***מי מטפל במטפל?***
אחד הדברים הפחות מדוברים בעולם הטיפול (שרוב ההכשרות מתעלמות ממנו) הוא האישיות של המטפל.
זאת למרות שכל מי שעוסק בטיפול יודע שלפחות 50% מהצלחת הטיפול אינה הטכניקות הטיפוליות או השיטה אלא המטפל עצמו והכימיה שנוצרת בינו למטופל.
אולי זה התחיל בעולם ההכשרה האקדמי, שמתוך רצון להיות "מדעי" ניסה לשים את ה"מטפל הסוביקטיבי" מחוץ לתמונה, ואולי כי "אישיות" ו"בגרות" אי אפשר ללמד בקורס.
***מהי דרכו של אומן הטיפול?***
האמת היא שטיפול אינו מדע!!! או לפחות אינו רק מדע, טיפול הוא אומנות, טיפול הוא דרך רוחנית, טיפול הוא יצירה, טיפול הוא מפגש אנושי, טיפול הוא קסם, את כל הדברים האלו אי אפשר ללמד בצורה בצורה מדעית, זה דורש התנסות עמוקה במעמקים של עצמך ולעבור תהליכים היותר מזכירים חניכה שאמנית מאשר מבחנים באוניברסיטה.
הניסיון להפוך טיפול למשהו "מכני" ו"אובייקטיבי" זה לסרס ולהרוס את החיות והמשמעות היותר גדולה שלו. כמו להבין את הסימפוניה התשיעית של בטהובן באמצעות "אלגוריתמים" מתמטיים.
***למה לא להיות מטפל?!***
אפילו בעולם הטיפול האלטרנטיבי מאוד קשה למצוא התייחסות לפיתוח אישיות טיפולית, אולי מתוך ההנחה שמי שבוחר בטיפול הוא כבר אישיות טיפולית… ובכן, הרבה אנשים בוחרים לעשות דברים מהסיבות הלא נכונות, אולי חלק מקווים שככה הם יטפלו בעצמם, או שפחות יפחדו מטיפול שהם כה זקוקים לו, חלק אולי רוצים את תחושת הכוח שבאה כשיש יכולת גבוה יותר להבין את נפש האדם, או את החשיבות שיש בזה שאנשים מרימים אליך עיניים בבקשה לעזרה.
יש הרבה סיבות לא בשלות ולא נכונות לבחור בהכשרה טיפולית. וקל למוסדות הכשרה להדגיש את ה"שיטה" ולא את הבנאדם.
גם חשוב לציין שאישיות המטפל אינה דבר קבוע ונתון, בחירה במסלול טיפולי היא בחירה במסלול התפתחות, אם אינך אדם מתפתח כיצד תעזור ותבין אחרים הבאים אליך להתפתח???.
***אציג פה 6 איכויות הנדרשות ממטפל טוב ואת הדרך לפתח אותם.***
*אמפתיה*
אמפתיה היא היכולת להרגיש את האחר ולהזדהות איתו, מטפל ללא אמפתיה עלול להשליך על המטופל את האפלה שלו או עלול ליעץ למטופל את מה שהיה טוב לעצמו אם היה באותו מצב, אבל המטופל הוא אדם יחיד ומיוחד במצב יחיד ומיוחד, ללא יכולת להרגיש אותו ולשים את "עצמך בצד", קשה מאוד לקבל צלילות בקשר למה שבאמת יהיה לו הכי מועיל. המטפל בקלות יכול "להאשים" את המטופל שאינו משתף פעולה או "אינו בסדר", דבר שעלול ליצר עוד אשמה וריצוי ולהחמיר את מצבו של המטופל.
*אי היצמדות*
מטפל ה"חייב להצליח" מסיבות של אגו וערך עצמי, הוא מטפל שאינו קשיב למצבו וקצב היתפתחותו של המטופל, לא כל מטופל בשל לעשות קפיצת דרך עכשיו, לא כל מטופל מתקדם בקצב שנראה לך מתאים "לכמה שאתה מטפל טוב", תהליך טיפולי הוא מסע בארץ לא ידועה, היצמדות לזה שהטיפול יתקדם או יעבוד, רק יוצרת לחץ על המטופל "להתאים" לציפיות המטפל, מה שיוצר חוסר אותנטיות וחוסם את התהליך הטיפולי האמיתי מלקראת.
*מודעות עצמית*
מטפל חייב להיות מודע לצל של עצמו לפני שהוא פוגש צל של אחרים, כבני אדם יש לנו צרכים עמוקים לא מודעים, אולי אנו זקוקים להערצה, או אישור או שיצתרכו אותנו, וזה בסדר, אף אחד לא מצפה שנהיה מוארים, אבל עלינו להיות במודעות ותהליך עבודה מול החלקים האלו.
מטפל שיוצר לעצמו דימוי של "מושלם" או "יודע כל" או אפילו של "עניו" בעצם לא מוכן לראות מה יש שם אצלו באמת "בקופסה השחורה", האפלה שאיננו מוכנים לראןת מנהלת אותנו, ככל שנתכחש או נתעלם מהחלקים החלשים, משפילים או פצועים בתוכנו, כך נשליך אותם יותר על מטופלינו, ואז באופן לא מודע, נייצר תלות, היצמדות ואפילו פגיעה ממש במטופלינו.
*ענווה*
מטפלים רבים מספרים לי על חרדת מתחזה, שהיא תופעה טבעית הבאה דווקא כשיש לנו יותר ידע ובגרות (לדעת כמה עוד יש לנו לדעת זה סימן שכבר למדנו הרבה), אם זאת יש סכנה שנייצר "פרסונה טיפולית" ו"אגו" טיפולי כדי להסתיר את החרדה וחוסר הביטחון.
ענווה יושבת על אהבה וקבלה עצמית המאפשרת לנו לקבל עצמנו כמו שאנו, ולהכיר בכך שאנו אנושיים.
טיפול רגשי טראנספרסונלי בניגוד לטיפול רגיל גורס שהמטפל והמטופל נפגשו ב"שידוך משמיים" או כ"חוזה נשמתי" (אולי מששת ימי בריאה), יש קארמה יחודית שהפגישה אותם וגם המטפל וגם המטופל יעברו דרכו תהליך התפתחותי הגדול מ"מסך החלקים", הריפוי הזה קורה כשהמטפל מבין שהוא לא "עושה" את הטיפול אלה רק מאפשר לכוח רוחני גדול ממנו לעבור דרכו, אז הוא יגלה שהטיפול קורה במימד עמוק ופלאי יותר, וניסים אמיתיים פתאום קורים. כדי שזה יקרה אנו צרכים את היכולת להתבטל לרוח הטיפולית וזה דורש ענווה.
*גמישות*
כשאנו אוחזים בדוגמא או מתודה טיפולית אנחנו כמו נגר שיש לו פטיש ביד, ואז כל מה שהוא רואה זה מסמרים, למעשה התודעה שלנו מורכבת מאוד, כמטופל נכנס לטיפול הוא אינו לבד, מנגנוני ההגנה והחבלה שלו גם עוברים טיפול, הם מפתחים בהדרגה "עמידות לתרופה", אם לא נפתח גמישות והבנת עומק של התודעה, אלא ניצמד לנוסחאות טיפוליות, אנו עלולים לאנוס את המטופלים שלנו לתהליכים איטיים ולא אפקטיביים, במיוחד היום שאנשים מורכבים כל כך, הם כמו שליש מסמר, רבע נעץ, חמישית בורג… עלינו לעיתים להיות יצירתיים מאוד במרחב הטיפולי וליצור לעיתים צורת טיפול חד פעמית שלא היתה קיימת לפני במיוחד למטופל מסויים שלנו, ללא גמישות ויצירתיות זה לא יקרא.
*שליחות*
מטפל שעושה זאת רק בשביל עניין או כסף יגלה שיותר קל להרוויח בהייטק, ושטיפול אינו בהכרח "חוויה זוהרת", מדובר על חיים במגע עם הכאב האנושי כשאתה בקו האמצע בן אמפתיה לאדישות. אם אתם לא רואים עצמכם כלוחמי רוח בדרכם ליצר עולם טוב יותר בו הריפוי האישי שאתם חלק ממנו הוא חלק מהריפוי הקולקטיבי של האנושות יהיה לכם קשה להתמיד, ותעשו זאת עם פחות השראה ותמיכה קוסמית. חשוב לבדוק האם קיימת בפנים קריאה להיות "לוחמי אור טיפוליים" המנסים ליצור יותר אהבה ומודעות בעולם.
***אז איך מפתחים את התכונות האלו***
התכונות האלו אינן סתם הגדרות "פסיכולוגיות" אלה איכויות בנפש שמתפתחות כשאנו יוצאים למסע התפתחות פנימי, אם זאת ישנם כלים מעשיים שעוזרים לפתח אותם.
כדי להפוך לשליח אור עם לב פתוח ומוח צלול בשרות היקום, עלינו לעבור "הכשרה" רצינית, שאינה רק נותנת כלים לטיפול אלא מיצרת בעצמה תהליך התפתחות, ומראה כיצד ללכת ב"דרך המטפל המודע" ולהפוך לגיבור טיפולי.
כדי לעזור לכם בזה יצרתי "אתגר" המתמקד בפיתוח האיכויות הטיפוליות האלו.
האתגר מציע תרגילים מעשיים לפיתוח אמפתיה, אי הצמדות, חמלה וגמישות, ויעזור לכם לגלות ולדייק את השליחות שלכם כמטפלים כלפי עצמכם וכלפי העולם. האתגר מתאים גם למי שחסר ניסיון טיפולי אך מרגיש שטיפול או לפחות טיפול עצמי זה הנושא הבא בסיפור חייו.
מוזמנים להצטרף בלינק הבא.
הערות:
חלק מהתכונות המוצגות הולמות את 4 התכונות הנאצלות הקשורות בבודהיזם "משכנות האלים" לקריאה נוספת בלינק הזה.
