באטמן – הצד המואר של הצל (בהמשך לפוסט על הג'וקר)

באטמן הוא אחת הדמויות האהובות עלי. באטמן מייצג אישיות הסובלת מסינדרום פוסט טראומטי. הוריו נרצחו לנגד עיניו והוא סובל מחרדת מוות מתמדת.

ההתמודדות שלו איתה זה להתחפש לעטלף ולהילחם בפשע. הוא עושה זאת כדרך להחזיר לעצמו תחושת שליטה וסדר בחייו. תחושה שנופצה כשהוריו נרצחו ואיתם התא המשפחתי הבטוח.

באטמן מייצג דמות שאינה מפחדת מהצל שלה, דבר המיוצג בעצם היותו איש העטלף. העטלף הוא החיה שברוס ויין בהיותו ילד פחד ממנה. הוא הסכים לפגוש את הפחד הגדול ביותר ולהזדהות איתו לגמרי, העטלף היא חייה שמנווטת הכי טוב באפלה. כך באטמן איש העטלף למד לנווט באופן מושלם במערת התת מודע ולהשיג שליטה מלאה על האנרגיות האפלות שלו. לכן הוא חסין לדמויות צל לא מתוקן כמו הג'וקר, הפינגון והשופט.

הוא "האביר האפל" שנלחם בפשע אבל למעשה הוא פושע בעצמו. הוא אינו מכבד את החוק ומשתמש בלילה במסכה כדי להסתתר ממנו. במובנים רבים הוא דמות אלימה ואנטי סוציאלית כמו אויביו.

למעשה מגע שלם עם הצל הוא סודו של הלוחם המושלם. כל עוד יש לנו נקודת צל באישיותינו, יש מקום בעצמינו ובמציאות שאיננו מסוגלים לראות. האויב יכול להיכנס אלינו דרכה ותמיד לנצח.

לכן הג'וקר, נוול הצל הגדול, תמיד מנצח מול אנשים סטנדרטים. או שהם בורחים, או שאישיותם מושחתת או שהם מתים.

לבאטמן מוכנות לפגוש את האפלה במלואה לכן לא ניתן להפתיע אותו או לנצח אותו דרך שימוש בנקודה הפנימית שאינו רוצה ומסוגל לפגוש.

במשחק של אנדר, (ספר וסרט נהדר בזכות עצמו) אנדר, הלוחם הבלתי מנוצח אומר את המשפט הנצחי הבא:

"הרגע שאתה מבין באמת את אויבך, אז אתה מנצח אותו, אבל באותו הרגע אתה "מוכרח" לאהוב אותו".

באטמן הוא היחיד שמסוגל לחוות ולהבין את עולמם של הפושעים המטורפים המפלצתיים של גוטהם, לכן הוא מסוגל להביס אותם ולכן נרקם בינהם מעין מערכת אהבה-שנאה ואפילו אינטימיות מיוחדת.

הג'וקר עמד בפני הזדמנויות להרוג את באטמן והוא פשוט לא היה מסוגל. בלעדי באטמן (היחיד שמסוגל להבין את הג'וקר) חייו של הג'וקר ריקים מתוכן.

דמותו המקורית נוצרה בהשראת זורו, דמות גיבור הלוקחת את החוק לידיים ושוברת את כל הכללים. כגיבור הוא מנסה להחזיר לעיר גוטהם את הביטחון שאבד לו בתקופת ילדותו. בניגוד לדמויות גיבור אחרות בעלות כוחות-על "אמיתיים",

באטמן הוא בן אדם שהתחפש לגיבור-על. כוחו האמיתי הוא נכונותו לצעוד בעצמו לנתיב הפשע כדי למגר את הפשע. בזכות הנכונות הזאת הוא מסוגל להבין איך הפושעים חושבים ומה החולשות שלהם. הוא גם קול מחאה נגד מערכת חקיקה שמגינה מידי על "האזרח".

מצב בו עבריינים מנצלים את רכות החוק כדי לפשוע ביתר קלות בחפים מפשע. מצב כזה היה קיים בשנות השבעים באמריקה ובמיוחד בערים גדולות דוגמת ניו יורק.

באטמן נמצא בליבו של הקונפליקט הנצחי בין החוק האבסטרקטי והחוק האישי.

הארכיטיפ שהוא מייצג הוא סוג מיוחד של ארכיטיפ הלוחם. הקרוי לעתים "הנוקם" (VIGILANTE).

הוא הלוחם שהפנים את קוד הסדר והצדק במידה כזאת, שהוא לא מחויב לשמור עליו ברמה החיצונית.

קוד המוסר החיצוני בא להגן על לוחמים הצדק מהחלק האכזר והרע של עצמם. בטמאן מוותר על ההגנה הזאת כדי לקבל חופש לפעול ביעילות גבוה יותר.

הוא מקריב את זהותו כאיש חוק. דוגמאות לדמיות כאלו לא חסרות: זורו, הארי המזוהם, ודמותו ההיסטורית של השריף וויט ארפ (Wyatt Earp) עליו בוסס הסרט tombstone.

במציאות בה החוק הרגיל מאבד את כוחו ולמעשה נותן מחסה לתרבות של פשע ושחיתות נדרש גיבור המסוגל לשבור את החוקים וליצור סדר וצדק בעצמו.

כמובן שחוק אינו בהכרח מנגנון צדק, חוק הוא בסך הכול כללי משחק שאליטה השלטת כופה על הנשלטים. השואה, העבדות, והוצאתו להורג של סוקרטס היו מהלכים חוקיים לחלוטין. דמותו של באטמן היא קריאה לצאת מהנורמה של התחבאות מאחורי מוסכמות חברתיות כדי לא לעשות משהו למען העולם.

אולי עולמינו במצבו העכשווי, כשיערות הגשם, הים ובעלי החיים מזדהמים, נכחדים ונחרבים באופן חוקי על ידי בעלי הון חמדנים ופוליטקאים מושחטים הוא זמן נפלא לכמה באטמנים שיתעוררו ויפעלו באופן יעיל מול הנוולים שמובלים את האנושות לכליה עבור תאוות ממון וכוח.

בתקופת מגורי בעיר ניו יורק, העיר שהיוותה השראה לגוטהם, ראיתי שמאוד נהוג להתעלם מחסרי בית. לקחתי על עצמי לתת מעט כסף בכל יום לחסר בית ולהסתכל בעיניו כאדם לאדם. גיליתי שזה מאוד קשה.

הקושי העיקרי בשבילי היה לגלות שמאחורי הסחבות נמצא אדם חי, מרגיש וחושב, בדיוק כמוני.

באופן לא מודע יצרתי מסך לכל המציאות הזאת כי פחדתי לראות כמה אני קרוב להיות במקום בו הוא נמצא.

פעילות ברוחו של באטמן היא מעשה של ענווה. בטמאן מוכן לוותר על העמדה הצדקנית והמתנסה של איש החוק המורם מעם.

הוא מקבל שבנסיבות מסוימות גם הוא היה יכול להיות עבריין. דווקא המסכה של באטמן היא זאת שמאפשרת לו להיות אנושי. בזכות זה שאינו רואה את עצמו כמישהו טהור ונשגב, הוא יכול לתקן את העולם באופן שגיבורים צדקניים לעולם לא יוכלו.

הסרט "באטמן ההתחלה" מציג את מסע הגיבור שיצר את באטמן. בסרט באטמן עובר דרך תהליך הכשרה על ידי מנטור כריזמטי שהתברר לקראת הסוף כנוול.

המנטור מנסה לגרור את באטמן לנתיב חיים של טרוריסט לאחר תהליך הכשרה ארוך. רק בנקודה הזאת בסרט באטמן מבצע בחירה ערכית אמיתית והופך למעשה לגיבור.

בסדנאות לגמילה מהתמכרות הסרט הזה מוקרן לפעמים כהדגמה ליכולת שיש לאדם אמיץ להתגבר על לחץ חברתי ולבחור בנתיב הטוב.

מסע הגיבור של באטמן עובר דרך המון בדידות, חיים כפולים ותנועה בין הקצוות של חיים כמילירדר נהנתן ומבוקש ואיש צללים בשולי החברה. באטמן נזרק מהעולם הבטוח אל גילוי האפלה בעצמו והעולם, פגש את האפלה והפך לשליח של הסדר והצדק במקומות שאף צורה אחרת של סדר וצדק מגיעים אליהם.

גם בתוכנו יש ג'וקרים, עלינו לעורר את כוחו של הבאטמן הפנימי, ולצאת למסע גיבור כדי עשות סדר בגוטהם הפנימית שלנו.

בפוסט שלי על הצל אני מסביר איך.

לינק לפוסט על הצל: