אז בואו נבין נרקיסיזם היא תופעה בעלת אספקת רוחני, הרבה מהאנשים הרוחניים שהכרתי גדלו בסביבה רעילה בה אחד מהוריהם היה לפחות על הספקטרום, יש לזה סיבה.
חיים ליד דמות הורית נרקיסיסטית מפגשים עם כאב החיים, הורסים את היכולת להאמין בטוב האנושי, ויוצרים חור רגשי עמוק.
אדם כזה פשוט לא יכול לחיות את החיים על אוטומט, זה כואב מידי, הוא לא יכול לחיות בלה לה לנד נורמלי כי הוא פגש משהו אפל מידי, אם הוא חיי לצד אמא או קרוב משפחה אחר שבאמת ניסו לשעבד אותו ולגנוב את נשמתו, הכלא התודעתי אליו הוכנס לא מאפשר קיום סביר כך שזה בשבילו לגדול או למות.
בין האסטרטגיות* שילד כזה בוחר כדי לשרוד קיימות הזדהות עם התוקפן, ריצוי, אשמה ותלות.
ילד כזה תופס אהבה כהקרבה, עליו לוותר על עצמו כדי להאהב על ידי ההורה.
הבחירה הגדולה – להמשיך את מעגל הפגיעה או לעשות ההיפך
לבסוף הוא מגלה כי למרות כל המאמצים שהגשמת האהבה אינה אפשרית עם ההורה (שאינו מסוגל לאהבה).
הוא עלול להפוך לנרקיסיסט בעצמו, ולאמץ את ערכי ההורה על ילדיו שלו, כלומר להרגיש שהילדים הם רכושו, ומטרתם למלא את צרכיו הלא מודעים, תפקידו להחלישם וליצר תלות, כך שיוכל "להיות עצמו", כלומר לבטא את האלימות והתסכול שלו כלפי החיים בסביבה בטוחה, בה לא יהיה לרוע שלו השלכות, או ללכת לצד השני, כלומר להיות אדם רוחני ואלטרואיסטי, המקדיש את חייו לריפוי עצמי ותיקון עולם.
זה יכול גם לצאת במסגרות אחרות כמו עבודה, אנשים מהסוג הראשון עלולים להפוך למנהיגים וגורואים ו"לאהוב" את ההולכים אחריהם כמו שהיו אוהבים את ילדיהם, כלומר להרגיש שההולכים אחריהם שייכים להם או חלק מהם ולכן מותר לנצל או לפגוע בהם.
האם אנחנו נולדים למשפחה רעילה בטעות?
להיוולד להורה נרקיסיסט זה מבחן לנשמות מפותחות, אין ממש דרך החוצה אלא על ידי לקיחת אחריות מלאה על חייך, ולהמציא את עצמך מחדש, אין דרך לסלוח או לחזור לשפיות אלא אם בוחנים את הסיטואציה מנקודת המבט הגבוה ביותר, של התנסות שהנשמה בחרה לעבור, כדי ללמד את האהבה והקבלה הגדולה ביותר.
הורה נרקיסיסט הוא אדם שבגד בתפקידו הקוסמי, אדם שאצלו הפקיד אלוהים את המפתחות לאושר של יצור קטן וטהור והוא מעל בהם דרך שימוש בטקטיקות שפלות דוגמת הכחשה, דיסאינפורמציה, אלימות, גזלייטינג הקטנה ואשמה ממניעים אנוכיים וקטנוניים ביותר.
הוא עשה זאת לילד חסר הגנה או יכולת התמודדות התלוי בו. (המגן הופך לאוייב הגרוע ביותר).
הורה כזה עשה ככל יכולתו כדי לגרום לך להאמין שאתה חסר ערך מיסודך, שעליך לדאוג ולמלא צרכיו הרגשיים בעוד שזה תפקידו, אדם שלרוב לעולם לא יודה במה שעשה ותמיד יציג עצמו כקורבן, אדם המתכחש לצל שלו, ומתנהג בנאיביות מזוייפת כשמדובר במודעות עצמית, אבל החוכמה חדה כשמדובר בלעשות מניפולציה לאחר.
מה השיעור של להיוולד להורה נרקיסיסט?
היכולת לסלוח,לקבל ואפילו לאהוב אדם כזה דורשת רמה רוחנית גבוה מאוד, לדעתי אין אפשרות לעשות זאת בלי לקבל פרספקטיבה קוסמית, בלעדיה ניתן בקלות ליפול לזעם גדול, ואפילו למחשבות רצחניות ואובדניות.
זעם הורי – הדרך להפוך ילד חיי לרובוט חלול
הורה כזה לרוב השתמש בזעם לא מרוסן כדי לשבור את הילד, לגרום לו כאב רגשי שלא יוכל לעמוד בו ולהפוך אותו לכלי שבור.
המעבר הזה מילד מאושר מעצם הוויתו השלמה לדבר מרוסק וכואב, משרתת את ההורה.
ההורה יכול להפוך למושיע, שנותן לילד "פיצויים" רקים המאפשרים בריחה זמנית מהכאב אבל מעצימים את מעגל התלות.
הוא אפילו יכול להאשים את הילד על שאינו אוהב אותו או מכיר תודה על ה"פיצויים" האלו, ובכך להגדיל את תחושת האשמה של הילד השבור.
הילד המרצה – ההבדל בן אהבה והקרבה
הילד יחפש את הדרך להיות ילד טוב, כדי לא להרגיש אשם, הוא יהיה מוכן לעשות כמעט הכל, אלא שההורה כתמורה לא ירצה משהו חיובי, כלומר שהילד יגדל ויתפתח לבוגר תפקודי אלא משהו אפל והרסני, כמו שהילד ישאר תלוי לנצח, שיהפוך לשעיר לעזזל מקצועי, עליו מותר לפרוק זעם, או לליצן חצר התומך ומהלל את ההורה בציבור ומהווה שופר שלו.
לרוב ההורה הפוגעני חושב שמה שהוא עושה זה טוב, שעדיף לילד לחיות ב"בועה" המוגנת שלו, בה הוא לא צריך להתמודד עם העולם, לעיתים הוא מאשים את חוסר התפקודית של הילד בסיבה חיצונית כמו בעיית בריאות או משהו אחר.
ההורה לרוב משליך על הילד את ההורה הפוגעני שפגע בו, האבא שאולי נטש, האמא שהתאכזרה (הסבתה או הסבא), הוא אינו יכול לראות את הילד כמה שהוא, כלומר יצור תמים הרוצה לגדול ולקבל הזנה, חום, הגנה ואהבה, אלא כמפלצת הרוצה לשאוב את כוחתיו, להתעצם ואז לנטוש אותו, גדילת הילד היא איום, הוא מרגיש בטוח עם ילד תינוק, או ילד מבוגר וצייטן המהווה חייל נאמן ב"צבא" שלו.
הילד מפנים את ההשלכה ההורית ורואה עצמו כמשהו רע ומסוכן.
למעשה זה מייצר אצלו טראומה מורכבת.
כי הוא פוגש בגיל צעיר מידי משהו שפשוט רוצה לשבור אותו ולהכאיב לו על עצם זה שהוא קיים.
עצם הקיום שלו פוגע להורה בחיים, הורה כזה היה צריך ילד בובת ראוו לסטטיסיקה הנורמליות, לא ילד בשר ודם עם צרכים, הורה כזה לא חושב שמעשיו יתגלו כי קשה לדמיין שאדם יכול להיות כה רע, במיוחד כלפי ילדו, הוא לרוב יוצר מעגל הכחשה של קרובי משפחה המשתפים פעולה או מביטים לצד השני, דבר שמעצים את אפקט הגזלייטינג.
במציאות כזאת לילד אין דרך לשאת את הכאב והוא חייב להכנס לתהליך הכחשה, או שיוצף בכעס הרסני המסוכן לו ולשפיותו בגיל שעדיין אין בו הפרדה ברורה מההורה.
ריפוי רק דרך אלוהים
בגיל מבוגר, כמעט ואין דרך לקבל, לשחרר ולסלוח על הפגיעה מלבד להזדהות עם התודעה הקוסמית ולהבין שזאת עוד התנסות שהנשמה בחרה בה, שזאת קארמה שלילית נוראה אבל זמנית שבאה והולכת. אז למרות שעולה כעס עצום ניתן לאהוב את ההורה ולאחל שאף אחד לא יחווה את גהנום שהילד שהיינו עבר, כולל ההורה שגרם זאת, שהוא לא יודע מה שעשה, שאפילו שמעשיו נוראים וראויים לשנאה ניתן לאהוב אותו מצד הפוטנציאל*. שיום אחד אפילו הנשמה שהתגלמה בהורה תגיע לתיקון או להארה…
ללא תמיכתה של התודעה הקוסמית המורחבת אנו עלולים להיכלא לנצח לחיים של איבה ורצון לנקום, לדמיין כיצד נחשוף את האמת לפני כולם ברגע ההלוויה שההורה ימות, או נכלא את ההורה ונגרום לו מה שגרם לנו.
לפסיכדליים יש השפעה חיובית בטיפול בחוויה כזאת, בדיוק כי הם מאפשרים פרספקטיבה טרנס פרסונלית, אבל ניתן ליצר מרחב ריפוי גם בלעדיהן בעזרת מדיטציה מתאימה, וכלים תודעתיים העושים שימוש במצב טראנס.
היציאה מפגיעה כזאת יכולה לקחת שנים, אבל אפשרית. וזאת אולי הדרך היחידה לעצור את שרשר הפגיעה, במיוחד למי שרוצה ילדים, אנו לומדים להתייחס לעצמנו כמו שההורה התייחס אלינו, ואז מתיחסים לילדנו כמו שלמדנו להתייחס לעצמנו.
כלים טרנספרסונלים יכולים לעורר אותנו לריפוי עצמי, ולהיות עזר רב לאחרים.
תרגיל בסיסי ליצרת מרחב טראנספרסונלי
א. מה האיכות הרגשית שהכי היתה עוזרת לך להכיל כאב או כעס גדול? (אהבה עצמית, קבלה, חמלה…וכו)
ב. אם לאיכות הזאת היה צבע, מרקם, מקום בגוף, מהם היו?
ג. צור כדור אנרגיה דמיוני במקום, בצבע ובמרקם שבחרת
ד. נשום לכדור, והגדל אותו עוד ועוד בכל נשימה
ה. הפוך את הכדור לגדול מהגוף והפוך אותו לבועה העוטפת אותך.
ו. זה הזמן לעורר חוויה איתה אתה רוצה לעבוד.
ז. ניתן לחזור על התרגיל עם עוד אכויות היכולות לתמוך בחוויה קשה, עד שתת המודע ירגיש מספיק בטוח.
*אם מדובר בדבר גדול שאינך בטוח שתיהיה מסוגל לעמוד בו, יש להיעזר באיש מקצוע! (התרגיל נועד לפגישה עם חוויות קשות מינוריות ולא כתחליף לטיפול בטראומות משמעותיות).
הערות
*אם ברצונכם לקבל כלים אלו, אני פותח לקראת אמצע אוגוסט קורס מאמנים חדש באימון טראנס פרסונלי בדרך מסע הגיבור, פרטים בלינק על אימון לחיים בדרך מסע הגיבור.
* אסטרטגיות ילדותיות להתמודדות עם הורה פוגעני כוללות:
הזדהות עם התוקפן; להפוך פגיעה חיצונית לפגיעה עצמית, כדי לשלוט ברמת הנזק,
ריצוי: להיות בהתאמה מוחלטת לרצונתיו של התוקפן כדי לא להיות בקונפליקט עימו לעולם
אמפתיה: להרגיש את התוקפן ולשים את צרכיו ורצונתיו לפני, עד כדי אובדן קשר עם הרצון העצמי.
הרס עצמי: להיות תלוי במקרבן, כי גילוי עצמאות מעוררת חרדת נטישה ומעוררת תוקפנות מוגברת.
