מרגישים כאילו חסר לכם החלק העצמאי והפראי? כאילו אתם מבקשים סליחה על זה שאתם נושמים? האם אתם מוותרים על עצמכם בקלות מול כל תביעה מבחוץ? לא תופסים מקום בחיים ובמיניות שלכם? כנראה שהשורש של זה הוא חווית סירוס, אם אתם ישר מתנגדים אז לרוב נוספה לחוויה הזאת הכחשה, שיכחה והדחקה.
פוסט חובה למי שמרגיש שאיבד את כוחותיו וערכו ומרגיש שהגיע הזמן לקבל אותם בחזרה.
מהו סירוס רגשי?
סירוס רגשי, הוא חוויה בה מישהו בעל כוח שובר את רוחו של מישהו אחר ולמעשה כופה על האחר להרגיש ולפעול כנחות ממנו, המסורס נאלץ להדחיק ולהתכחש לכוחות ולהערך העצמי שלו ולמעשה מוותר על נשמתו כדי להסתגל ולשרוד תחת דמות כוחנית בסביבתו.
אם אתם מרגישים "נטול עוצמה וחיוניות", נוטים לוותר על עצמכם מול אחרים, מפחדים לבטא את תשוקותכם וצרכיכם הטבעיים, ומרגישים חרדה וביקורת עצמית באופן קבוע זה לרוב בגלל חוויה כזאת. לעיתים חוויה כזאת מודחקת והמסורס כלל לא זוכר אותה. (במיוחד אם התרחשה בילדות)
אני אסביר את התופעה ואיך לטפל בה.
הסירוס הראשוני ההורי
להורה שליטה גדולה על עולמו של הילד, במיוחד כשמדובר בהורה נרקסיסטי, יהיה רגע בו ההורה יבהיר לילד שאם לא יבטל לגמרי על תחושת הערך העצמי וסמכותו לקבוע מה טוב לו ( ואיך נכון להתייחס אליו) ההורה יגרום לו כמות של סבל שהוא לא יוכל לעמוד בה.(דרך זעם, רדיפה או ניקור).
בדומה לאילוף סוס, השבירה הזאת הורסת לנצח את תחושת הילד כישות בעלת ערך עצמי ה"מולכת" בעולמה הפנימי ולמעשה מייצרת "נפש עבד".
זהו סוג של גניבת נשמה ויצירת זומבי, הילד מאותו רגע יהיה תלוי לחלוטין בהורה לקבלת ערך ואיבד את החלק התמים, הפשוט, החיוני והבטוח.
במצב כזה הילד יפנים לנצח ( או עד לשחרור טראומה עמוק) את ה"בעלות" של ההורה עליו.
בבגרות הוא ישליך את דמות ההורה על כל דמות בעלת סמכות בעולמו, הוא יהפוך לבוגר "מסורס" שזקוק לאישור תמידי חיצוני כדי להרגיש "זכות להתקיים".
סירוס כזה אינו בהכרח מודע, הורה עצבני שפרק את כל הזעם המצטבר שלו על ילד שהיה בשבילו ה"קש ששבר את גב הגמל" למעשה חסף את הילד לחווית בדידות, ניתוק וחוסר אונים כה קשה, עד כי הילד יקח על עצמו את האשמה ויחנוק כל ביטוי עצמי כדי להימנע מחוויה כה כואבת בעתיד. ההורה אולי לא מודע כלל לעוצמת הכאב שגרם, הוא מבחינתו רק פרק קצת עצבים, אבל למעשה הוא החריב עולם שלם.
מצבי סירוס נוספים
סירוס לא קורה רק בילדות, מסגרות מסוימות כמו כנופיות נוער, פנימיות, בתי כלא וצבא, מייצרות תופעות סירוס בהם ה"אלפא" שובר את הנחותים ממנו, במקרה הצבאי בדרך כלל האלפא (המפקד) עושה זאת כדי "לבנות" אותם חזרה כ"גברים".
חיילים שעברו סירוס על ידי מפקדיהם (טירונות יכולה בקלות להפוך לחווית סירוס,) נוטים להיות "רעים", מסרסים פוגעניים כלפי הנחותים מהם, בדומה לילדים שעברו סירוס והפכו להורים.
ילד שסורס יגלה כבוגר אכזריות נוראית כלפי עצמו (וכלפי ילדיו אם יהיו), ללא ריפוי הוא יתיחס לילד הפנימי שלו באותה דרך שההורה התייחס אליו, הדרך היחידה שהוא יודע.
תהליך הסירוס
שלב הלחץ
כל חווית סירוס מתחילה במצב בו דמות כוח אחת או יותר מפעילה לחץ על ה"חלש" לקבל תמונה מצמצמת ומקטינה של עצמה כאמת.
שלב ההתנגדות
הקורבן מנסה להתנגד ללחץ, מה שמביא את המקרבן להפעיל לחץ גדול יותר, לרוב כדי להראות עליונות (שמקורה כמובן הוא פיצוי על תחושת נחיתות).
שלב השבירה
הלחץ גדול מידי, הקורבן מאבד את שליטתו ונכנס למצב טראנס "שלילי" בה הוא חווה את תפיסתו של המקרבן עליו כמציאות פנימית.
שלב ההשפלה
בשלב זה המקרבן יתיחס אליו באופן פומבי ומופגן בהתאם ל"מעמדו" החדש, כנחות, בטא, או עבד.
שלב הסקת המסקנות
המקורבן מסיק זהו באמת חלש וחסר ערך ושהדרך היחידה שלו לשרוד זה לבטל עצמו מול כוחם של בעלי שררה.
שלב ההתאמה
הוא לומד התנהגיות של אדם "נחות", הכוללת שפת גוף, דיבור, יציבה ודרך מחשבה.
שלב קליפת ההגנה, השיכחה וההתכחשות
כדי לא לחוות את כאב הסירוס הקורבן חוסם את עצמו, ועוטף את ליבו בקליפה. לעיתים רבות הוא ידחיק כליל ויתכחש לעצם החוויה, לעיתים הוא יעשה אידיאליזציה של המקרבן ויראה בו דמות מושיעה שעשתה איתו חסד. כל זאת כדי שלעולם לא יפגוש את הסיבה האמיתית לחייו האומללים, דבר שיעורר בו סבל גדול.
סירוס מיני
סירוס מיני מתרחש כשתוקפן טובע לעצמו בעלות על מיניותו של מישהו אחר.
במקרה של גברים, סירוס מיני מבטל את זכותו של הגבר להרגיש ולבטא את עוצמתו המינית ותשוקתו הטבעית לכבוש, לחדור ולחזר. גבר כזה יפחד להיות גבר, הוא יזדהה עם תפקידים נשיים ויחווה חרדת ביצוע אימפוטנציה באופן תדיר.
במקרה הנשי סירוס חוסם את יכולתה של האשה להרגיש יפה, מושכת, ראויה לעונג וחופשיה להרגיש ולבטא את נשיותה. בחברות שמרניות מסוימות סירוס נשי הוא תופעה נפוצה מאוד.
אונס הוא סוג אחד מיני רבים של סירוס מיני. אנו שבירים מאוד כשמדובר במיניות שלנו. לעיתים צריך הרבה פחות מזה גורם לסירוס, מבט הורי נמנע או לקחני, השפלה וביזוי בנעורים, דחייה בוטה בחיזור, ואהבה ראשונה נצלנית יכולים ליצור זאת..
סירוס רגשי ועקרות רגשית
סירוס רגשי קורה כשלמישהו אסור להרגיש רגשות מסוימים, הורים אלימים, חסרי ביטחון וחסומים לרוב אינם מוכנים לראות את אומללותו של ילדם, ולקבל את "הפידבק השלילי" על יכולתם ההורית. לרוב הם יתבעו ממנו להעלים את התסכול והכאב. ילד כזה לא יוכל להרגיש ולבו יהיה כמדבר שומם. הרבה מתרבות ה"ריגושים הקיצוניים" של היום נובעת מהרבה מידי "לבבות עקרים" שרק חוויה קיצונית יכולה לרגש אותם קצת.
סירוס רגשי ומלחמת המינים – להיות גבר אלפא לעומת להיות גבר בטא
למעשה בצורה הנמוכה ביותר של דינמיקה חברתית יש מעין מאבק גברי (ונשי) לעליונות, קצת בדומה לאריות בטבע קיים קיימת התחושה הגברית ש"הנקבות" בוחרות רק ב"גבר" האלפא, הדומיננטי והכוחני. גבר אלפא כזה אמור להקטין ואפילו לסרס גברים אחרים פשוט כדי להראות לנשים המושכות מי הוא זה הראוי "לזיווג". תופעה המייצרת אלימות גברית שהונצחה בכמעט כל סידרת תיכון אמריקאית. כמובן שגבר שהוגדר כ"חנון" או "נשי" עלול לסבול מאלימות והקטנה, כי אינו משדר גבריות, חלק מתהליך הגדילה היא מציאת כוח לעמוד מול אלימות כזאת, לא בהכרח על ידי התקפה ופוגענות, אלא על ידי הצגה של עמדה החושה ובוגרת, המציגה היתנהגות מדכאת כקטנונית וילדותית. בעולם הפיתוי קיים מושג הקרוי "אמוג" או גבר האלפא של החבורה (ALPHA MAN OF THE GROUP) ומושג של גרוש אלפא (ALPHA OUT) בה גבר אחר מסלק גבר קודם ממעמדו כגבר האלפא השליט. כמובן שההשתחררות מחווית BETA מסרסת לא חייבת לעבור דרך דיכוי האחר, אלא תפיסת מקום במובן החברתי והזוגי.
ריפוי הסירוס
הבנת המקור
זה לעיתים השלב הקשה ביותר, מסורסים רבים יצרו מנגנוני הכחשה, ועמעום הכאב מתוחכמים.
פגישה עם סיבת הכאב יכולה להיות מכאיבה ומבודדת, במיוחד כשמדובר בקרוב משפחה או דמות חזקה שכולם רוצים " להעריץ". מסרסים רבים הם אנשים "חשובים" ותומכים בקהילה, רוב האנשים בסביבה המסרסת בחרו לשתף איתם פעולה או "להסתכל לצד השני.
כשסיפור סירוס יוצא לאור תגובתם הראשונית היא בדרך כלל לתמוך במסרס ולנסות לבטל את "אמונתו" הלא מבוססת של המסורס. אם המסורס יתמיד לעמוד מאחורי האמת שלו יתכן ועוד קורבנות יתעוררו פתאום וקופת השרצים תפתח. עם זאת נקמה אינה ריפוי, גם עם המסרס יענש, לא יהיה שיפור עד שתוכנת "המסרס" הפנימי יתנקה מהמערכת וזה משהו אחר. עם זאת הכרה חברתית והתנתקות מהמסרס ודינמיקת הסירוס חשובים מאוד לתהליך הריפוי.
פגישת הטראומה
כדי באמת לרפא את הסירוס עלינו לפגוש מחדש את החוויה הראשונית בצורתה המלאה, זהו תהליך קשה לישום כי יש מנגנוני הגנה רבים הבאים להגן מהכאב הזה, התהליך עובר דרך השלבים הבאים:
א. חווית הטראומה מחדש עם משאבים חדשים.
כשהחוויה צפה, עלינו לחות אותה עם פרספקטיבה בוגרת ועם משאבי נפש שחסרו לנו בחוויה המקורית.
משאבים כמו אמונה, אהבה לא מותנית או פרספקטיבה רוחנית יכולים לתמוך.
ב. שחרור הכאב, הזעם והעצב
במצב הזה עלינו להסכים לחוש את כל מה שהיה שם מתוך הפרספקטיבה החדשה ולנקות את המטען הרגשי ומנגנוני השימור שלו.
ג. יצירת מסכנות חדשות
אז עלינו ליצור מסכנות חיים והתנהגות חדשות, הנובעות מהפרספקטיבה הבוגרת
ד. יצירת הרגלי חיים חדשים
עלינו לחיות עתה את המסקנות האלו וליצור הרגלי חיים חדשים, המבטאים את הריפוי,
עלינו לקרוא לאותם חלקים נהדרים בנו שחיו עד עתה ב"מרתף" התת מודע, חזרה למודע, ולחבר אותם מחדש לשלם האישיותי שלנו.
תרפיית הילד הפנימי יכולה לעזור לנו לקבל את הניצוץ שלנו בחזרה. במקרה של סירוס מיני נדרשת לעיתים תהליכי "סליחה כלפי המין השני" וחיבור מתוקן לביטוים השונים של המיניות, גם ברמה הרגשית וגם ברמת החוויה הגופנית עצמה, ישנם דרכי עבודה עבודה מגוונות, בינהן תהליכי מגע ועיסוי מיני טיפולי\ עיסוי טנטרי (חשוב לבחור במטפל\ת מקצועי בעל רקע טיפולי וניסיון בעבודה מול טראומה), עבודת צל ושחרור הדחקות ופגיעה עצמית במצב טראנס (לינק על הרס עצמי ושיחרורו), ועומדת גוף נפש כמו ריברסינג שעוזרות מאוד.
נקמה במסרס – בעד ונגד
למרות שמסרסים רבים אולי ראויים לגינוי, השמצה ולעיתים לחווית גיהנום ממש, אין זה לרוב תפקידנו לבצע את זה. במקרה שהמסרס ממשיך לעשות זאת כמובן שיש לנו אחריות לשמור על אחרים ועצמנו מפניו, אבל רדיפה אובססיבית אחריו לא תומכת בריפוי ורק שומרת אותנו בחווית הקורבן. היא גם ממשיכה לייצר את אותה הקארמה שאנו חווינו. לרוב עדיף לסלוח ככל יכולתינו ולהמשיך הלאה. כמובן שאם המסרס הוא אדם קרוב עלינו לעבור תהליך ניתוק והשתחררות מהתלות בו. המקרבן לרוב הוא אדם מבוהל וחלש עמוק בפנים, אדם עם עוצמה אמיתית לא מאויים מכוחם, מיניותם, כשרונם ויופיים של אחרים.
בזה שנמשיך להשקיע אנרגיה וצומת לב באדם הזה הוא משיג את מטרתו (שהיא לתפוס מקום והשפעה בעולמנו). ריפוי הטראומה וניהול חיים בראים, מוגשמים ומאושרים הם הנקמה המתוקה ביותר.
מורים בודהיסטים יאמרו שיתכן וקארמית פגענו בו והוא בנו שוב ושוב לאורך גלגולים, עלינו להיות הבוגרים שניתקו את מעגל הסבל אחת ולתמיד.(אחרת אולי נהיה המסרסים שלו בגלגול הבא..והשרשרת תמשיך)
תרגיל NLP לשחרור מסירוס
התרגיל הזה הזה נחשב לתרגיל מתקדם, פשוט כי סירוס היא חוויה חזקה באופיה ואין ממש דרך פשוטה לשחררה מהשורש.
1. חשוב על חווית סירוס שחווית.
2. איזה משאבים היו דרושים לך כדי לעבור את החויה באופן חדש ומרפא ,( ביטחון עצמי, אהבה עצמית, בגרות)
3. הזמן את המשאבים האלו (טכניקה דוגמת מעגל המצוינות עוזרת בזה)
4. דמיין ציר זמן ומקם בו את הרגע שלפני החוויה והרגע מיד אחריה
5. עורר את כל המשאבים
6. פגוש את הילד הפנימי, הכנס לציר הזמן, ועבור איתו את החוויה כשאתה מאפשר לו לחוות דרכך פרספקטיבה בוגרת, מתוקנת ומעצימה.
7. אפשר לכאב להשתחרר ולהחוות בנוסף לכל מה שעצור איתו (חוסר אונים, כעס, פחד), הסכם לחוות הכל ואז שחרר הכול.
8. אפשר לחסד רוחני לנקות את כל האנרגיה השלילית התקועה (דמיין אור לבן השותף אותך)
9. צור מסכנות התנהגות ואומנות חדשות במקום מנגנוני ההגנה ששמרו על המודע מפני ה"כאב" לפני שהשתחרר
10. סלחו לעצמכם ולמקרבן.
11. הזמינו את חלקי האישיות הסירוס הדחיק , חזרה למרחב המודע שלכם
12. פעלו בעולם מתוך האני המרופא והשלם שלכם.
תהליכי העצמה אישית ובמיוחד כאלו המעוררים את הגיבור הפנימי יכולים להשלים ולהעצים את תהליך הריפוי (ראה פוסט על ארכיטיפ המלך)
תרגיל NLP לריפוי באמצעות דיסאסוציאציה
1. ראו את חווית הסירוס כסרט בפילם, שמוקרן בקולנוע ענק של פעם.
2. ראו מסך ועליו מוקרן הסרט בשחור לבן
3. ראו אדם באולם המתבונן בסרט במרכז האולם
4. ראו את עצמכם ביציע גבוה, בטוח ורחוק של האולם
5. הריצו את הסרט כשאתם צופים בו דרך השתקפות בתודעתו של הצופה המביט בסרט.
6. כשהסרט מגיע לסופו הריצו אותו לאחור, ראו כשהסרט רץ אחורה כל הקולות והתנועות נראות מוזרות ומגוחכות.
7. הריצו את הסרט קדימה ואחורה לפחות 7 פעמים במהירות גבוהה יותר ויותר
8. ברגע מסוים תבחינו שהחוויה הרגשית משתחררת והסרט מאבד מעוצמתו
9. הסכימו לראות רגע בעתיד כשלחוויה הזאת אין יותר כל כוח
10. ראו עצמכם ברגע בעתיד בו החוויה נעלמה כליל והוחלפה בחוויה חיובית ההפוכה לה, אתם עוצמתיים, מצליחים ומלאי חיים.
לסיכום
קיימות שיטות רבות לשחרור חוויה מסרסת, חלקן מבוססות על דיסוציאציה וחלקן יוצרות ריפוי ללא פגישה ישירה עם הפצע. בכוחה של מדיטציה עמוקה (במיוחד ויפאסנה) להציף חוויות כאלו במרחב התבוננות בטוח ונטול הזדהות. גם חומרים פסיכדליים ואמ די אמ איי ידועים בכוחם לשחרר חוויה כזאת. ( יש לעבור תהליכי ריפוי עם משני תודעה בליווי מטפל מנוסה). גם אורגזמה יכולה לאפשר לחווית סירוס להתנקות ולעבור ריפוי אם היא נחוות במרחב בטוח, אוהב ומעצים.
אם מדובר בחוויה חזקה ושמורה היטב, תהליך ריפוי עם מטפל טוב יכולה להיות מהירה בהרבה (אנו נוטים לעיוורון כלפי מנגנוני ההגנה שלנו). שכולנו נזכה שוב בעוצמות שלנו ולחיים של מימוש, סיפוק והגשמה.
פוסטים קשורים:
