פצע ליבה רגשי מודגם בביקורת לסמוראי כחול העין

רבים מתלהבים מסדרת האנימציה החדשה של נטפליקס, הסמוראי כחול העין, סדרה ראויה בהחלט! למרות שלכאורה היא סידרה המתאימה גם לילדים הנושא שלה אפל במיוחד, סדרת נקמה העוסקת בדמות שכל רצונה הוא לנקום במי שהביא אותה לעולם.

סרטי נקמה הם ז'אנר יפני פופולרי מאוד,שהשפיע גם על הקולנוע המערבי, הביטוי המפורסם ביותר הוא סדרת הסרטים של טראנטינו "להרוג את ביל" אך גם 47 רונין, גוסט דוג, וולסטריט, נמר דרקון, 7 הסמוראים ורבים אחרים.

טרנטינו באופן ספציפי לא מתבייש להודות בהשפעה העמוקה של סרטי הנקמה היפניים על יצירתו.

*** העלילה  ***

הדמות המרכזית בסדרה היא סמוראי "מטעם עצמו", נער אשפתות דחוי, מנודה ונרדף מפני שצבע עינו כחול, הסיבה לצבע עינוי היא שאביו הוא זר מערבי, זאת בהתקופה היסטורית הנקראת סקוקו, תקופה בה נאסר על מערביים להיכנס ליפן ורק לקומץ מהם הותר לסחור עם יפן באזור מוגבל מאוד. (שושלת אידו בן 1608 ל 1868).

החברה היפנית אז (וגם היום באופן חלקי), מגלה בוז, זלזול ופחד כלפי הזרים, ורואה בהם "שדים", גם היום "גיג'ין" או זר, נחשב לכינוי גנאי, ומעטים הזרים הזוכים להתקבל באמת בחברה היפנית. 

הנער הזה בעל עבר מסתורי הוא שוליה של אומן גדול ליצור חרבות, זקן חכם, עיוור ומתבודד, היחיד שלא נגעל או נרתע מהמראה המוזר של הנער, לנער הזה חלום אחד, להרוג את זה שהביא אותו לעולם. הוא רוצה לכן להפוך ללוחם החרב הגדול ביותר בעולם.

נקמה כתכלית החיים – האם כל מוטיבציה כשרה להתפתחות?

הסדרה מספרת על המסע של הסמוראי כחול העיניים לנקמה.

בהקשר התרבותי הנכון הדמות שלו אינה סמוראי, סמוראי הוא לוחם המשרת אדון, ומחויב לקוד מוסרי של כבוד הנקרא בושידו, הדמות של הסמוראי כחול העיניים אינה של משרת וכן לא נראה שהוא מחוייב לקוד הבושידו. הכינוי ההולם לדמות הוא "קנסאי" (אומן חרב) אך המילה הזאת כנראה אינה מוכרת ולכן אינה מוזכרת.

מה שכן, מדובר בדמות בעלת רצון ברזל ומשמעת עצמית חזקה. 

***אזהרת ספויילר*** 

מתגלה די מוקדם בעלילה שמדובר ב"אישה", הוא מסתיר את זהותו המינית, וזהותו המערבית תחת ליבוש ומשקפיים.

***סיום ספויילר***

המניע המרכזי של הדמות היא "עשיית צדק" עם ההורה המערבי שלה, שהביא אותה לעולם "כשד",  יש לדמות מערכת יחסים מורכבת עם "שוליה" שלה, יפני שמן וקטוע ידיים הרוצה להיות גדול במשהו, נער עויין מהכפר שלה שהפך לסמוראי גדול, אך הפסיד לה בקרב, ועם נסיכה יפנית המאורסת לסמוראי העוין.

 5 פצעי הליבה והסמוראי כחול העיניים

הסדרה היא תמונה נהדרת לכוחם של פצעים רגשיים עמוקים להניע אותנו. קיימים 5 פצעי ליבה ראשוניים שיכולים להיווצר בילדות המוקדמת במערכת היחסים מול הורינו, הפצעים הם פצע בגידה, נטישה, דחיה, השפלה ואי צדק.

הסמוראי כחול העיניים מיצג 2 פצעים מרכזיים, הראשון והברור הוא פצע אי-צדק, הגיבור חווה אי צדק גדול מצד ההורה, שהביא אותו לעולם ולא הרג אותו כתינוק, וכך דן אותו לדעתו לחיים של ניקור ודחיה.(למעשה מגלם אי צדק מול חברה גזענית וסגורה, הלא נותנת לאדם שונה סיכוי להשתלב בה בגלל מראה חיצוני)

פצע דחיה – הכאב של לא להיות מספיק טוב

הפצע השני הוא פצע דחיה, כחול העיניים כמהה לכך שיראו מעבר לעייניו הכחולות "השדיות" ויראו מאחוריהן מישהו שאפשר לקבל ואפילו לאהוב.

הדחיה שהוא מקבל מכולם מלבד "מנודים" אחרים כמו יצרן החרבות העיוור, והשוליה השמן קטוע הידיים, כואבת לו מאוד, ומובילה את חייו להיות בהסתרה תמידית, יש לו כמיהה עזה שמישהו "רגיל", יראה מעבר להסתרה והוא יקבל אישור חברתי, במיוחד נראה שנוצר קשר משיכה דחיה עם הסמוראי העוין, הרוצה לנקות את כבודו מההפסד לכחול העיניים. בקרב לחיים ולמוות.

למעשה פצע הדחיה הוא הפצע הדומיננטי המוליך את כחול העיניים, אלא שכחול העיניים לא רואה תיקווה לתקנו, כך שהוא מופעל מפצע חוסר הצדק של הבאתו לעולם, ורצון דתי כמעט "לנקום ביוצרו".

פצע השפלה קולקטיבי ומשמעותו בתרבות היפנית

החברה היפנית כולה במיוחד בימי הביניים היא חברה המבוססת סביב "פצע השפלה", בחברה כזאת כבוד הוא הדבר החשוב ביותר, שעדיף למות מאשר לאבד אותו, אם זאת גם פצע "אי-צדק" הוא מאוד חזק.

חברה שזה פצע משמעותי אצלה תגדיר קוד מוסרי ברור ונוקשה של איך לחיות, ואדם החורג מהקוד הזה אפילו במעט עלול לשלם בחייו. לא מדובר ב"חוק" צודק בהכרח מנקודת מבט אבסולוטית, אלה יותר כציפיות הספציפיות מאדם על פי מעמדו החברתי, גילו ומינו.

לחברה כזאת מערכת חוקים המגדרים באופן ברור את חובותיו.העונש הנורא ביותר של הפרת החוק ופגיעה בצו החברתי היא נידוי, (גרוע ממוות), מצב בו.העבריין אינו שייך יותר לקבוצה.

פצעי ליבה כמנוע פנימי

בסדרה רואים כמה רחוק אדם המונע על ידי פצע רגשי עמוק יכול ללכת בניסיון "לא מודע" להפסיק את הכאב.

הגיבור מראה אומץ ונועזות אדירים, של מישהו ש"אין לו מה להפסיד" כי הרע ביותר של אי-צדק ו"נידוי חברתי" כבר קרה לו. 

אם זאת הסרט גם מציג את הטרגדיה של להיות מנוהל על ידי פצע כזה, כחול העיניים כל כך מרוכז בנקמה, שאינו מעריך ומוכיר את מה שיש לו בחיים, כמו שוליה נאמן ומצחיק, מורה לחיים חכם ונדיב, יכולת לחימה מופלאה וחברים פוטנציאלים.

האם מימוש פנטזיית הנקמה מרפאת את הפצע?

למעשה פצע אי-צדק לעולם לא מתרפא דרך מימוש פנטזיית הצדק דרך נקמה, אחד "הסיפורים מהחיים" על נקמה, הוא של הטווח בגוטנהטן, בו מאות אינדיאנים חפים מפשע נרצחו על ידי אזרחים אמריקאים במהלך מלחמת האזרחים, אחד מהרוצחים שאמו נרצחה על ידי אינדאנים משבט אחר, הרג עשרות אינדיאנים חסרי אונים במו ידיו, הוא גילה למורת רוחו ש"הנקמה" לא שיחררה אצלו את הפצע, אלא רק יצרה בתוכו חור עמוק יותר,  (הסיפור תועד והפך לחלק מהתרבות האמריקאית), לרוב זה גם המסר בסרטי נקמה, ואפילו "להרוג את ביל" מסתיים בתחושה הזאת.

לסיכום

איני יודע כיצד הסדרה תיגמר. אנו רק בעונה הראשונה, אם זאת אני מאחל לסמוארי כחול העיניים שיתעורר מהשפעתו של הפצע, ויבין שיש בחיים יותר מאשר "עשיית צדק", בחיים כמו בכביש "יותר טוב להיות חכם מאשר להיות צודק", ריפוי פצע אי צדק, מתחיל בפגישת הכאב הראשוני, במקרה הזה קבלה והשלמה עם "כאב הליבה" של להיות בן אדם בעולם לא מתוקן.

בעולם כזה עלינו לשים בצד את ה"צדק" ולבחור בחיים של לעשות הכי טוב עם הקלפים שלנו.

לרוב זה דורש התעלות לתפיסה מוסרית גבוהה הלוקחת בחשבון "משמעות גדולה", קארמה מגלגולים קודמים או "שעורי וחוזי נשמה". 

פרספקטיבה כזאת מאפשרת לנו לראות את הכאב בחיינו כתהליך זיכוך ולמידה, ולא כ"עונש עיוור". 

הרחבה על פצעי ליבה.

הרחבה על הטווח בגדנהדן 

https://youtu.be/hb3eAxzuhJU?si=WT3kVg8iq2o21sEI

הרחבה על תקופת הסאקוקו