קנאה בין אחים בוגרים – דרכים לפתרון

קנאה בין אחים בוגרים – דרכים לפתרון

קנאה בין אחים וחיות אחרות

אז משפחה כמו שבטח אתם יודעים היא דבר מורכב.

בתנ"ך החטא הגדול והנפוץ ביותר הוא "קנאה" אחית.

קין והבל, ישמעאל ויצחק, יעקב ועשיו, יוסף ואחיו… ואולי מה שקורה היום בחברה הישראלית.

כל הסיפורים האלו מתארים משהו מאוד מובנה ברוח האנושי של תחרות בין אחים שעלולה להיגמר ברצח, גרוש או נידוי.  קנאה בין אחים בוגרים היא אולי המוטיב המתמיד ביותר בספר בראשית.

במשפחה מודרנית אולי פחות נפוץ לרצוח או למכור משהו לעבדות אבל חווית קנאה ותחרות בין אחים ואחיות, יכולה להפוך את מה שאמור להיות "הקן המשפחתי הבטוח" ל"קן של צרעות", אם נרצה או לא, האחים והאחיות שלנו הם האנשים שיש את הסבירות הגבוה ביותר שילוו אותנו לאורך החיים, אז מאוד כדי שהקשר איתם יהיה טוב. לבסוף קנאה בין אחים היא חוויה סובייקטיבית טרגית שעצוב אם היא מחבלת בתחושת השייכות והתמיכה המשפחתית.

הפוסט נועד לאנשים בוגרים שאחים ואחיות שלהם "רחוקים" מהם, או למטפלים שרוצים לסייע לאנשים במצב הזה. הפוסט גם מתייחס לחברה הישראלית ולשנאת האחים הקולקטיבית.

יחס הורי ותפקידים בילדות – הסיבה המרכזית לקנאה בין אחים בוגרים

ניתן לחשוב שההורים מתנהגים לכל ילדיהם פחות או יותר באותו אופן, אין טעות גדולה מזאת, הורה במודע או שלא במודע מגיב באופן שונה לכל ילד, יש לסדר הלידה, למין, ולדינמיקה בין ההורים הרבה השפעה על היחס הזה.

משפחה כמו כל מערכת חברתית צריכה לשמור על "איזון" כך שלרוב נוצרת חלוקת תפקידים. 

על פי גישת הקונסטלציה המשפחתית כל חבר במשפחה רוצה להחזיק ב 3 ערכים מרכזיים והם 

תחושת שייכות, תחושה שהוא תורם, ותחושה של יש לו מקום ברור בהיררכיה המשפחתית.

קנאה חזקה בין אחים היא סימפטום למשפחה פתולוגית

כשהמשפחה בריאה ותפקודית לילדים יש תחושת שייכות בריאה, הם מקבלים תפקיד חיובי בהתאם לגילם, ויש גבולות ברורים בינהם להורים ולאחים אחרים כך שכל אחד בטוח במקומו. כשהמשפחה לא תפקודית ובמיוחד כשאחד ההורים נרקסיסט, לא מאוזן או במצב של קונפליקט גבוה עם ההורה השני, ילדים עלולים "לקחת תפקידים" שאינם טובים להם כדי לשרוד.

הורים קשים מיצרים "מדבר רגשי" בו צריך להילחם על המשאבים המצומצמים של צומת לב, הערכה, אהבה, הגנה והדרכה.

4 התפקידים ההישרדותיים בילדות והקשר שלהם לקנאה בין אחים

 התפקידים המרכזיים שילדים "לוקחים" על עצמם במשפחה פתולוגית הם:

א. הבוגר האחראי – מחליף את הוריו כדמות סמכותית ואחראית הדואגת לדברים, הוא מרגיש שבכך ישיג אהבה ואישור מהוריו.

ב. השעיר לעזאזל – מושך אליו את הזעם והתסכול של ההורים דרך התנהגות חריגה, מהווה "קליע ברק" למתח המשפחתי, הוא חש שהקרבה עצמית תכריח את ההורה "להקרבה של צורך השליטה" שיאפשר להורה להיות מיטיב.

ג. האבוד – מתנתק מהחיבור המשפחתי, ומתנהג באופן מנוקר, מרדני או אובדני כדי למשוך צומת לב והכרה.

ד. הליצן – מנסה להקליל את האווירה המשפחתית ולהיות "חמוד" כדי לקבל ביטחון ואהבה.

במשפחה קטנה לרוב הבן הבכור ייקח עליו את תפקידים א ו ב והבן הצעיר את תפקידים ג ו ד.

אם זאת הדינמיקה יכולה להשתנות.

עקרונית כל התפקידים האלו נועדו כדי להשיג מההורים משאבים של אהבה וטיפוח במציאות בה יש תחושת "חוסר רגשי". ככל שהחוסר הרגשי גדול יותר, כך המאבק בין האחים עלול להיות עז יותר. וכך גם הילדים יהיו מוכנים לוותר על ה"אותנטיות שלהם" כדי לשרוד. כמובן "שהצלחה" של אחד הילדים עלולה ליצור קנאה בין האחים.

התפקידים השונים מיצרים קונפליקט ביניהם, לדוגמה ה"אחראי" יכול להרגיש מנוצל בידי אחיו או לזלזל בהם, השעיר לעזאזל עלול לחוות דחיה מאחיו ולפתח רגשי נחיתות, האבוד עלול להרגיש מנוכר ולא מובן, והליצן עלול להרגיש מושפל ולא מוערך. 

ככלל בבית שאין בו היררכיה ברורה ובריאה ותחושה שיש "מספיק לכולם" האחים יגדלו אם תחושת "אי צדק" וקיפוח. 

ככל שההורה סמוכתני יותר ומניפולטיבי יותר, יש סיכוי שהוא ישסה את האחים אחד בשני וייצר הפרד ומשול, הורה נרקיסיסט עלול לבחור ב"ילד" מסוים כמועדף ולאחר ככבשה שחורה, ולגרום לשאר האחים לנדות אותו, ולעיתים "להתיימר להיות" המושיע שלו או "התמיכה היחידה" שלו, כחלק מכלי השליטה.

אם אחד ההורים אלים או פוגעני כלפי אחד האחים, יתכן והאח הזה (במיוחד אם הוא גדול יותר) ינהג ככה כלפיו אחיו הצעירים, ואם הוא קטן, יתכן והאחים הבוגרים יחקו את ההורים.

לעיתים אם יש מאבק בין ההורים, חלק מהמתח בין הילדים עלול להיות ב"איזה צד הם בוחרים במלחמה המשפחתית", התמלוגים שהאח מקבל על תמיכה בצד המנצח עלול ליצור הפליה וקנאה בין האחים גם בבגרות. 

קנאה בין אחים בוגרים היא טרגדיה שניתן למנוע

במילים אחריות דינמיקה בין אחים היא דבר מורכב וטעון, אם זאת אני רוצה לתת כמה עקרונות לשיחרור מתח בין אחים כי "דם הוא לא מים".

הרבה יאשימו נתק בין אחים ב"תחרות" ירושה, אם זאת משפחה בריאה לא תתפצל בגלל זה, לרוב נתק שנוצר בגלל כסף מהותו בסגירת חשבון לא רציונלי, או "בחוסר אכפתיות" הבא מנתק בין האחים ובסיסו כעס, קנאה או תחושת נחיתות.

לרוב "הדינמיקה" בין אחים ממשיכה לנהל את מערכת היחסים בבגרות, אלא אם מכניסים למערכת הזאת מודעות ופרספקטיבה בוגרת.

כיצד לטפל בקשר אחי קשה ולשחרר קנאה בין אחים בוגרים

א. לשים לב לסיבות הראשוניות – קצר בין האחים מתחיל לרוב בגיל צעיר, לעיתים הצטברו משקעים כבדים, בגלל פעולות קטנות שקיבלו "מעמד" מיתולוגי ומוקצן, הרבה פעמים ה"אח" הבריון או האחות המסכסכת כבר בכלל "לא כאלו", אנשים מתבגרים ומשתנים, ולעיתים שיחה מלב אל לב, בה מוכנים להכיר ב"טראומות" הילדות של האח השני, יכולה לעשות פלאים, במיוחד אם יש התנצלות ומוכנות לשנות את הדינמיקה. חשוב להקשיב בלי להתגונן או לנסות להיות צודק, עצם זה שהאח הפגוע מעיז לדבר, זה לעיתים אומץ גדול, ויכול להביא לריפוי עמוק אם יקבל מרחב מכיל.

 

ב. לעיתים טיול משותף בו רק האחים מטיילים יחד, בניתוק מהשפעות הוריות ואחרות, יכולה לעזור לאחים לגלות צדדים אחרים באחים שלהם, ככל שהטיול "מנותק יותר" מהמפגש האחי המוכר ככה עדיף. 

 

ג. לעיתים כשמדובר בפגיעה עמוקה "מדומיינת" או אמיתית, יש צורך במסע ל"כפרה", כילדים לא היה לנו הרבה מודעות עצמית או מצפון, ופעולות "תמימות" שעשינו עלולות להיות טראומטיות מאוד לאחים שלנו, עלינו "להמתיק" את הקארמה, על ידי התנצלות עמוקה ופעולות מתקנות.

 

ד. הפרדה בין תפקידי הילדות, ההשפעה ההורית לבין המצב הבוגר – לעיתים אנו עדיין תקועים בדרמת הילדות, עלינו לעבור תהליך התבגרות וניתוק מהסיפור הזה, לעיתים בגלל הזדהות עם אחד ההורים, לקחנו תפקיד קיצוני בו יש טובים ורעים, התפקידים האלו לא רלוונטים יותר, ולרוב היו חלק ממניפולציה הורית. הורים רבים אינם מתבגרים לעולם ממשחקי כוח ושליטה. אין שום דבר טוב או נאצל בלשחק את המשחק שלהם, להיפך, ככל שנשאר "נאמנים" לפתולוגיה שהם מגלמים, ככה רבים הסיכויים שנעשה את אותו הדבר לילדינו.

 

לעיתים כעס לגיטימי שהיה אמור להיות מופנה להורה פוגעני, מנותב אל אח, "כי מסוכן" או "מערער ביטחון" לכעוס על ההורה, שהוא במידה רבה האשם האמיתי. בתור אנשים בוגרים מגיע לאחים מערכת יחסים שאינה מושפעת מזעם או תסכול כלפי ההורים.

בסיפור משפחת יעקב, ניתן לראות את קנאת בני לאה ב"יוסף" המצליח החכם והפריוולגי, שקיבל כותנת פסים וחלם חלומות גדולה, הסיפור כמעט נגמר ברצח, והוביל לבושה גדולה לאחים, קל לנו כחברה לפתח "שינאת אחים" תחת דמות "אב" סכסכנית ודו פרצופית, כמו במשפחה גרעינית כך גם משפחה לאומית עלולה ליפול לאותם דינמיקות משפחתיות, במובנים רבים, רק מפגש אנושי בו "צומחים" מהעבר יכול ליצור חברה ומשפחה בריאה.

רוצים לרפא קשר עם אחים או אחיות שלכם? פנו אלי לייעוץ.

רוצים לעזור לאחרים לצמוח מטראומות הילדות שלהם, ולתרום לעולם טוב יותר? הקורס הקרוב לטיפול טרנספרסונלי בדרך מסע הגיבור יוצא בקרוב לדרך! פנו אלי לפרטים.

הערות:

הרחבה על קנאת אחים בספר בראשית

הרחבה על הורות נרקיסיסטית והשפעותיה

 

אודות רן דרן

רן דרן הוא מטפל רגשי, מאמן לחיים, כותב ומרצה בנושאי רוח וטיפול.
לרן תואר שני במדעי הדתות מאוניברסיטת תל אביב, והכשרות רבות בתחומים טיפוליים ורוחניים.
רן מתמחה בחיבור בין רוחניות ופסיכולוגיה ובמיוחד בפסיכולוגיית מעמקים יונגיאנית ומסע הגיבור.
מפתח שיטה טיפולית הקרויה אימון רוחני טראנס פרסונלי בדרך מסע הגיבור.

השארת תגובה