***סיפורו של רונן השמן השקוף***
הוא אהב לאכול, בעיקר "זבל", לא שהוא לא הבין בתזונה, או לא היה מודע לנזק שזה גורם לו, הוא ניסה לשמור, אבל כל אז משברון קטן היה סוחף אותו לבולמוס זלילה בלתי נגמר. הוא ידע שזה לא בריא, תוקע לו את ה"חיזור" ואת הביטחון העצמי אבל גם "איכשנו" הרגיש שזה שומר עליו… רק שלא ידע ממה…"
***השמנה כמנגנון הגנה***
אני: אז למה אתה צריך את העשרים קילו המיותרים האילו עליך? אם היו אומרים לך בוא מסתובב 24 שעות עם שק ששוקל 20 קילו, מה היית מוכן לעשות כדי שיקחו ממך אותו…
הוא: אני לא יודע, מגיל צעיר אכלתי בהגזמה,זה מרגיש לי יותר בטוח, כמו מנגנון הגנה, אולי השומן זה כמו חומה סביבי, או דרך "לתפוס מקום".
אני: מרגיש לי בדיוק ההיפך, שהשומן הזה הוא דרך, להתחבא ולהעלם, להיות שקוף לבנות זוג אפשריות, להיות מקוטלג כאדם קטן, שאינו איזה "כוכב זוהר".
הוא: היה לי אבא מאוד ביקורתי, באמת הרזתי לאיזה תקופה וזה הרגיש לי מאוד לא נח , כאילו אינני אני.כאילו אם אני רזה ונורמלי אז אין לי תרוץ למה אני נכשל.
אני: מה להיות רזה מסמל בשבילך?
הוא: אדם מצליחן, עם בטחון עצמי, שמעריכים אותו, אדם עם אנרגיה, יעיל, תיפקודי, אבל גם אדם שיש ממנו ציפיות…
אני: ומה היה קורה אם היית רזה?
הוא; כנראה שאם הייתי נכשל לא הייתי יכול להגיד שזה כי אני שמן, זה היה כי אני זה אני…ואיני שווה במהותי, וזה היה מאוד כואב.
***שומן כמגן מדחיה נשית***
במיוחד עם נשים הדבר שהכי מפחיד אותי לגלות זה שהמשקל זה לא הבעיה, מצבי הרוח שלי, קלמזיות, האוטיזם החברתי שלי הם הסיבה ואת זה לא אוכל לשנות, זה יקח ממני את התיקווה.
גם אולי זה פחד שאם אראה טוב אגלה שבחורות נמשכות אלי פיזית אבל לא אוהבות את מי שאני באמת.
***האם משנה מה הדבר באמת כל עוד הוא נראה טוב?***
אני: למעשה אתה תולה יותר מידי דברים במראה, החברה הקפיטליסטית מנסה לגרום לנו להאמין בזה, שכל הבעיות שלנו זה מראה, הכמיהה לאהבה כל כך עמוקה ומצד שני השטחיות של תרבות הצריכה גורמת לנו ליפול להדבר הזה, יש הרבה תוכניות ראליטי בסגנון *הברווזון המכוער" שעושות רייטינג על האמונה הזאת,
סיפור הנערה חסרת הביטחון שעברה קורס איפור והפכה למלכה של הכיתה, הדחויה שהפכה לדוגמנית, החנונית שהפכה למעודדת…ממש מוריד דמעות.
הבעיה המרכזית עם הסיפור הזה היא…שאתה מאמין לזה.
כמו הדוגמניות האילו, שומן בשבילך זה זהות, אתה מאמין שכשאתה שמן אתה עושה משהו טוב לעולם, אתה יותר רוחני, אינך מתנשא, מתבלט, אינך מאיים על מישהו, ואינך צריך לעמוד בציפיות בלתי אפשריות שההורים שלך ציפו מילד "רזה".
קצת כמו בסיפור הנזירים שחצו נהר ונתקלו בנערה יפה, אחד שבר את חוקי הנזירות והעביר אותה על גבו, השני הקפיד עליו כמה ימים עד שאמר לו, חוטא שכמוך, איך נשאת את הנערה על גבך, השני השיב… אתה עדין נושא אותה בתודעתך.
במובן מסויים אתה כאילו מעל מראה חיצוני, אבל למעשה אתה "שפוט" של מראה חיצוני כמו אחרונת הדוגמניות הנוירוטיות.
***שומן כזהות**"
אתה יודע מה ההבדל בינך השמן לעצמך הרזה?
הוא: מה?
אני: שום דבר, אתה תיהיה אותו הבנאדם רק יותר בריא, יותר אנרגטי…
הוא: ויותר חשוף.
אני: כשהיית ילד להיות חשוף הפחיד אותך, ניזונת מרגש משוקף שנקבע על ידי אנשים ביקורתיים שאחזו בציפיות לא הגיוניות ממך, פחדת שאם הם לא יאהבו אותך גם לך אתה לא שווה, ולא תהיה זכות לאהוב את עצמך… האם זה רלוונטי היום?
הוא: לא!!!
אני: יופי!
*תרגיל לשחרור מזהות שמנה*
א.דמייו את עצמך במשקל האופטימלי שלך.
ב כמה בין 1 ל 10 כמה אתה מרגיש טוב אם זה?
ג. אם התשובה אינה 10, מה הסיבה להתנגדות שלך?
ד. דמיין את החלק בך שמתנגד או לא מרגיש בנוח עם עצמך במשקל האופטימלי.(זה שבגללו הציון אינו 10)
ה. שאל את הדמות הזאת מה היא מרוויחה מזה שאתה שמן?
ו. חשוב על צורה חיובית ובוגרת לקבל את הרווח הזה באופן שאינו כרוך בהשמנה
ז. למד את החלק הזה כמו שאב מסביר לילד כיצד לקבל את הרווח הזה באופן בוגר, לאחר שהבינה הודה לה, ודמיין את עצמך שוב במשקלך האופטימלי, בדוק אם ההתנגדות נחלשה,
ח. ניתן לחזור על התרגיל מס פעמים עד שההתנגדות היא 0.
בהצלחה!
הערות:
ניתן לראות את הגדילה באחוזי השומן בחברות שונות בלינק הזה (קשור גם בפקטורים נפשים)
פוסט על אכילה רגשית.
