אורות הגז (
gaslighting) הוא סרט משנות ה 40 בו השתתפו גדולי הקולנוע, אינגריד ברגמן זכתה באוסקר הראשון שלה לשחקנית הטובה ביותר.
הסרט מספר על אשה שחוותה בילדותה את רצח דודתה, שהיתה זמרת אופרה מפורסמת, הרוצח ניסה לגנוב את תכשיטיה אך ברח בגלל הופעת הילדה בזירת הרצח, כבוגרת היא נסעה ללמוד זמרה באיטליה, אצל המורה של דודתה, מתאהבת בזמר שמתעקש לחזור איתה ללונדון, הם גרים בדירתה של דודתה.
הוא מתחיל לשכנע אותה שהיא משתגעת בהדרגה, ומספר לה שגם אימה השתגעה, למעשה הוא רוצח דודתה שעדיין רוצה למצוא את תכשיטיה המוחבאים, ורוצה שתחשוב שרעשי החיפוש שלו יתפרשו אצלה כחלק מהזיות השגעון שלה, בלש משטרה חד הבחנה מזהה משהו מוזר בהתנהגות הבעל, הוא מצליח לקשר מידע מוצלב וחושף את בעלה כרוצח, הוא מחזיר לגיבורה את האמונה בשפיותה. לקראת סוף הסרט הגיבורה יוצרת גזלייטינג הופכי לנבל וגורמת לו להאמין שהיא תציל אותו מהוצאה להורג.
המושג אורות הגז, מתיחס לנתיתו של הנבל לכבות ולהדליק אורות, ואז לגרום לגיבורה להאמין שהיא דימיינה שהאורות היו דלוקים.
גזלייטינג כדפוס התעללות נפשית
הסרט הפך למושג פסיכולוגי המתאר אסטרטגיה האופיינית לנרקסיסטים ולאנשים מניפולטיבים באופן כללי.
כשאדם פועל בדרך מסוימת ואז מכחיש זאת לחלוטין בביטחון, ומתחיל בהדרגה לערער את בבוחן המציאות של הקורבן, תוך כדי רמיזות והצדקות שגורמות לקורבן להאמין שהוא מאבד את שפיותו, הוא עושה גזלייטינג.
כמובן שזה משמעותי יותר כשיש הפרש סמכות בין הקורבן והמקרבן כמו הורה וילד, גורו ותלמיד, מפקד וחייל, או אדם יחיד מול קהילה, האדם מתחיל לערער ביכולתו לקבוע מה אמיתי במציאות. הוא בטוח שהשתגע וכל מעמדו הפנימי כבעל זכות לקבוע דעה על חייו קורס. מצב המעניק שליטה מלאה לבעל הסמכות.
כמובן שיש אנשים עם בעיות חמורות בבוחן המציאות הדורשות טיפול קליני, אבל לרוב מה שנקרא מציאות "אוביקטיבית" אינה יותר מקיבעון רעיוני של חברה מסויימת, הומוסקסואליות הייתה סטייה נוראה בחברה האנגלית של לפני 50 שנה, והיום היא נורמטיבית, ראיית רוחות היתה דבר נורמטיבי והיום מדובר בסטייה הקרובה לשיגעון בחברה המערבית.
גזלייטינג – הדרך בה מדכאים את היצירתיות בילדות
למעשה התופעה הזאת אינה רק דבר המאפיין אומני הונאה, שרלטנים ונרקסיסטים, כחברה אנו עושים זאת כל הזמן לילדינו*, עולמו של הילד פתוח להמון תדרים שאנו כמבוגרים נחסמנו אליהם, אנרגיות, צ'אקרות, פיות ומלאכים זה דבר שמאוד טבעי לילדים לזהות, עם זאת עולם המבוגרים מעבר לגיל מסוים הוא מאוד ברור בקשר למה בסדר ומה לא בסדר לראות.
ילדים שלהוריהם כוחות "על טבעיים", לרוב מפתחים זאת בעצמם באופן טבעי, הכוחות תמיד שם ופשוט לא נחסמו כי "היה אסור להרגיש אותם". אחד המופעים של גזלייטינג בילדות קשורה
לבלבול השפות, בלבול השפות היא תופעה בה ההורה מפרש את רצונו של הילד לחום וקירבה ל"תשוקה" בעלת אופי מיני, דבר המצדיק בעיני ההורה המנצל פגיעה מינית או הימנעות רגשית היוצרת תחושת ניתוק ואובדן האהבה (אחת הסיבות לאנורקסיה), הילד מתבקש לפרש את התנהגותו דרך הפרוש המוטעה והחולני של ההורה הפוגע, ומואשם כ"גורם" והאשם בהתרדה המינית.
בוחן המציאות – דבר סובייקטיבי
חבר שלי, קומיקאי במקצועו סיפר שבחר בקריירת משחק כשמפקדת בצבא העירה לו על איזה פעילות שהוא נתפס בה, במשפט הוא הכחיש לחלוטין באופן כה משכנע שהדבר קרה, שהבחורה הזאת הטילה ספק בעצמה.(ככה הוא הבין שהוא שחקן בן זונה, ואת הכוח שיש למי ש"מאמין בעצמו")
אורות הגז מראים עד כמה שברירית תפיסת המציאות שלנו, כמה קל לערער אותה וכמה כח אנו נותנים לאחרים. גיבורת הסרט ממש האמינה שהשתגעה.
הדחקה רגשית וגזלייטינג
אנשים הנוטים באופן טבעי לייצר את התופעה הם לרוב אנשים בעלי אישיות לא אינטגרטיבית והדחקות חזקות.
אנשים שחלקים מהם ממש התנתקו מהשלם, חלקי אישיות מודחקים שלהם (צל) צצים לרגע ואז תהליך הכחשה מוחק לגמרי שעשו זאת.
אם מישהו ינסה לשקף להם משהו שעשו תחת שליטת הצל הם יכחישו, וילכו מאוד רחוק כדי לבטל את טענותיו, בשכנוע מלא, וניצול כל טריק בספר לערער את עמדתו. מבחינתו זאת מלחמת הישרדות של האישיות הראשית.
גם אם 100 איש יאמרו לאדם כזה שפעל בפוגענות למשל הוא יטען שכולם עשו קונספרציה מולו. אדם כזה, שבוחן המציאות שלו באמת מעוות בגלל אנרגיית צל חזקה יתקוף בהפוך על הפוך ויטען כנגד האחרים שבוחן המציאות שלהם לא תקין. לעיתים הוא יהיה כה משכנע שהאדם לו עשה את הדבר יפקפק בעצמו, הוא גם יטען שהאדם הזה לא בסדר.
התעללות רגשית ואלימות נפשית כמאפיינים של גזלייטינג
יצא לי להקליט אדם כזה בסתר ואז להשמיע לו דברים שאמר, במצב כזה הוא הודה וייצר דרמת רחמים, אבל למחרת זה כאילו דיברתי עם אדם אחר. ההונאה העצמית והונאת האחרים חוזרת מהר. למעשה אדם כזה יותר טוב בלשכנע את הסביבה בצדקתו מהאדם שהיה קורבן להשפעתו, האדם הזה מומחה לרוב בהונאה ושפל מאוד, רק לאחר שהאדם הזה הונה הרבה אנשים, הסביבה תתחיל לזהות שמדובר ב"בנרקסיסט" מסוכן, אנשים שהונה, פתאום יזהו את הדפוסים שלו כשהוא ינסה לערער את שפיותו של משהו אחר וישתמש בהם לעזרתו, לאט הם יקלטו מי המטורף באמת.
כשהאדם הזה לא יוכל להשיג את מטרתו דרך הונאה הוא יעבור לאלימות ישירה ואפילו התעללות אם האדם אותו הוא מנצל נמצא תחת השפעתו ותלוי בו.
כיצד מתמודדים עם גזלייטינג?
לחלקינו יש אישיות חזקה ולעיתים חזקה מידי, אנו לא פתוחים למשוב, ונראה שזה נובע מביטחון ביכולת השיפוט שלנו, למעשה לרוב התנגדות אוטומטית לדעה של אחר מראה על ערך עצמי מעורער, כאילו הודעה שהאחר צודק או רואה משהו יותר טוב מאיתנו אומרת שאנו חסרי יכולת הבחנה לחלוטין.
חלקנו מרצים ומפחדים לחשוב משהו השונה מהנורמה, מפחד שנתפס כמשונים.
בגדי המלך החדשים הם הבגדים שכולנו לובשים, כולנו עברנו תהליך הכחשה קולקטיבי להמון דברים רוחניים וחברתים, אכילת בשר לדוגמה כמשהו נורמטיבי, ומחשבה שהכל חומר או שאלוהים הוא איזה אישיות היושבת על כיסא בשמיים יכולים להיות אמונה שבתנאים מסוימים אם לא נחזיק בה נתפס כמשוגעים.