סיפור טיפולי – המטפל הרגשי שפרש כי ספג אנרגיה שלילית בטיפול ושאיבת אנרגיה ממטופליו
הוא היה מטפל מצוין ואמפתי אבל היו טיפולים שאחריהם היה מרוקן, לעיתים הרגיש שהוא סופג בעצמו את הבעיות של מטופליו, וברגע מסוים הרגיש כל כך רדוף ומבולבל שלא היה מסוגל לטפל יותר, ובכלל טיפוסים שואבי אנרגיה הריחו אותו מקילומטר ונדבקו אליו, לפעמים הרגיש שהיקום עושה איתו אי צדק, לעיתים הרגיש שהוא מקולל אבל ידע עמוק בפנים שהוא מזמין את זה… כאילו לא הרגיש בטוח במה שעושה אם לא "הקריב" מעצמו למען המטופל.
הטיפול – כיצד להפסיק את חוזה שאיבת האנרגיה בטיפול רגשי
אני: תאר לי מצב בו אתה מרגיש שלוקחים לך אנרגיה, מכניסים לך אנרגיה שלילית או מעבירים אליך "ישויות שליליות?"
הוא: לדוגמה שבוע שעבר, הגיע אלי מטופל מאוד מבולבל, הוא הצהיר שמאוד רוצה להשתנות והיה אצל הרבה מטפלים אבל לא באמת הרשה לי לטפל בו, אלא העלה התנגדויות, סטה מהנושא שדיברנו ונמנע מלגלות את הפגיעות שלו, אני ניסיתי יותר ויותר "לעזור לו" ועברו לי בראש מחשבות אשמה, שאולי זה בגללי, ופחד שיחשבו שאינני מטפל טוב, לרגע כאילו השלחתי עליו את כל המטופלים שבעולם והרגשתי שאם לא אצליח לעזור לו זה אומר שאני מטפל גרוע באופן כללי ואפילו שרלטן.
אני: ואז מה קרה?
הוא: פתאום הרגשתי שעבר אלי משהו, כאילו קבלתי לתוכי את הדיכאון והבלבול שלו , והוא "נרגע".
לי לקח שבוע להתאזן, ועדיין מרגיש כאילו אנס אותי אנרגטית והשאיר בתוכי משהו שלו. מפחיד אותי לפגוש אותו שוב, הוא מנסה לקבוע ואני מתחמק, ובכלל מפחיד אותי לטפל באף אחד…
אני:ניסת לשים "הגנות" אנרגטיות?
הוא: אני תמיד שם אבל זה לא באמת עוזר.
אני: סביר שלא, יש בך חלק שמרגיש חוסר מסוגלות וחוסר ראויות להיות מטפל, החלק הזה כל כך כמהה לקבל אישור שהוא מוכן "להקריב את עצמו" או לקחת את "הקארמה" של האחר כדי "להצליח".
הוא: אבל זה משהו טוב לא?, יש לי המון חמלה כלפי המטופלים ואני מוכן "לקחת את הסבל" שלהן, בבודהיזם אומרים שזה קארמה טובה, ושמישהו כמוני הוא בודיסטווה
אני: דויד שנאפ, הפסיכולוג הידוע עושה הבחנה בין חמלה, לבין ריצוי, חמלה היא רצון אמיתי להטיב עם האחר, ריצוי הוא ניסיון למלא את צרכי האחר, כדי שדמותך המשתקפת דרכו תיהיה "חיובית". אני מציע לך לברר מה המניע המרכזי ב"חמלה" הזאת.
הוא: עכשיו כשאתה אומר, באמת יתכן שהרבה מהמוטיבציה שלי היא "לא להיכשל כמטפל", ולא להיתפס כמטפל "גרוע". אם יחשבו עלי את זה סביר שארגיש שאני גרוע, גם אם בפניםצאדע שעשיתי את הכי טוב.
אני; יופי זאת נקודה טובה להתחיל ממנה…
*סוף*
הגנה אנרגטית בטיפול – כיצד למנוע שאיבת אנרגיה וספיגת אנרגיה שלילית בטיפול
הגינה אנרגטית היא יכולת לטפל בלי לספוג אנרגיה שלילית, תדרים נמוכים וישויות אנרגיה מהבריאה האפלה… וכו, מין המטופל, וגם לא להעביר לו דברים כאלו.
כדי לעשות זאת המטפל צריך ליצור מרחב אנרגטי מגן וחיובי, לשים על עצמו הגנות, ולוודא ש"מותר לו" להיכשל.
מטופל שאינו מוכן להיכשל, או שמרגיש "חייב" למטפל הצלחה בלי תלות לבשלות שלו, עלול באופן לא מודע לפתור את קונפליקט האשמה,בכך שיתן למטפל משהו שאינו בחוזה הטיפולי הרוחני בינהם.
*מהו חוזה טיפולי?*
חוזה טיפולי רגיל הוא הסכמה בין המטפל והמטופל של מה המטפל נותן ומה לא, טיפול רגשי שהופך ל"טיפול מיני" שובר את החוזה הטיפולי באופן ברור, עם זאת יש הפרות חוזה עדינות יותר, להאריך את הטיפול מעבר למוסכם, או לאפשר למטופל התיעצויות בן טיפול לטיפול.
*חוזה צללים טיפולי תת-מודע*
מטופלים שגדלו בבית בו נוצרו קשרי פלישה ודיכוי, יחפשו מטפלים שיחשחזרו את תבנית הילדות.
מטופלים עם הסכם צללים, עלולים לא להגיב לדרכים שכלולות בחוזה הטיפולי, כדי לדחוף את המטפל לעשות דברים שמעבר לגבולות שלו, וחורגים מהחוזה.
מטפלים כאלו ימשכו מטופלים שואבי אנרגיה, מניפולטיבים וחסרי גבולות, ויהפכו להיות "קורבנות" שלהם, כדי לא להרגיש אשמה על שלוקחים כסף או שלא תמיד מצליחים "להציל" מטפל.
*כיצד נוצר דפוס הצלה/הקרבה עצמית ולמה הוא נפוץ אצל מטפלים?*
למעשה בניגוד לחוזה טיפולי רשמי, החוזה הטיפולי הת-מודע מבוסס על דינמיקה בין פצעי ליבה רגשיים, לרוב מודחקים, הרבה פעמים מטפלים מגיעים למקצוע, כי גלמו בילדות את תפקיד המצילים, מושיעים של המערכת המשפחתית, תפקיד שלרוב דרש הקרבה עצמית, ספיגת האנרגיה המשפחתית האפלה והסכמה להיות "נפלש" כדי שבני משפחה אחרים יהיו מוגנים.
ילדים כאלה ירגשו ערך עצמי נמוך הגדל רק מתוך חוויה של הקרבה וויתור עצמי, אותו ערך עצמי נמוך יגרום להם להרגיש לא טובים מספיק ואפילו מתחזים
ביחס למטופליהם, זה יגרום להם לגבות פחות מערכם, ולהרגיש שרק אם הם מצילים את מטופליהם הם ראויים לפיצוי, דבר שיגרום אשמה בהרבה מקרים בהם הטיפול אינו מושלם,
הדרך שלהם לפוגג את האשמה והבושה תיהיה הקרבה עצמית ולקיחת "קארמה" או אנרגיה שלילית, וישויות מהמטפל.
דבר שיפגע בהם וגם אינו בריא למטופל, שצריך לגדול ולעבור את מסע הריפוי שלו, בעצמו כדי להתפתח.
בטווח הארוך האנרגיות שיספגו יעשו אותם חולים ומתוסכלים, ולרוב הם יאלצו לפרוש מטיפול. והכישרון הטיפולי שלהם ירד לטמיון.
איך מנקים את שדה האנרגיה הטיפולי – גישות ודרכים למניעת שאיבת אנרגיה והעברת אנרגיה שלילית בטיפול
ישנן טכניקות רבות לניקוי אנרגטי , חלקן כוללות שטיפה באור לבן, בועת אנרגיה, שימוש בפרקים מתהילים, וכו.
אם זאת אם המטפל יתעלם מהסוס הטרויאני של האשמה, והערך העצמי הנמוך שלו, תת-המודע יפתח פתח בהילה לאנרגיות שליליות להיכנס אליו, גם אם ישים הרבה הגנות.
פתרון אמיתי דורש ברור מנטלי בין מה שאתה אמור ולא אמור לתת כמטפל, שיחרור דפוס האשמה, ושימוש בהגנות אנרגטיות יעילות.
תרגיל הגנה אנרגטית למניעת העברת אנרגיה שלילית בטיפול
- לפני טיפול דמינו אור לבן שוטף את המרחב
- דמינו בועת אנרגיה העוטפת אתכם וערוץ האנרגיה העולה כלפי מעלה ומטה, דרך עמוד השדרה
- דמינו את המפגש הטיפולי ושימו לב להרגשה שלכם כלפיו, עד כמה חשוב לכם להצליח בטיפול, לקבל הערכה חיובית, להרגיש "שעזרתם".
- בררו בתוכככם מה "החלק שלכם" בהצלחת הטיפול ומה העבודה של המטופל.
- בדקו בפנים מה אתם מוכנים לתת מבחינת אנרגיה, הזדהות, הכלה, ומה לא.
- התבוננו על הטיפול מעמדה של מתבונן חסר היצמדות, זכרו שמדובר במסע של המטופל ואינכם יכולים לעשות זאת במקומו. ההצלחה והכישלון הם שלו ואתם אחראים לתת לו את התנאים להצלחה ולא יותר.
- היו קשובים לגבולות ששמתם לעצמכם לאורך הטיפול.
- השתדלו להיות מעוגנים בגוף ובחיבור לאדמה עם אפשר.
- לאחר הטיפול ניתן לעשות שטיפה אנרגטית נוספת.
סובלים מבעיה אנרגטית חמורה? לא מצליחים להגן על השדה הרגשי שלכם מאנרגיה שלילית או ישויות? פנו אלי ליעוץ ועזרה.
רן דרן 0507393910
הערות:
*אקולוגיה אנרגטית היא מושג של המורה הרוחנית וההילרית אסנת שטיינברג
*ישויות אנרגיה מהבריאה האפלה הוא מושג כללי המתאר, עולם של יצורים הניזונים מאנרגיה בתדר נמוך (כעס, בושה, אשמה וכו), ישויות כאלו "נדבקות" למטופלים במצב משבר, ועלולות לעורר אצלם מצבי תודעה שלילים כדי "לקבל מהם הזנה", במקרים מסוימים הישויות האלו עלולות לעבור למטפל.
במונחים יותר "קונבנציונליים" ניתן לדבר על "חלקי צל" רגשי חבלני, המיצר תחושה של "להיות נרדף או מותקף" כדי לפתור קומפלקס של אשמה או בושה.