סיפור טיפולי – קיצורי דרך רוחניים כחלק מהמנגנון הקפיטליסתי (הפיכת הרוחניות למוצר צריכה)
הוא היה איש מצליח שניבאו לו עתיד מזהיר, חיי חיים שהרבה יכלו לקנא בהם, מוכשר, אפילו קצת מפורסם, ואז נכנס בו הג'וק הרוחני,בהתחלה זה היה איזה ריקנות, שהפכה, לחוסר שקט, ואז יאוש, הוא התחיל להתעניין בסדנאות התפתחות, מדיטציה, ואפילו חזרה בתשובה. הייתה הבטחה באוויר, כך הרגיש כשראה את החיוך על גב ספר של בירון קיטי, ובהרצאה של רב כריזמטי שהבטיח שהשם עושה ישועות למי שמאמין בו.
הוא הלך לסדנת ויפאסנה שם באמת חווה את מה שכולם מדברים עליו, וכבר תכנן איך ילמד את כולם… שנים אחרי טלפון מצלצל, בעלת הבית שוב לוחצת שיעביר לה את התשלום, היה לו מינוס בחשבון ובעיות בריאות עקשות, גם עבודה בקושי מצא, הוא היה תקוע באופן בלתי הפיך בין עולמות, חיי ממשבר למשבר, רב אמר לו שזה "עבודת הביטוש", שאת מי שאלוהים באמת אוהב הוא מייסר, והשיטה של בירון קייטי וגם הרבה אחרות לא ממש עזרה מול התחושות הקשות שלו, איכשהו חשב לעצמו כל השיטות הרוחניות עובדות הרבה יותר טוב על כריכה של ספר מאשר בחיים, הוא לא הבין אז שמדובר בקיצורי דר רוחניים.
היה לו דמיון שהעולם הרוחני חיכה לו, שמשהו מוכשר כמוהו יצליח בכל מקום. אבל זה לא היה נכון, בחוויה שלו הוא היה מפסידן, היה לו פעם את עולם החומר, ואז קצת אורות של עולם הרוח, הוא חשב שהחיבור לאלוהים יותר חשוב מכל דבר בהבלי העולם, ושאם ילך עם הרוח עולם החומר איך שהוא יסתדר, אבל עולם החומר שלו קרס ואז גם עולם הרוח.
*למה קיצורי דרך רוחניים מיצרים משברים בטווח הארוך*
הוא גילה שאי אפשר לשלם חשבונות עם כוונות האר"י, וגם החיבור השמימי הזה שבהתחלה היה חזק, דהה עם השנים, הוא שנא את התפילות המשעממות ואת התרגול הרוחני שלו שנעשה רובוטי.
הוא הרגיש שיצא קירח מכאן ומכאן, היתה לו שיחה עם חבר, "מצליחן" החבר אמר שאפשר לראות התפתחות רוחנית מזה שאדם באמת מאושר וטוב לו, הוא סיפר בהערצה על מורת היוגה היפה שלו, בחורה צעירה שתמיד נראת מושלם, קורנת מחיוכים ומדברת בקול של מישהי שקמה משינה.
הוא אחרי 20 שנה של עבודה רוחנית קשה, הרגיש יותר גרוע ממה שהיה בנקודת ההתחלה, הרבה יותר גרוע.
פנטזיית היקום התומך במי שהולך בדרך רוחנית
טיפול:
הוא: במבט לאחור כל החיפוש הרוחני הזה הביא לי רק סבל.
אני: מבין אותך. גם אני קראתי את בדולינה פעם וסיפור הבחורה שמציירת דולפינים ריגש אותי*, וגם גואנקה סיפר בריטרט ויפאסנה הראשון שעשיתי איך כל מחלותיו נפתרו כשפגש את הויפאסנה, אבל האמת שאלו מקרים מיוחדים, וללא ספק לא הסיפור של כל אחד.
הוא: אנשים "רגילים" שואלים אותי על נושאים רוחניים והאם כדי להיפתח לזה ואני כבר לא בטוח שאני ממליץ.
בטח שלא אם הם מחפשים אושר.
אני: האם אושר הוא מדד להצלחה רוחנית?
הוא: ככה זה נראה ברוב המסורות לו? הבודהה המחייך? קרישנה הילד רוקד עם חליל ואין מורה ניואייג שאין תמונה עם חייוך בגודל של הירח על הספר שלו.
אני: אלו לא המודלים הרוחניים היחדים, דמויות כמו ישוע הצלוב ששואל את אלוהים "למה עזבת אותי", איוב שמקלל את אלוהיו ,ובעצם כל הצדיקים ורע להם לאורך הדורות הציגו תמונה רוחנית קצת שונה.
הוא: רוחניות לא אמורה לשחרר אותך מתוך הסבל?
אני: אולי בסוף, אבל בשלבים רבים היא מפגישה אותך עם הסבל גדול ממה שהיה קודם,
הבודהה השווה עבודה רוחנית בשימוש בקוץ כדי לשלוף קוץ.
עד כדי כך שלעיתים התקדמות רוחנית נמדדת בכמה סבל אתה מסוגל ומוכן לפגוש, המדד להתקדמות היא דווקא שסבל גדול יותר מתגלה, סבל שלא היתה לך יכולת לשאת בעבר ועכשיו כשגדלת רוחנית זה הזמן לפגוש אותו. זה מרגיש לפעמים שככל שאתה מתקדם אתה למעשה מתדרדר אבל זאת אשליה.
הוא: חשבתי שהרוחניות שלי תשים אותי מעל הסבל, שאיכשהו הסבל יהפוך להיות אובייקט להתבונן עליו או דבר להתפלל בשבילו, בקיצור שהסבל יומתק ואולי גם יעלם.
אני: זה רעיון מקסים אבל המאסטרים הכי גדולים, לא ממש הצליחו בזה, ושוב מקרה איוב מאוד מעניין בהקשר הזה, היו לו 3 חברים יועצים שהטיפו, אמרו לו שהוא לא מקבל את הדין ובעצם האשימו אותו בסבל של עצמו.
כנראה החברים קראו יותר מדי ספרי ניו אייג, ועשו מעקפים רוחניים, בטוח שזה לא היה חומל, היו לו מספיק קולות בפנים של האשמה עצמית.
למה מי שמשקיע שוקע, ההסבר הקארמי – ולמה התעלמות מזה מובילה לקיצור דרך רוחני
הוא: סיפור איוב מיאש, אם אתה עושה דברים טובים בעולם זה לא אומר שדברים טובים יגיעו אליך? זה קארמה לא???
אני: ובכן, יש דבר כזה שנקרא פער הבשלה, כלומר שלוקח זמן עד שמה שאתה עושה חוזר אליך, זה בעצם מה שמאפשר בחירה חופשית, אם ברגע שהיית מעביר זקנה את הכביש מיד היתה זוכה בלוטו, כולנו הינו צדיקים.
***תרגול רוחני מאיץ את ההבשלה של קארמה רעה וטובה***
בינתיים מה שקורה כשאתה על דרך רוחנית זה שאתה מאיץ את ההתפתחות שלך, זה כמו לראות את סרט חייך בהילוך מהיר, גם סצנות נעימות וגם כואבות יופעו מהר יותר. במילים אחרות החיים נעשים יותר אינטנסיבים וגם התקופות הרעות נעשות רעות יותר.
הקארמה היקרה בעולם…רגע שלמודעות עצמית
בנוסף קארמה של רוחניות היא מאוד יקרה, הבודהה טען שהזרע הקארמי של לחוות באופן ברור לרגע אחד את הסופיות של הכל (ארעיות), יותר יקרה מלהיות "מיליארדר" חיים שלמים, גם ביהדות יגידו שהזכויות שדרושות כדי להבין את התורה לעומק זה הרבה יותר מלהיות מלך או אפילו כוהן.
הליכה בדרך רוחנית יכולה "לשרוף" את הקארמה הטובה שלך מהר. אין קיצור דרך רוחני שיכול למנוע ממך "את הבזבוז" הקארמי והנפילה שעלולה לבוא בעקבותיו.
לרצות את רחל ולהתעורר עם לאה – התשוקה לקיצור דרך רוחנית והסכנה שלה
הוא: זה לא מה שהיה כתוב בברושורים של הסדנאות שעשיתי כשהתחלתי את הדרך. אני מרגיש מרומה.
אני:בסיפור יעקב ונשותיו יש משמעות עמוקה בהקשר הזה, לאה בקבלה מיצגת קדושה, או דינים קשים, כלומר דברים שדורשים הרבה מאמץ והשכר הנגלה שלהם קטן, ורחל מסמלת ברכה או דינים רכים, כלומר מאמץ קטן שמביא עונג גדול בהווה.
כולנו מתחתנים עם רחל יפת התואר, אבל מתעוררים עם לאה הבוכייה.
למשל כשאנו בוחרים בת זוג, יש שם הבטחה של רחל, לחווית ביחד אהבה, עונג, ותחושת ערך, אבל כמה שנים אחרי זה אנו מוצאים עצמנו עם לאה, אישה מתוסכלת, החושבת שאיננו אוהבים אותה מספיק, ודורשת שנקום באמצע הלילה ולהחליף חיתולים.
זה נכון עם כל פרויקט ראוי לשמו, אנו מתאהבים בחזון אבל לרב פוגשים מציאות בה החלומות שלנו מאוד יקרים.
מעניין שלאה הייתה מאוד פוריה, ורחל התקשתה להביא ילדים לעולם.
הוא: מה זה אומר?
אני: שאנו גדלים ומתפתחים מסבל ומשבר הרבה יותר מאשר מהצלחה ואושר, לפחות עד הגענו לבגרות רוחנית.
הוא: בעצם עובדים עלינו, אם הינו יודעים שנקום עם לאה במיטה בכלל לא היינו מתחילים את המסע.
אני: אתה יקירי נמצא במסע שלך בדיוק בנקודה בה "דיני לאה" מתגלים במלואם. הנקודה בה אפילו ענקי רוח קיללו את היום בו נולדו, זה חלק מהמשחק, כל אחד פחות או יותר חייב לעבור שם.
הוא: ומה עושים כשנמצאים שם?
אני: מה לאה ביקשה מיעקב?
הוא: לא יודע?
אני: שיאהב אותה, כלומר שיעריך את המתנות הנצחיות שהוא מקבל בתוך כל הכאב הזמני הזה, כמובן שזה מאוד קשה, קל להרגיש מסכן כשאתה מתאמץ ומתאמץ ונראה שאתה לא מגיע לשום מקום.
לעומתה רחל רצתה שיעשה לה ילדים, כלומר שבזמנים טטבים תמשיך להתאמץ ולהתפתח ושלא תנוח באזור הנוחות.
הוא: המממ, אני במצב שבירה עכשיו, "דיני לאה" חזקים מדי בשבילי, אולי אין בתוכי את הגדלות להכיל אותם, ובטח לו להודות עליהם.
אני: לפעמים פשוט לשרוד אותם זה הכי הרבה שאנו יכולים לעשות. אתה לא באמת יודע מה נחשב כ"הצלחה", וגם הגדילה שלנו היא דבר שקורה כשאיננו מרוכזים בו.
הוא: אז איך יודעים שהתקדמנו?
אני: בסוף מגיע מבחן, במקרה של יעקב הוא פגש את "מלאכו של עשיו" על הגשר במעבר יבוק, רגע לפני שחזר לארץ.
לעיתים דווקא המבחן קל מה"תרגול".
המלאך הזה שנקרא "מלאכו של עשו" פשוט הציף בתוכו את הצל הפסיכולוגי שלו או במילים אחרות את "עשיו הפנימי", הוא הראה לו שיש בתוכו, רמאי, שקרן, בריון, תבוסתן, וציניקן גדול, אם יעקב לא היה מוכן לפגישה הוא היה נשבר, אבל למזלו הוא כבר היה "גדול", הוא כבר פגש, קיבל, ותיקן את החלקים האלו בתוכו, הוא היה אלוהי, או במילים אחרות היה מסוגל להכיל ,לקבל ולאהוב את כל מי שהוא, ומה שנותר למלאך לעשות לברך אותו ולהכיר בגדולתו.
הוא: אז אתה אומר למעשה שאני בדרך הטובה.
אני: רק אתה באמת יודע, אבל אני משער שכן…
כיצד להתמודד עם ייאוש בדרך רוחנית, איך להימנע מקיצור דרך רוחני אפילו כשזה מאוד קשה
העיקרון החסידי של הכנעה, ברור והמתקה, יכול להיות כלי נהדר בשלב הזה.
א. כניעה: אין טעם להכחיש או ליפות מצב בו נשברתם ואבדם את האמונה והרצון להמשיך.
זה זמן לתת מקום מלא לכאב, כעס, זעם, כפירה.. וכו, פשוט להכיר בהם ולקבל שהם חלק ממכם, לעיתים מומלץ להקשיב למוזיקה עצובה, לנשום עמוק ולבכות החוצה את המטען הרגשי של העצב שצברתם.
ב ברור: להבין שגם זה מצב זמני והוא חלק מהדרך.
להבין שאתם לא רעים אלא שיש בכם רוע וחולשה, דברים שתמיד היו בכם, רק שעכשיו אתם מספיק בוגרים כדי לפגוש אותם במלואם.
ג. המתקה: זה הזמן להתאמן באהבה עצמית והכלה עצמית, אם אתם לא האני הטוב והרוחני שלכם, ואתם גם לא האני הרע והפגוע שלכם, אז מי אתם באמת?
במצב הזה אם תעיזו להסתכל ולברר, יתגלה ה"עצמי" שבכם, הדבר שאתם לא יכולים לא להיות, הדבר שכל ההפכים והניגודים בחייכם נמצאים בתוכו, האני השלם, מתוך נקודת המבט שלו תגלו שגם החלקים שבהם אתם מתביישים, יכולים להיות נאהבים ומוכלים, ושם מתרחש ריפוי אמיתי.
הערות:
*בבדולינה מתוארת בחורה החייה מלטייל בעולם ומתפרנסת מלצייר תמונות הבאות מהתרשמותה וחוויתיה במפגש עם הטבע ובמיוחד שחיה עם דולפינים, הסופר הציג זאת כדוגמה למישהי שהולכת עם החלום שלה והיקום תומך בה.
*הסבר מעמיק על קארמה הפוסט הזה.
*פירוש הקרב בין יעקב והמלאך בפרשת ויצא כמאבק עם מלאכו של עשיו ניתן על ידי אדמו"ר הזקן, זלמן שניאור מלאדי, מייסד חסידות חב"ד.
*סיפור יעקב ורחל הוא סיפור משמעותי בקבלה. הרמח"ל רואה את התפילות שונות כזיווגים שונים בין יעקב ונשותיו, עקרונית יעקב אהב את רחל ונדחה מלאה, עד שהפך ל"ישראל" ואז יכול היה להתקרב ללאה.
