המטפורה הטיפולית של עמי ותמי

עמי ותמי – מטאפורה טיפולית רוחנית עוצמתית המסתתרת בסיפור תמים

עמי ותמי: אגדת ילדים "תמימה" שהופקה לסרטי אימה סוג ב? התסריט הסמוי של לא מעט יצירות מופת? סיפורו של העולם? או אפילו משל למשמעות הקיום? למעשה מדובר במטפורה טיפולית ורוחנית שמלמדת את הדרך החוצה ממבוך חיינו
כולם מכירים את עמי ותמי (או במקור: “הֶנְזֶל וּגְרֶטֶל”), מעשייה מאת האחים גרים שהפכה לעוד סיפור ילדים נוסח דיסני – עם יער, סוכריות, מכשפות וכל הג’אז הזה… רק שלמעשה מדובר במשל מתוחכם על מצב הקיום האנושי.

עלילת הסיפור

הסיפור הוא פשוט למדי, ויש לו מספר גרסאות. עמי ותמי הם ילדים להורים עניים, היוצאים לחפש אוכל ביער. הם מבינים שהם עלולים לאבד את דרכם הביתה ולכן משאירים שובל של פירורי לחם. בלב היער, הם מוצאים בית שקירותיו בנויים מעוגות וממתקים, חלונותיו עשויים משוקולד, והגדר סביבו עשויה מעוגיות ג’ינג’ר. זהו בית המכשפה, שמפתה אותם להיכנס. היא מתנהגת כאישה אוהבת ומאכילה אותם, אך עם זאת יש לה אג’נדה: לגרום להם להשמין, ואז להכניס אותם לתנור גדול ולאכול אותם. בשלב מסוים הם מבינים את תוכניתה של המכשפה, וברגע האחרון תמי משחררת את עמי מהכלוב שבו הוא נכלא. לאחר מאבק, שניהם מצליחים להשליך את המכשפה לתנור שבו רצתה לבשל אותם. בהמשך הם מגלים לחרדתם שעוגיות הג’ינג’ר שבגדר הן למעשה ילדים מכושפים אחרים שבושלו באותו תנור. למרות שציפורים אכלו חלק מפירורי הלחם, הם מצליחים למצוא את דרכם אל מחוץ ליער – וחוזרים להוריהם המודאגים.

 

אז על מה באמת אנו מדברים? 

התבנית הזאת – ילדים, מבוך (היער) ובמרכזו משהו קודר ומסוכן, אם כי מפתה – קיימת בסיפורים רבים. המפורסם שבהם הוא סיפורו של המבוך של מינוֹס (minos),* מלך כרתים, המופיע במיתולוגיה היוונית.

הסיפור

בסיפור זה בונה דדלוס, המהנדס הגאון, מבוך שאין לצאת ממנו – כל זאת בהזמנתו של המלך האכזר. בליבו של המבוך, מכניס המלך מפלצת בשם מינוטאור*, שחציה אדם וחציה שור. מדי שנה, הוא שולח כמאה ילדים לתוך המבוך כדי להזין את המפלצת. דדלוס ובנו איקרוס נלכדים שם בעצמם, עד שדדלוס הגאון מצליח לבנות להם כנפיים, והם עפים מעל המבוך. איקרוס עף גבוה מדי, כנפיו נמסות בשמש, והוא טובע בים. שנים אחרי, פרסאוס הגיבור נכנס למבוך. האלים מעניקים לו חוט דקיק אותו הוא קושר למשהו בחוץ, והחוט מאפשר לו למצוא את דרכו חזרה. הוא שוחט את המינוטאור, מציל את קורבנותיו, וחוזר הביתה. אביו, המלך אגאוס, מחכה לשובו, אך פרסאוס שוכח לאותת שהוא חי (על ידי שינוי צבע המפרש של הספינה). בראותו את צבע המפרש המרמז על מות בנו, קופץ אגאוס אל מותו ממגדל ארמונו לעבר הים – ומאז נקרא הים על שמו, הים האגאי.

 

הרעיון חוזר בהרבה וריאציות, בתפאורות שונות כגון בסרטים הנהדרים: Labyrinth מ־1986 (בכיכובו של דיוויד בואי); “קארוליין” של ניל גיימן; המאייז (The Maze); הקוסם מארץ עוץ; או אליס בארץ הפלאות…

 

הסיפור כמטפורה טיפולית רב מימדית?

ניתן להבין את הסיפור בכמה מישורים, המייצגים פנים שונות של המטפורה הטיפולית רוחנית.

במישור הרוחני־קוסמי, גדולים כמו הבודהה והרמח”ל תיארו את הקיום האנושי כ”מלכודת” או מבוך. אנו חיים במלכודת או גלגל אוגרים של סבל (סַמְסָרָה), שבה לא משנה מה נעשה – בסופו של דבר נמצא את עצמנו באותו המקום. 

האם יש יציאה מהמבוך של החיים?

לא משנה אם כאוגרים על גלגל או כנערים אבודים בתוך יער סבוך – יש במרכז המבוך הזה משהו מסוכן ומפחיד, שרוצה לאכול אותנו; אולי זה המינטאור, המכשפה, מארה (אל המוות), אולי זה יצר הרע או האגו הנאחז, אולי זו הבורות.

 

תרשים המבוך (לבירינט) מהמיתולגיה היוונית
המבוך (לבירינט) מהמיתולוגיה היוונית מיצג את המילכוד של העולם

המבוך הפסיכולוגי והמפלצת של הפצע הרגשי

במישור הפסיכולוגי, מדובר בללכת לאיבוד במבוך הרגשי־נפשי, הנוצר בחברה דכאנית – ובמיוחד במשפחה דכאנית. המינוטאור הוא למעשה הפצע הרגשי של האב הפצוע (המלך מינוס), או של האם הפצועה (המכשפה). הפצע הרגשי הופך אותם ל נרקיסיסטים מניפולטיביים ואלימים, ומייצג אהבה טורפת, האוכלת את תמימותם של ילדיהם (הם עמי ותמי, או הילדים המוקרבים למינוטאור). לבסוף, הגיבור (שהוא, למעשה, ה”אני” הבוגר של הילד) מנסה למצוא את דרכו בתוך המבוך (של זיכרונות־הילדות האגורים בתת־המודע), לפגוש את הטראומה, ולרפא את הפצע (לשחוט את המינוטאור, או להרוג את המכשפה). אם הוא מצליח בכך, אז הוא מציל את התמימות והפשטות האבודה, וזה מאפשר לניצוץ הפנימי להאיר שוב ולתהליך הריפוי להתרחש. לעיתים, כמו בסיפור פרסאוס, הצלקת של דמות האב הנרקיסיסטי לא מאפשרת מקום לדמות אב בריאה להחליף אותה (כמו במקרה של המלך אגאוס, שטובע) – והבוגר הבריא, נעשה עוין לכל סמכות, או השפעה אבהית, לטוב ולרע. 

 

איך יוצאים ממבוך החיים והנפש? 2 גישות לפתור את … הכול

ניתן לראות את שתי הגישות לצאת מהמבוך: דיידלוס מייצג את האני הגבוה או האלוהי. בכך שהוא בנה את המבוך, הוא מסוגל למעשה להתרומם מעל הכבלים והאשליות שהמבוך מייצג ולהיזכר בדרך הביתה.

 

באוקטבה הרוחנית, ניתן לומר שכל מטרת המבוך הייתה למעשה רק מהלך אלוהי לדרבן אותנו להתעלות רוחנית.*(3) פרסאוס, הגיבור, מייצג דרך ארצית יותר להשתחררות מהמבוך – עימות ישיר עם המפלצת השוכנת במרכז המבוך. המפלצת, כמו שאמרנו, היא המקבילה לרגש מודחק או חוויה טראומתית המודחקת עמוק־עמוק בשדה התת־מודע. עם זאת, היא מנהלת את המודע דרך אימפולסים של הרס עצמי; אלה מבטאים כמיהה לריפוי עמוק, אך דורשים אנרגיה רגשית רבה לתיחזוק (המיוצג על־ידי קורבן הנערים והנערות).

עמי ותמי כסיפור פוסט מודרני

הסיפור של עמי ותמי חורג מהנרטיב הרגיל של האגדות בכך שאין איזה גיבור חיצוני שבא להציל את המצב, כמו הצייד מכיפה אדומה או שלל הגיבורים במיתולוגיה היוונית. בכך שעמי ותמי מבינים את הכוונה האמיתית של המכשפה – הם למעשה עוברים את תהליך האינדיבידואציה והפרדה מהיר מה”אם” הטורפת, ומבינים שפיתוייה הם רק אמצעי ליצירת תלות ושליטה. למזלם, יש להם אחד את השנייה, מה שמאפשר להם לגלות את דמות הגיבור הפנימית ולהרוג את המכשפה (ובכך גם לשחרר את האנרגיה הילדית ומלאת החיות שהיא ניסתה להרוס ולשעבד).

 

הסיפור במישור הרוחני

בסיפור הרוחני דמויות כמו בודהה, קרישנה, ישוע או הצדיק היהודי הם הכנפיים שמאפשרות למאמין להתעלות מעל מעגל הסבל ולצאת מהמבוך. עם זאת, גם במסורות רוחניות לא די בהתעלות בלבד. יש צורך לפגוש גם באופן ישיר את המפלצת ולהתעמת איתה. דדלוס אולי מבין את המבוך ומצליח להתעלות מעליו, אבל הוא אינו זה ששוחט את המינוטאור או מפסיק את הקרבת הילדים; פרסאוס, לעומתו, שוחט את המינוטאור; בכך, הוא למעשה מעקר את המבוך מעיקר כוחו ואולי הוא הופך לבסוף פשוט לגן שעשועים או אטרקציית תיירות (קרא בפועל במבוך של כרתים).

 

נקודה חשובה נוספת שכדאי להתעכב עליה היא שלפי המיתולוגיה, הנסיך הגיבור פרסאוס לא ניצח את המינוטאור בכוחות עצמו, אלא בעזרתה של פרספונה, הכוהנת הקדושה והחכמה שהתאהבה בו ונתנה לו את הכלים וההדרכה להצליח. בעיניי, במקרה הזה פרספונה מייצגת את המטפלת החכמה, העוזרת לחלק הבוגר במטופל להכיר את מבוך הנפש המפותל שלו, להוביל אותו לפגוש את הכאב המודחק שלו ולהביא לריפוי מתוך עוצמה ואהבה עצמית.

 

אז איך עמי ותמי קשורים לחיי?

אם כן, עכשיו הגיע הזמן לבדוק: מהו המבוך שלכם? 

האם הגיבור הפנימי שלכם התעורר כבר, או שהוא עדיין ישנוני ומסרב לזהות את המניטאור או המכשפה של חייו?  

האם זכיתם כבר להבזק של הכרה לגבי האופן שבו יהיו חייכם כשתצאו מהמבוך?

מה דרוש כדי להתעלות מעל מבוך חייכם, איזה כוח פנימי יכול להתעמת מול מפלצת הפחד השוכנת בפנים?

בהצלחה!!!

 

הערות:

 

1 המלך מינוס, כמו בחשבון מינוס = חסך רגשי, שפלות, נמיכות קומה.

 

2 המינוטאור הוא דמות מיתית משמעותית, ואומנים רבים, כגון פיקאסו למשל, הזדהו איתו וציירו אותו רבות. המפלצת החצי־אנושית־חצי־בהמתית מייצגת בפסיכולוגיה הפרוידיאנית את ה”אִיד” – אותם הדחפים הפראיים היוצרים דיסוציאציה מהאישיות ופועלים ללא מגבלה מוסרית כלשהי, וכל זאת כדי לממש את תשוקתם הפראית. בפסיכולוגיה היונגיאנית, מתרחבת הגדרת ה”איד” כדי לכלול כל חלק באישיות שאותו אנו מדחיקים ומכחישים, ובכך למעשה גם מנתקים מהשלם האישיותי והופכים ל”אויב” הפרסונה או ל”צל”.

 

3 במקרה של איקרוס, התעלות רוחנית הבאה ממקום לא בוגר וחסר גבולות מוצגת כמסוכנת, כזו המביאה להרס האישיות ומוות. האבדון נובע כתוצאה מחוסר אינטגרציה בין הרוחני לבין החומרי (בדומה למקרה נדב ואביהו בני אהרון ביהדות).

 

4 (לאחרונה נוספה אפילו גרסת מחסלי ערפדים סקסית, שבה עמי ותמי הבוגרים הם ציידי מכשפות מתוחכמים ונאים במיוחד)

5. עמי ותמי – הרחבה על הסיפור

6. מידע הלברינט (המבוך)

רוצה לדעת את הארכיטיפ הדומיננטי שלך ולברר אם אימון במסע הגיבור יכול להביא לחייך פריצת דרך? מלא פרטים ונקבע שיחת ברור ואבחון של 20 ד ללא עלות!

פוסטים נוספים

שיתוף:

גלילה לראש העמוד

הרשמו כאן לקבלת שאלון אבחון ארכיטיפ דומיננטי במתנה

דילוג לתוכן