שבועי לטיפול בבעיה הזאת, ו"התאבדו" על הנושא בזמן הזה.
- לעשות את הדברים למשהו אחר עם בעיה דומה (חשיפה בטוחה)
לעשות דברים בשביל אחרים בתחום עוזר להתרגל ל'מים הקרים' דרך 'גופם' של אחרים. תגלו שהרבה יותר קל לעשות דברים בתחום כ"אגו" אינו מעורב בו רגשית. פעולה כזאת גם יוצרת "קארמה טובה" שמסייעת ליכולת שלכם לקבל עזרה בתחום.
- נטרול "המנהלים" הרגשיים (על פי סדנת הדרך של נועם בכור):
א. כשאנו עושים את הפעולות המעשיות הלא נעימות, נסו להתבונן על המנגנונים הפנימיים מתנגדים לזה. אולי יהיה שם הילד המרדן, אולי יהיה שם ילדה חולמנית ומתנתקת, אולי הדחיין הפנימי, המתלונן הפנימי וכו'. אני ממליץ ממש לתת להם שמות, ולכתוב מה הם אומרים, מתי הם מתעוררים, את הגיל שלהם, האם הם נשמעים כמו אחד ההורים וכו'.
ב. הכינו רשימה שלהם, מומלץ בטבלה, עד שתכירו אותם היטב. אז מומלץ כל פעם שמזהים אחד מהם מתעורר פשוט להתבונן בו ולומר לו תודה, חשוב להבין שכל 'מנהל ' כזה מנסה למנוע ממך לחוש כאב, תראו את זה, ותאפשרו לו להיות שם.
להלחם בו או להתנגד לו רק יגביר את כוחו. אם פשוט תתנו לו להיות שם, תתבוננו בו מתוך הודיה, בשלב מסוים הוא יעלם. אם יופיע "מנהל" אחר במקומו, פשוט הודו לו ולכל מנהל שיופיע אחריו.
ג. ברגע מסוים אם תתמידו בזה, יתגלה הכאב הראשוני. הילד הפנימי הפצוע יתעורר ותוכלו להתחיל תהליך ריפוי אמיתי. סוד ריפוי הילד הפנימי זה להיות "ההורה הטוב" שמעולם לא היה לו\ה, תנו לו\ה מילות אהבה, חבקו אותו בתודעתכם ואפשרו לכל הכאב, הפחד והכעס לצוף, להשתחרר ולהתנקות מהמערכת.
ה. מומלץ לדמיין לאחר מכן את התחום המוזנח והפעולות הקשורות אליו, לחשוב איזה איכות נדרשת לריפוי המלא שלו. אם נגיד נדרשת אהבה, סליחה, או סבלנות דמינו מה הצבעים שמיצגים אותם, איזה מרקם יש להם, האם הם חמים או קרים…וכו', נסו לזהות כמה שיותר "תת-איפיונים" או ייצוגים של האיכויות האלו. צבעו את התמונה שייצרתם בצבעים האלו עד שתרגישו שכל התגובה הרגשית לתמונה ולנושא משתנה לטובה.
תגלו כי ביצוע הפעולות הקשורות בתחום נעשות קלות יותר.
- להתחבר למצב המתוקן ולהפוך אותו למציאות באמצעות תרפיית קו הזמן (NLP)
נסו לדמיין כיצד תרגישו כשכל המרתפים החשוכים שלכם התנקו, כמה שלווה, נינוחות ונוכחות חדשה תוכלו להביא לחייכם. נסו לראות רגע עתידי שבו תהיו במצב הזה,שאלו עצמכם מה תעשו, איך תראו, מה תהיה ההרגשה?
נסו לראות דרך המחברת ההווה למצב העתידי הזה. האם הדרך נעימה או כואבת? ארוכה או קצרה? שבורה או רציפה? צבעו את הדרך הזאת בצבעים שאתם הכי אוהבים, צבעים המייצגים קלות, קלילות, כיף, שמחה וביטחון, צבעו את הדרך, ראו שהיא נעשית קצרה, רחבה ומוארת. הרגישו כי שתי הנקודות, זאת העתידית וזאת העכשווית מתחברות, והמצב הנקי הופך להיות תוצאה הכרחית של המצב העכשיו.
הודו לכך שזאת הבחירה שנעשתה מתוך אינספור אפשרויות פוטנציאליות.
איך שומרים את המרתף מאוורר ונקי
הטיפים שהצגתי נועדו לעבודה אישית. באמצעות קואצ'ינג בשיטת מסע הגיבור ניתן לייצר תוכנית פעולה אפקטיבית ולקבל כלים למעקב יעיל על ביצועה.
באמצעות טכניקות נלפ, תרפיית הילד הפנימי דמיון מודרך אריקסוניאני ועוד, ניתן להשיג ריפוי מהיר של הכאב, האמונות והדפוסים שבשורש הבעיה.
בדומה לתחזוק דירה, שמירה על הבריאות או בחירת סגנון חיים מאוזן, לא מדובר ב"זבנג וגמרנו, אלא בתהליך מתמיד ודרך חיים.
