לאור יציאת הסרט הג'וקר הרגיש לי נכון לנתח באופן רוחני את הדמות המרתקת הזאת. היא פשוט דוגמה מעולה להבנת ה"צל" ואחד ה"רעים" המעולים והעמוקים של כל הזמנים.
הג'וקר הוא כמובן משהו שהיה מסודר ואחראי, מעולם לא הביע זעם או אגרסיות וחיי חיים של שיעבוד לחוקים, נימוס, ותקינות חברתית, בספר הקומיקס המדהים the killing joke הפיכתו לג'וקר נגרמה בגלל יום אחד קשה מידי.
היה זה יום בו כל מנגנוני ההדחקה התרופפו והצל לקח שליטה לצמיתות. הוא הפך לכאוס, הטירוף וחוסר גבולות בהתגלמותם.
למעשה באיבחון פסיכולוגי התברר שהוא לגמרי שפוי, במובן עמוק בעייתו היא שהוא שפוי מידי.
הוא פוגש את המציאות באופן שאינו מרוכך על ידי מוסכמות חברתיות, העמדת פנים, והדחקה קולקטיבית.
הוא מודע מידי לרגעיות,ארעיות חוסר ומשמעות של החיים.
במציאות כזאת יש לו 0 מוטיבציה לשתף פעולה עם הזיוף והצביעות של "טוב הלב" האנושי המותנה והשקרי שמהווה את שמן הסיכה של החברה המערבית.
במצב כזה כל מה שנשאר זה טירוף והומור… או (אני מוסיף) הארה. (אומנם האפשרות של הארה לא מוצגת אבל אני משוכנע שבבטמן של ימות המשיח גם זה יכנס לסקריפט)
הג'וקר ככוח רוחני קשור לצ'קרה החמישית שתפקידה לברר את האמת.
הוא שואף לחשוף את הרוע הבסיסי והנהיליזם של ההוויה האנושית.
דווקא בגללו נעשה בירור גדול שמאפשר לרע להתגלות כרע, ולטוב האמיתי להתגלות ולהתבטא כאהבה ומסירות נפש שאינה תלויה בדבר.
למעשה רוב הדמויות המרכזיות בבטמן כולל בטמן עצמו כמובן הם דמויות בדיאלוג או מונולוג עם ושל הצל שלהם.
סדרת בטמן היא שיר הלל לצל (פילם נואר אחרי הכול), לכן אולי היא מרגישה כל כך עמוקה ומרתקת.
הערות:
היסטוריה: הגוקר הוא פוסט מודרניות בהתגלמותה עם זאת דמות הג'וקר השתנתה לאורך השנים, דמות ההשראה הראשונית הופיעה במחזה של ויקטור הוגו, והיתה ממש מהתחל עידן הקומיקס, מאוחר יותר עקב צנזורה הגוקר הפך מפסיכופוט רצחני לגנב בעל חוש הומר, בגלל איסור על אלימות וסקס.
גק ניקולסון החזיר בשנות התשעים את הגוקר כפסיכופט כריזמטי ומאז היא משתנה מאוד, בדיוק כמו הדמות, כל מי שמשחק אותה ממש מגלם משהו אחר.
הגוקר כארכיטיפ מיצג את ליצן החצר או השוטה. השוטה הוא האדם היחיד שהיה לו זכות לומר למלך את האמת בפרצוף, בדיוק בגלל שהשתמש בהומור וטירוף.
זה תמיד היה תפקיד חשוב לשלום הממלכה, אלא אם הגוקר באופן זה או אחר הגיע לכיסא המלכות ואז זה אסון. מעניין שהג'וקר הוא דמות נצחית.
חברה שהורגת את הגוקרים הטובים שלה היא בדרך כלל חברה חולה, ואז הם מגיעים באופן חולני . הגוקרים של העידן המודרני הם עיתונות חופשית , תרבות הנגד ואפילו בלוגרים מעוררי מחשבה השואפים לחשוף את האמת. אולי אפילו אני במידה מסוימת.
האם הג'וקר כמיצג את הכאוס ?
מעבר להיותו כאוטי, יש לו עניין של להרוס סדר מזוייף כדי לחשוף אמת מסוימת, בבאטמן האביר האפל, הוא החזיק מכשירי נפץ על שתי אוניות שעמדו להתנגש אחת בשניה, במחשבה לחשוף את האנוכיות האנושית המוכנה להרוג כדי לשרוד, הוא שואף להשחיט ולבלבל, בכך הוא מברר בין האמיתי והמזיוף ומכריח את מי שעומד מולו למצוא מדרגת סדר ואוטנטיות עמוקה יותר או לחדול.
למעשה הוא מציף את אזורי הצל של קורבנותיו, מי שאינו מוכן לפגוש את הטירוף, הפחד והאכזריות הפנימים מושחט ואז משמיד ומושמד, באטמן כגיבור שהסכים לפגוש את הצל שלו באופן מלא מחוסן להשפעתו, ולכן מסוגל לגבור עליו.