חוזה השטן הנרקיסיסטי, ומחזור השליטה
הנרקיסיסט הוא התגלמות האגו הריק, הוא ייצוג אנושי של השטן, או של לילית, האם הנוראה, אדומת השיער, המפתה, ניצוץ קין.(הצד האפל ולא מתוקן של הנשיות חזק מהצד האפל של הגבריות)
אין לו חיבור למקור, ולכן הוא ערפד.
כהורה הוא מקנא בילד ושואף לגנוב לילד את הנצוצות הקדושים שלו ולבלוע אותם. לכן יונג כינה אותו "ההורה הבולע/הטורף".
הכוח שלו זה התלות של הילד באהבה שלו, והפחד של הילד מאלימות והאכזריות שלו, שהאלימות הגדולה ביותר היא ניתוק רגשי.
הוא רוצה לבלוע את כל התמימות ,יופיי, טוב, ופשטות של הילד, להפוך את זה לאנרגית כוח טהורה ולהשתמש בזה כדי לבנות את הפרסונה הזוהרת שלו, כשבפנים הוא כולו ריקנות ואפלה, זאת ההזנה שלו.
כמו פרח טורף שנראה כלפי חוץ יותר זוהר ומרשים מפרחים טובים אמיתיים, כך הנרקיסט זוהר, באור גנוב שאינו שלו.
זאת מלכודת, החרק שנופל ללוע הפרח מתעקל בחומצה.
הנרקסיסטית היא אלמנה שחורה שניזונה מילדיה ובעלה. אם לא מצליחים לברוח הם מושמדים, אם בורחים, הנקבות הופכות גם הן לאלמנות שחורות, והגברים לאמפטים המזינים אותן…
מאוד מייאש ומאוד קשה לברוח מהמעגל באמת, זאת קארמת לידה של נשמות מאוד גבוהות שהשטן מסכים לשחרר, בתקווה שיפילו אחרים ויפלו עוד יותר עמוק לחשכה.
אילו חלקי נשמות עתיקות שחוו אחדות מלפני שבירת הכלים הראשונה, בסוף הן יצליחו, ומפעל הרשע יתמוטט, הניצוצות יגאלו, בינתיים זה משחק מלכלך ואפל מאוד… הניצוצות הללו יביאו לגאולה, ולכן לילית והשטן לא יכולים להרשות להם חירות, זה מלחמה קיומית, בין ניצוצות משיח והאפלה של העולם… אתם חלק מהדבר הזה, עיקרון קוסמי אוניברסלי.. קורא בכל המימדים, לכן הבריחה כמעט בלתי אפשרית, עושים את כל המאמץ ומקווים שבסוף יגיע החסד, רק כוח עליון יכול להושיע ולסלוח, בינתיים כמו במטריקס, אנחנו בטריה של שדים…
מחזור ההתמכרות בקשר נרקיסיסט:
ההורה מופיע כיפה ואוהב, הילד מאמין באהבה שלו, אבל יש תנאי, ההורה מפחד מנטישה, דורש מהילד, נאמנות, וויתור על עצמאות, אני אתן לך את כל מה שצריך, אבל לעולם לא תעזוב אותי.
נוצר חוזה בו הילד מוותר על ניצוצות נשמה תמורת אהבה.
זה עימות לא פתיר. הילד לא יוותר על הסיכוי לגדילה אוטונומיה וההורה לא מוותר על הסיכוי לעבד רגשי וזומבי מושלם, שימלא את צרכיו.
כל פעם הוא מקווה, שאם רק יתן עוד ניצוץ אחד, אז סוף סוף ההורה אוהב יואהב אותו, הוא יוכיח נאמנות וראויות.
אבל שום דבר לא ממלא את הריקנות של ניתוק מהמקור לאורך זמן, להפך הרעב ההורי לניצוצות רק גדל כל הזמן. הפרסונה הנוצצת שלו, שלשם האור הגנוב מגיע, צריכה עוד ועוד הזנה, במקרה של שטנים גדולים כמו היטלר ומאו, צריך ניצוצות של עמים כדי לשמר את הפרסונה הנרקסיסטית, יש רוע קוסמי שאתם אינכם מכירים שניזון מגלקסיות ויקומים. אבל תמיד האגו חלש מהאהבה ובסוף ישמיד את עצמו.
ההורה יתנגד לכל ספק או שיקוף שלילי, בקשר לתבנית ה"אהבה" שלו, מבחנתו הוא מושלם, אוהב יותר מכל הורה אי פעם, רק ככה אהבה אמיתית נראת, ובכלל הורה תמיד אוהב הכי טוב, וכל ערעור על אהבתו הוא כפירה דתית ופשע כנגד יסודות העולם.
זה תבנית הקשר החולה בין ילד והורה נרקיסיסט, שהופך למעין מחזור חיים או תסריט חיים המשחזר עצמו שוב ושוב, ומועתק לקשרים עם בני זוג.
- הורה מבטיח אהבה, ילד יוצר חיבור.
- הילד נקשר להורה, ההורה מבקש תמורת האהבה ניצוץ, או ויתור על כוחות התפתחות.
- ילד מתנגד ומגלה ספקות.
- הורה מבטיח שזה גם יותר טוב לילד ובא מכוונה טובה, שהילד לא יפגוש את כאב הגדילה בתוך החיים.
- אם הילד עדין אינו רוצה, ההורה נעשה אלים ופוגעני,
- הילד לא יכול להתנתק או לברוח ובסוף מסכים לתת ניצוץ בתיקווה, שזה יאפשר להורה להירגע ולהפוך להורה טוב,
- ההורה נרגע זמנית, נוצר שוב חיבור "אהבה",
- ההורה שוב מרגיש ריקנות, ההורה רוצה ניצוץ נוסף…
יש רגע שהילד יסכים לוותר על כל הנצוצות, יופי, אהבה, תמימות שלו, רק כדי שההורה יאבד בו עניין ויפסיק "לאהוב" אותו, ואז סוף סוף יהיה לו שקט.
הילד מעדיף להיות אפור, מכוער, מיובש ורק לא להיות 'אהוב", בהחלט אם הילד יתרוקן, ההורה "יאבד בו עניין" מה שהילד נתן כדי להרגיש אהוב או להשיג אהבה, זה בדיוק מה שיגרום להורה לאבד עניין.
אם הילד לאחר ששהורה זרק אותו, יפתח בהדרגה כוחות משאריות האור שלו, שוב ההורה "יתעניין בו" כדי לגנוב את הניצוצות, הילד עלול להיות שנים בדכאון וגם באובדנות, ההורה לא ייקח אחריות על זה ויאשים ילד ב"חולשה" או אפילו יראה את הילד כ"אנוכי" על זה שהוא בדיכאון.
מבחינתו זה משחק הג'ונגל, ככה מתקיימים, אם משהו חלש ואינו מספיק אכזרי ואנוכי ושקרן כמוהו אז אין לו זכות קיום, והוא טרף, אמור להיות קורבן.
הנרקיסיסט על דרך ההתפתחות של להיות שד בגיהנום, שאיפתו היא לעלות לדרגות בכירות יותר ויותר במעגל השאול., כדי להצליח עליו לגנוב כמה שיותר ניצוצות, ולבנות נפרדות אגו אטומה יותר ויותר לכל אור.
רק אישיות נטולת חמלה לחלוטין, סדיסטית שבחרה באפלה שוב ושוב יכולה לעלות בסולם הדרגות בצבא הגיהנום.
איך לשרוף קארמה של להיוולד להורה נרקיסיסט
הילד היה חלק מהדבר הזה ורוצה לברוח, אבל מאוד קשה, כי "מכר את נשמתו לשטן" בגלגולים קודמים, בריחה אפשרית רק אם מוכן למות ולא להיות חלק ממעגל הרוע, והשטן ישתמש בכל כפתורי החולשה כדי למנוע את זה…דורש נחישות עצומה וחסד רוחני, אבל רק ככה נגאלים נצוצות המשיח, ככל שמשהו יותר גבוה נפל יותר נמוך.
השטן שולט כשיש החלטת מפתח טראומטית כמו
כמו אני לעולם לא אנטש יותר או אני לעולם לא אחווה זעם לא מווסט שמופנה באופן מלא עלי, או לא אהיה לבד יותר…
השטן מופיע ומבטיח קיום של הדבר בתמורה לנשמה – כמו בסיפור פאוסט ומפיסטו של גטא,
בעבר היו פולחנים לכוח הזה כמו בדת המולך, בגיא בן הינום, שהיהדות הקדומה התנגדה לה (אבל גם הפנימה יסודות שלה), זה קיים בכתות חרדיות היום, ובכלל זה הבסיס לכתות. שיחזור קשר הורה נרקיסיסט -ילדים בתבנית דתית בוגרת. לכן גם יש המון פדופליה במסגרות האלו.
איך שוברים את תבנית העומק הנרקיסיסטית?
לשבור תבנית עומק זה כמו להיגמל מהרואין.
הילד לא מכיר תבנית אהבה אחרת, תבנית של אהבה של אתה אהוב מעצם היותר, אני נותנת לך הזנה ללא הצמדות, מעבירה את אור הבורא באופן טהור מתוך ביטחון מלא ביקום, בלי תלות במה יחזור אלי, ובבחירה שתעשה כשיהיה לך כוח ואוטונמיה אם לאהוב אותי או לא…
תבנית הנרקסיסט תמיד תביא בסוף לנטישה והגשמת הפחד הגדול ביותר . הוא לא אפשר הפרדות טבעית, אז כשתקרא תהיה קיצונית, אלימה ומוחלטת, לרוב כשההורה יצטרך הילד לא יהיה שם, במיוחד במובן הרגשי.
תבנית האהבה הבריאה תמיד תביא בסוף לאהבה של הילד לאחר שלב של התנתקות בריאה, הילד מרונו כבוגר אוטונומי, עצמאי ובוחר, ירצה קשר אמת עם ההורה, ויהיה נאמן לו גם כשההורה יהפוך לחלש ותלוי.
קשה מאוד לצאת מהמעגל, כי אנחנו בעלי כוח בריאה, התבנית הופכת אותנו לבוראים גרועים ומתקנים טובים, אבל לא חשוב כמה תקנו, נבירא מחדש את המציאות הגרועה, כל עוד לא נקנו את התבנית מהשורש.
מבחני נשמה של שחרור מהורה נרקיסיסט?
א. מבחן. ההתעוררות
קורה בשלב ההתעוררות למציאות האמיתית בבית נרקיסיסטי, מקום בו יש הכחשה של הרוע הנרקיסיסטי, האשמת הקורבן, גזלייטינג ושיתוף פעולה של עבדים רגשיים.
למידה: עדיף להכיר באמת הנוראה ביותר מאשר לחיות בפנטזיה נהדרת וחסרת בסיס.
ב. הבריחה
מבחן הציפור בכלוב:
בשביל חומר, נוחות, ביטחון תמכור את הערכים שלך, אהבה חופש של.
למידה:
עדיף להיות הציפור הקטנה ביותר בסערה הקשה ביותר אבל עפה וחופשית מאשר הציפור הגדולה ביותר, בתנאים הנוחים ביותר אבל בכלוב.
ג. הריפוי הפנימי:
מבחן המצליחן המנותק:
האם להישאר בשחרור חיצוני בלי לגאול את הנפש הפצועה, או לצאת למסע ריפוי כואב שיערער ההשג החיצוני שלי.
אנו מגלים שהקול הנרקיסיסטי הופנם בתוכנו, שיש בנו זעם עצום, התמכרות, רוע והרס עצמי. אנו עלולים לחיות באופן חלול ומנותק מנפש, או לחיות בבריחה לעולמות רוחניים ויצירתיים. במקרה גרוע, בתלות וקורבנות.
הלמידה: עדיף להכיר ולקבל את כמה שאני פצוע, כואב, שבור ומרוסק בפנים, מאשר לחיות בהצגה חיצונית של תפקודיות ונורמליות.
במבחן אנו לומדים להכיר במקומות הכואבים ופגועים ביותר בנפש, ובהדרגה מיצרים ריפוי וחיבור לשלם האשיותי, דרך מסע ריפוי הדרגתי הדורש סבלנות ונחישות עצומה.
בכל אחד מהשלבים יש רבים שנתקעים!
איך ממשיכים מכאן?
רוצים לגדול מהפגיעה הנרקיסיסטית שלכם? מכירים משהו שזה יעזור לו?
אני מציע תהלכי ליווי וטיפול עמוקים לנפגעי נרקיסיזם הורי, אני מטפל בכל מימדי הפגיעה כולל בצד הרוחני, פנו אלי לפרטים. רן דרן 0507393910 (דרך ווטסאפ)
הערות:
הרחבה על הורות נרקיסיסטית והתמודדות איתה בפוסט הזה
הרחבה מעניינת על דמותה של לילית במאמרים של אוהד אזרחי.
