"גלית (מתאמנת שם בדוי) יצאה מנישואים קשים, אבל גדלה ולמדה לאהוב את עצמה וכוחותיה לא כנסיכה תלותית אלה כאישה, מלכה של חייה, לקח לה זמן לצאת שוב לדייטים, אבל אז בשבוע אחד הכירה שניים, אחד מצליחן, גבר אלפא, מצחיק ושחצן שגם הוא יצא מקשר, והשני גבר רגיש, מכיל ומרצה באותו המצב.
שניהם נדלקו עליה, אבל היה קשה לבחור, הראשון בוגר קשרים עם נשות *פרס*, סקסיות, בנאליות, צעירות מדי שתמיד התגלו בסוף כשואבות אנרגיה, נצלניות ומסרסות. הוא ביטא בגלוי פחד ממחויבות שאצלו תמיד הפכו לניסיון נשי לסירוס וכליאה.
האחר מרצה, נחמד, מתמסר וכמה לקשר כמעט בכל מחיר …מישהו שהייתה יכולה להקים איתו בית נעים אבל פשוט הוא לא מרגש אותה כמו שהיתה רוצה, הוא גם רוצה את כולה, משהו טוטאלי ולה יש חיים מלאים, זוגיות היא משבצת אבל לא כל הלוח…במי לבחור, האם בכלל לתת סיכוי, או ש "זה בא והולך…אישה בגילך…"
מלכודת הסירוס הנשי – לתפוס גבר אלפא ולהופכו לבטא
אז בואו נדבר ביולוגיה, נשים לרוב נמשכות לגבר עם ביטחון, שגברים אחרים רואים בו מנהיג, מצליח, שיש לו זקיפות אישיותית ומינית, שתופס מקום. זה עניין הישרדותי, לפני 10,000 שנה כשיגואר היה מזנק הוא היה קופץ בינה לבין הנמר ולרוב היה בערב בשר בטעם חתול.
גבר בטא היה נבהל, היה בורח וליגואר היתה ארוחה בטעם אישה.(בצדק אפשר לטעון שהיום מקלדת היא כלי צייד יותר אפקטיבי מכידון אבל התוכנה האינסטנקטיבית עדיין שם)
הבעיה עם גברי אלפא כאלו היא שלרוב הם לא חזקים בנאמנות, העולם מלא בנשים מזמינות ולו יש מטען גנטי להפיץ בעולם.
הפתרון הנשי הלא מודע הוא לתפוס גבר אלפא ואז בהדרגה להופכו לבטא, כמובן שאם התהליך עובר בהצלחה ונוצר גבר בטא היא תאבד עניין ותזרוק אותו או תשפיל אותו, בכמיהה שאיכשהו האלפא יתעורר ויחזור. (אם יחזור אז לרוב הוא ישתמש בכוח האלפא לעזוב אותה ואישה אחרת תקבל אותו)
המטרה הנשית היא שישאר קצת אלפא אבל מספיק בטא כדי להבטיח נאמנות ואז קיבלנו את הטוב בשני העולמות.
יש כמה בעיות בגישה הזאת, זה דורש מאבק תמידי, לעיתים זה מצליח מידיי, לעיתים זה נכשל, לעיתים הגבר בורח.
לעיתים אם האישה נפגעה מהרבה גברי אלפא לא נאמנים היא תבחר גבר בטא ותנסה להפוך אותו לאלפא, גם זה לרוב לא עובד. יש פרק מצחיק מאוד בסקס והעיר הגדולה בו סמנטה מנסה להפוך רואה חשבון עשיר אבל חנוני המכונה "הצב" לגבר אלפא בעזרת סדנת שינוי תדמית ומלתחה חדשה, ונותרת עם "צב" בחליפת ארמני.
אז מה עושים? מאסלו ומעגלי המשמעות
פירמידת הצרכים של מאסלו היא מודל נהדר להבנת שלבי התפתחות נפשיים, רוחניים וזוגיים. גברים ונשים עוברים לאורך החיים שלבים בהם דברים מסוימים נעשים חשובים ואחרים מאבדים את חשיבותם.
לרוב דווקא כשבן אדם מגשים מעגל משמעות מסויים ואמור להרגיש מסופק, משהו פנימי משתנה ואז חייבים להמשיך הלאה או להרגיש שחיים בלולאה. במצב כזה אנו לעיתים בתקופה בה יש בלבול ותחושת חוסר ערך. המשבר נמשך עד שמתגלה מעגל משמעות גבוה יותר.
הסרט הישראלי הקלאסי "יהושוע יהושע" מדגים מציאות כזאת שבה הגיבור, אברי גלעד (יהושע) מעריץ ג'יגולו בשם צביקה (מתי סרי), טייס לשעבר וחתיך שרמנטי שנשים משלמות כסף להנות מחסדיו, הג'יגולו בדיכאון קליני, נאמר בסרט ש "יהושע רוצה להיות צביקה וצביקה רוצה לא להיות…"
כיצד זה יכול לקרות? יהושע בתחילת מעגל המשמעות של חיפוש אחרי עונג וכיבושים, וחיזוק זהותו הגברית המושכת, יש לו סיבה לחיות, צביקה השלים את המעגל הזה ועוד לא גילה מעגל רחב יותר.
זאת הסיבה שיש יותר מקרי דיכאון (והתאבדות) בעולם הראשון מאשר בעולם השלישי.
אנשים בהשרדות פחות אבודים בחיפוש אחר משמעות, קל להם להבין בשביל מה לקום בבוקר*, אנשים שיש להם הכל תקועים לרוב במציאת מעגל המשמעות ה"אחרון" לו קרא מאסלו "מימוש עצמי" (הוא הוסיף 2 מעגלי משמעות נוספים בערוב ימיו).
זה המעגל הקשה ביותר למציאה כי הוא דורש חשיבה פילוסופית ורוחנית, צורת חשיבה שלא תרמה להצלחה במעגלים הקודמים שנבנו ממחשבה פרקטית ויעילות ולכן לא בהכרח פותחה, מימוש כזה דורש לעיתים הקרבה של ההישגים שהושגו ברמות הקודמות וזה קשה (עיין ערך הנזיר שמכר את הפרארי שלו).
להתקיים זה מצב – ללמוד ולגדול זאת בחירה
בזוגיות קורה שזוג שהיה באותו שלב התפתחותי צומח בקצב שונה, או שאחד מהם נתקע באופן פתולוגי במעגל משמעות נמוך (המיליונר שעדיין עובד 20 שעות וחש איום כלכלי הישרדותי). במצב כזה תהיה כמיהה לצורה אחרת של קשר.
מה שצריך לקבוע בסיפורה של גלית הוא מי מהם מוכן לעלות למעגל המשמעות הבא, גבר האלפא וגבר הבטא, שניהם שייכים לתודעה מותנית ותכתיבים חברתיים, שניהם במסלול לריצוי חברתי ושניהם לכודים במערכת התניות שמשעבדת אותם.
זה שיתאים לה הוא זה שיתחיל להתעורר, מצב בו הפרסים והמקלות של השלב הקודם מאבדים ממשמעותם מצב בו אישה כמוה, שפעם הרתיעה או נתפסה כמוזרה, נתפסת כמרגשת, מסתורית ומושכת.
אז איך לא לסרס, ואיך להפסיק לברוח
מלחמת המינים היא סימפטום של תדר התפתחותי נמוך, שלב המאופיין על ידי דומיננטיות של האגו, פחד וצורך גדול באישור וריצוי חברתי.
על גברים שהגעו לשלב ההתעוררות והכנסת מודעות לדפוסים האינסטינקטיביים לאמץ מערכת ערכים חדשה וקריטריונים חדשים בבחירת בנות זוג, קריטריונים המבוססים על המסע הנשמתי שלהם ולא על הצורך באישור ויצירת הילה של הצלחה.
1. לראות עצמך כחונכת ומנחה רוחנית בלי הצמדות לתוצאות
על אישה או גבר מודעים הבוחרים במשהו שאך מתעורר לזכור זאת, עליה לראות עצמה כשליחה, להבין שהיא שם כחונכת, מנטורית ומשרתת של האלה, היא לוקחת סיכון, המרצה עלול לעולם לא להעיז לפגוש את אנרגיית הסירוס (לרוב אימהית) ולעולם לא לתבוע את כוחו בחזרה, גבר האלפא עלול להיבהל, ולאחר כיבוש היעד לחזור לדפוס הבריחה וה"לספר לחברה".
2.לשחרר את הפחד
גם אם התסריט הגרוע יתרחש עליה להבין שזאת עדין מתנה והיא משרתת ברת מזל של האלה,
תפקידה אינו "לתפוס גבר" אלה להזדכך ולהפוך ל"כלתו" של האל או לפחות של גבר עוצמתי ומודע היכול להיות צינור שלו, אם היא בקשר טוב עם האנרגיה הקוסמית קולקטיבית של הגבריות הדבר הנכון יגיע. אפילו אם הביטוי הגברי הספציפי שפגשה אינו בשל או ראוי זה רק אומר שמשהו טוב בהרבה עומד להגיע.
3. לזרוע זרעי קארמה זוגית טובים
כל תפקידה הוא לזרוע את זרעי האהבה והקארמה הטובה ולא להפריע להם לגדול. אחיזה וניסיון ללכוד את הצורה (הגבר) רק תבריח אותו ותרחיק מהמקור (שיווה, הוויה).
אם להיפך פשוט תתן לו להתקרב ולהכיר את הפלא שהיא ללא אחיזה או היצמדות, גדול הסיכוי שמרצונו יבחר להישאר. היא מתנה, עליה לתקשר זאת, לא למכור את עצמה או להפיל במלכודות, זה שייך למישהי שהיתה אולי בעבר ולתדר שאינו נכון יותר.
(פוסט על ניהול קארמי בלינק למטה)
סליחה בין המינים – תהליך ריפוי של דור שלם
מדובר פה לא רק על סיפורים אינדיבידואלים אלא על משהו גדול, בין דורי וקולקטיבי, המלחמה בין המינים עתיקה מאוד.
בעת העתיקה הנשים היו דומיננטיות, אלות הפריון נמצאות עד היום בכל אתר חפירה בארצנו והפולחן שלהם אותו ניהלו כוהנות היה כנראה פופולרי מזה של הפולחן הגברי.
במעבר מחברת לקטים ציידים לחברה חקלאית משהו קרה והגברים תפסו את עמדות הכוח השלטוניות, הדתיות והזוגיות.
היום הזמן להגיע לשלום ולגדול למעגל משמעות קולקטיבי חדש, מעגל בו התפקידים החברתיים יהיו גמישים ומאפשרים יותר, הזדמנויות מאוזנות וחופש ביטוי מלא לגברי בנשים ולנשי בגברים, מתוך כבוד לביולוגיה (ילדים קטנים באמת צריכים הרבה זמן איכות עם אמא רגועה ומזינה לא גנרל) .
כשעוד ועוד אנשים מתעוררים תת-המודע הקולקטיבי גם עובר שינוי, היום אפשריים דברים שפעם היו רק חלום.
אי אפשר לאנוס משהו לאהוב אותך (אבל הרבה מנסים)
קשר מודע ואוהב הוא קשר מתוך בחירה יומיומית. אהבה אמתית לא יכולה להתקיים ללא חופש. כל צורות הבעלות והשליטה הם סימפטום לקשר שקרס לתדרים של פחד, קנאה והיצמדות. מה שהורס את האהבה ויוצר תופעות של סירוס ואשמה.
חופש אינו אויב של מחויבות, אסיר בכלא אינו מחויב לתא האסירים, מחויבות גם היא יכולה לבוא רק היכן שיש חופש, והיא סוג של בחירה לטווח הרחוק.
אולי הגבר שלה רק בשלבי גדילה מוקדמים, היא תתאמץ ותקריב, ומישהי אחרת תהנה מהמוצר המוגמר, אם תקדם אותו מתוך שירות רוחני וללא היצמדות לתוצאה, הקארמה הזאת תחזור והיא תפגוש בהמשך גבר שלם ומוכן יותר.(שמישהי נדיבה אחרת הכינה בשבילה)
בשורה התחתונה השאלה האמתית היא לא למה אני מושכת את הגבר הלא נכון, אלא האם אתם "מוכנים" לאהבה או עדיין רוצים לשחק במשחק הפחד.
מאחל לכולנו שנבחר נכון.
הערות:
*פירמידת הצרכים של מסלו הקלאסית כוללת 5 שלבים והם: 1. הישרדות, ביטחון, יציבות, 2. הזנה רגשית, קבלה חברתית, שייכות 3. כוח, הצלחה, מעמד. 4. אסתטיקה, סקרנות, למידה 5. מימוש עצמי, אם איבדנו מעגל משמעות איבדנו את "הסיבה לחיות", עד שנגלה מעגל משמעות רחב יותר, זהו לרוב תהליך קשה המלווה בהכחשה והתנגדות, כי מדובר בשינוי זהות.
פירמידת הצרכים של מאסלו עברה עדכונים רבים מסלו עצמו הוסיף שלבים בבגרותו הנתפסים רוחניים ופחות התקבלו במרחב המדעי והם שאיפה אסתטית יופי והרמוניה, טרנסצנדנטיות או התעלות ושרות או כניעה למהות נישגבת.
*מצב שעלול להיתפס כמשבר, להיות בלי הלמה לחיות מחליש. כדבריו של ויקטור פרנקל בספר ""מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה – יוכל לשאת כמעט כל איך
מצד שני, אדם בלי למה, עלול להישבר משטויות. זאת אחת הסיבות לדיכאונות ופגיעה עצמית דווקא במקומות בהם מעגלי המשמעות הנמוכים אינם מהווים אתגר. כמו בחברות המפותחות בהם באופן פרדוקסלי יותר מקרי דיכאון.
* תמונה באדיבות
Photo by Rene Asmussen from Pexels
