בחירת בן זוג – כיצד להימנע מבחירת בן זוג לא מתאים

סיפור טיפולי על בחירת בן זוג – דינה מחסלת הנסיכים

היא תמיד בחרה בבני זוג שהיא העריצה, אנשים שיכולה הייתה לשים על הפדסטל, אבל מרגע שבחרה בהם גם התחיל לפעול מנגנון חבלה שהקטין אותם, חשף את הפגמים שלהם ובסוף גרם לה למתג אותם תחת "לא ראויים" ולהיפרד מהם.

רק כשהדפוס הזה חזר שוב ושוב, היא הבינה שהבעיה איתה, אבל למה היא עושה זאת לעצמה?

בחירת בן זוג ההפוך למה שאנו לא אוהבים מיצרת את אותה הבעיה

היא: אבא שלי היה אדם קשה, שפל, פצוע, הוא פגע באמא שלי וחיי על חשבונה, גם לדודה שלי סיפור דומה, בעלה היה אלים כלפיה.

אני: אז את רוצה מישהו "שלא יהיה אבא שלך"? מחפשת גברים מצליחנים כדי לא להיתקע בקשר כמו של אמא, ואם יש אפילו משהו קטן שמזכיר את אבא את בורחת?

היא: כנראה

אני: אבל כל הגברים הם בני אדם בעלי פגמים, ככל שתכירי לעומק תמצאי תכונות המזכירות את אבא, פשוט כי מדובר בבני אדם.

היא: נכון, אבל למה אני עושה את זה לעצמי?

אני: הבחירה בההפך ממשהו כתוצאה מפחד, ממש שווה לבחירה בדבר המפחיד, אם אבא יצג גבריות מנצלת וחלשה, שהותירה אותך ואמא בחוויית בדידות וריקנות, בחירה בההפך היא להתאהב באידיאל לא אנושי ומרוחק, שלמעשה מוביל לאכזבה או לריחוק, מה שמותיר אותך בחוויית בדידות וריקנות.

לתקן את מיתוס האהבה הלא גמור – לבחור בן זוג שאינו משלים את התסריט הפגום

היא: אבל אני תמיד נמשכת לבני זוג "מסוכנים" שיש להם תכונות של אבא שלי, כלפי חוץ הם הפוכים, אבל מתחת למסכה אנוכיים, אלימים, נצלנים.

אני: כמובן שהרבה פעמים האנשים עם המסכה החברתית הנוצצת ביותר הם הריקניים ביותר, לרוב אדם משקיע המון באריזה נוצצת כשהוא לא מרגיש שהמתנה הממשית שלו בעלת ערך. אבל ברובד עמוק יותר מדובר בסיפור המיתולוגי של חייך.

אצל מי הבעיה כשהורה פוגע בילד?

כשאבא התנהג אלייך או לאימך איתה הזדהית כילדה, לא באמת היית מסוגלת לראות שהבעיה היא…איתו, שאת ילדה מתוקה, חכמה וראויה לאהבה, והוא הפסיכופט הנרקיסיסט והאלים, המנוהל על ידי הפצעים הרגשיים שלו. הנחת שכל הבעיה היא שאת לא מספיק טובה, ראויה או מתוקה מכדי להיות אהובה.

מה הדרך לזהות את מיתוס האהבה הלא כתוב שלך?

במצב הזה יצרת את מיתוס האהבה הלא כתוב שלך, הסיפור בו את הילדה הלא מספיק טובה לאבא נשגב מכדי שתיהיי ראויה לאהבתו, אבל בזכות הקרבתך והיותך ילדה טובה ומעריצה, לב האבן שלו ישבר והאבא הטוב שאת זקוקה לו יתגלה מאחוריו, אז תזכי לאישור הגדול, שאת ראויה לאהבה, והערכה כבנאדם וכאישה (ילדה), תזכי לגן עדן של ילדות ותוכלי להתקדם לשלב הבא בהתפתחות שלך.

סבל כמנגנון הגנה רגשית לא מעודכן

המיתוס הזה הוא מנגנון הגנה, בחרת באשמה ולקיחת אחריות על פני חוסר אונים, עם אשמה יש מה לעשות, זה נותן תחושת שליטה על המצב, ומייצא תקווה. להשלים שיש לך אבא דפוק שלעולם לא יהפוך למודל אבהי או גברי ראוי זה הרבה יותר קשה מנקודת מבט של ילדה.

ההרס בא מנסיון לתקן את מה שלא היה מקולקל

ניסית להפוך את הטרגדיה לסיפור טוב בכל מחיר, להפוך לילדה המושלמת, המרצה, שכובשת את הלב של אבא שלה. אבל נכשלת, כי הבעיה מעולם לא היתה אצלך, לא את אשמה שנשלל ממך מה שהוא זכותך מלידה, טבעי, והיית ראויה לו מעצם היותך,

הבעיה היתה שהוא היה אנוכי, נרקיסיסט וחסר יכולת לאהוב באמת, אפילו לא את ילדתו המתוקה, אבל את פירשת זאת כדחיה של אישיותך ונשיותך. להגנתו יאמר שהוא בעצמו מעולם לא קיבל אהבה בריאה, אבל זה כמובן לא מצדיק את מה שעשה לך.

האם ניתן לתקן בבגרות מיתוס אהבה גרוע?

מסע הגיבורה הילדי שלך להשגת האהבה האבהית נכשל והפך מסיפור של תקווה לטרגדיה. עםזאת את ממשיכה לשחזר אותו בבגרות, כך שהסיפור הפך מעלילה חד פעמית למיתוס בעל איפיון דתי ממש עליו את חוזרת שוב ושוב.* כל פעם שגבר המתאפיין בתכונות האבהיות נמצא בסביבה את נמשכת אליו, הילדה הפנימית שלך אומרת, הנה אמצא את ה"אבא" שאוכל לתקן סוף סוף ודרכו אקבל את האישור שאני ראויה כאישה ומותר לי לאהוב את נשיותי. 

איך להינצל מלהיות דון קישוט בבחירת בן זוג?

הצרה שאת החלק "האבהי" בבני הזוג שאת בוחרת אי אפשר "להחזיר בתשובה", מדובר בחלק נרקיסיסטי, ואטום, שללא טיפול רגשי עמוק והמון מודעות פשוט לא ניתן לשנות. כשאת מגלה את זה את מתאכזבת ועוזבת, בלי להבין שאת יצרת את כל הדרמה.