סיפורו של רון "הכובש-החנון" שרצה קשר יציב
הוא נחשב "לשחקן" מצליח, לא תמיד היה כזה, עבר דרך ארוכה מחנון שקוף, לכובש ראוי להערצה, אבל עכשיו זה כבר לא שירת אותו, הוא רצה קשר ארוך ואמיתי, אבל נראה היה שאין לו מושג איך לעשות זאת, אם לא היה הכובש, היה החנון, אם לא היה החנון היה בתוכו הנזיר שכבר התרגל ללבד והרגיש ככה נח, ומתחת להכל הסתתר חוסר ביטחון מפחיד, הוא רצה החוצה ממשחק הפחד והפיצוי אבל לא ידע איך, למרות כל כיבושיו עדין הרגיש קטן בפנים ונראה היה שדחיה קטנה יכולה להרוס את כל הערך העצמי שבנה, הוא הרגיש לכוד במשחק ה"ערך" אבל איך מסתדרים בלעדיו?.
***הטיפול***
הוא: כשמישהי רוצה בי זה חוויה מדהימה, כאילו אימא טבע מאשרת אותי ואומרת "הוא נבחר להמשיך את האנושות", אני מכור לטפיחת הכתף הקוסמית, להרגיש שאני ראוי ביולגית להעביר את המטען הגנטי שלי לדור הבא, ובפנים עמוק יש לי רצון כזה שכל הנשים בעולם ימשכו אלי, להיות כמו כוכב רוק או סמל מין, שאין בחורה שלא רוצה אותו, אני מאמין במקום עמוק שרק כשכל הנשים ירצו אותי אהיה משוכנע שיש לי באמת ערך אבל חושד שזה לא באמת יקרה, פעם חשבתי שאם רק מישהי מסוימת תרצה אותי ארגיש ערך, אבל אחרי אחת ועוד אחת, יפות ומקובלות יותר ויותר אני קצת חושד שהכל אשליה, ואולי אפילו בקצה הפירמדה של "שוק הבשר" אין ממש סיפוק או תחושת ביטחון אמיתית.
מעל לכל אני מפחד שכשמישהי אמיתית תגיע אני לא אוכל לזהות אותה או לעצור את המומנטום הזה, וגם היא תיהיה עוד פסגה לכבוש ולרדת, וכך אחמיץ את הסיכוי לאושר, אני לא באמת מסוגל לעצור, יש לי תחושה שברגע שאפסיק אדרדר ישר למצב החנון השקוף וכולם יצחקו ויבוזו לי, ככה גברים מעריצים אותי ונשים חושקות בי ורק אני מרגיש לכוד, אם אעצור אחזור להיות המסכן שהיתי פעם, וגם יתכן שאהבת חיי כבר הגיעה ופספסתי אותה ועכשיו במילא מה שנישאר זה להמשיך לזיין כי יותר טוב כבר לא יגיע.
אני: יש לי תחושה שאתה צודק בהערכה שאת הערך שאתה מחפש אף אחת לא יכולה לתת לך באמת, אם ניקח אלילי רוק או קולנוע נראה שעל אף הצלחתם רבים מהם סבלו מתסכול קשה בזוגיות, באמת אין פרס בקצה הפירמידה, וכל הפירמידה היא דבר שקרי, הרעיון שניתן להעריך התאמה זוגית או רמת משיכה אוניברסלית על בסיס משהו חיצוני כמו יופי או סטייל או עושר היא בעיתית ומוכחת כשגויה, במיוחד כשמדובר באנשים רוחניים ועמוקים שבשבילם חלון הראווה שמוצג לעולם או כמה יש בבנק זה לא תכלית הכל.
גברים שהיו עם הסלביות הלוהטות של העולם לא בהכרח הפכו אחרי זה לפחות נארוטיים או חסרי ביטחון, ולהיות סלב לעיתים רק מערער על הביטחון עוד יותר, ראה ערך בריטיני ספירס וג'סטין ביבר ומי לא…
הערך הזה נמצא במקום אחר לגמרי, והיתי בודק קודם כל את חוויות הילדות או הנעורים.
הוא: האמת שבתיכון הרגשתי שהחיים הם מלודרמת "נעורים" שרק אני לא משתתף בה, הרגשתי מאוד חזק שהסיבה שאף אחת לא שמה לב אלי היא כי…הן צודקות… אני לא ראוי לצומת לב נשית, אין לי ערך כיצור גברי ומיני, ואם הן מתעלמות ממני אז כנראה הן יודעות למה, זה פגע מאוד עמוק, ואולי הביא אותי להתפתח ולהצטיין בהמון דברים.
למה גברים מנסים כל הזמן להרשים נשים?
הוא: אני מתבייש לומר, אבל הבנתי עכשיו שהרבה מהשגי ופועלי נועדו בשורש ל"זכות" בהערכת נשים, קצת נורא להודות שהתוארים שלי, ההשגים הרוחנים שלי, והיכולת החברתית שלי היא בשורשה אסטרטגיה נאיבית כדי להשיג זיון אבל זה נכון… קצת מזעזע לגלות.
אני: יכול להיות שהסיבות הראשוניות להצלחה שלך אולי ילדותיות אבל לא מה שעשית מהן, בקבלה נאמר שהקליפה קודמת לפרי, הרעיון בזה הוא שלעיתים אנו מגיעים להשגים מסיבות טיפשיות, אבל זה לא אומר שההשגים טיפשים, או שאי אפשר לתת להם משמעות חדשה ובוגרת.
זה שפיתחת נגיד יכולת נגינה מדהימה בגיטרה חשמלית כי רצית לזיין לא אומר שעכשיו אינך יכול להשתמש ביכולת הזאת כדי לבטא משהו נשגב או לעשות טוב בעולם, רק אם נשארת נגן "פוזה" שעדין מנגן כדי לזיין אז אתה בבעיה.
איך מיצרים ביטחון עצמי שאינו יורד כל הזמן
הוא: נכון, אבל איך מקבלים ביטחון עצמי אמיתי ובוחרים משהי שאינה "נערת פרס" אלא באמת מתאימה לי, נראה לי שמרוב נשים אני לא יודע מה זה.
אני: התשובה מעניינת, ביוון הקדומה היה אל בשם ארוס שנחשב לאל המיניות, אני לא מתייחס למיתולגיה כמשהו דתי אלא כסוג פרימיטיבי של פסיכולגיה הממפה באמצעות דמויות חלקים בנפש האדם.*
אירוס וסוד המשיכה – "משיכה היא לא בחירה" (רוס ג'פריס)
האל ארוס מיצג את כוח המשיכה הגברית, הכוח הזה קיים בתוכינו וכשהו מופעל נוצרת משיכה, במובן ביולוגי משיכה אינה בחירה אלה תוצאה של התעוררות ארוס בגבר ביחס לאנרגיה המשלימה לה באישה. הוא מתבטא בכל גבר בדרך יחודית, וגורם לאנשים להתאהב זה בזאת בצורה שנראתה לעיתים אקראית אבל למעשה הכילה עיקרון פנימי עמוק, אנו מתאהבים או נמשכים כי האחר משקף לנו או מעורר אצלינו איכות עמוקה שאנו כמהים לה בעצמינו.
זה נכון דרך אגב גם לדחייה וזה מאוד אינדיבידואלי.
האם קיימת אצלך פירמידת אטרקטיביות מינית? אם כן, מי בקצה?
חברת הצריכה הקפיטליסטית אוהבת פירמידות משיכה בילתי מושגות ולא ראליות, אולי בטופ הפירמידה ברגע נתון נמצאת עבור משהו סקרלט ג'והנסון ואחריה מרגוט רובי, ואז לידי גאגה וכו, מי לא היה רוצה דייט עם מרגוט רובי? אבל למעשה מדובר בתכנות תודעה, כמו שאולי כמה מחבריה לשעבר של רובי יעידו שחיים איתה יכולים להיות גיהנום (לא באמת חקרתי אותה ספציפית) ויכול להיות שהבחורה הנחמדה מהבית קפה למטה מתאימה באופן מושלם. אבל עד שלא נשתחרר מהפנטזיה לא נרגיש סיפוק עם אף דמות נשית נורמלית בעולם.
איך להשתחרר מאשליית הפירמידה? ולבנות ביטחון עצמי יציב
כל עוד נמדוד בנות זוג על פי יופי, אינטילגנציה או כל מדד חיצוני אחר נפספס את העיקר שזה עם מי נבנה מרכבה זוגית לאלוהות בעולם הזה, למעשה הארוס שלנו יכול לעזור לנו, כשנבין שבבסיס שלנו אנו מושכים, אבל המשיכה הזאת עובדת למזלנו רק לקהל "פרימיום" ספציפי (הרבה מאלו שנראים כמושכים לכולם בסוף לא מושכים דווקא את זה שמתאים להם באמת), נבין
שהבחירה היא בן שקר יפה אבל ריק, לאמת חיוורת אבל מספקת, עדיף לאכול קרקר אמיתי על המבוגר מושלם מפלסטיק, זה עניין של תדר, ברגע שניתכוון לדבר האמיתי שמתאים לנו ונשחרר את מה שאנו רוצים בפנטזיה, לעיתים נגלה שמה שחיפשנו כל הזמן היה שם כבר הרבה זמן מתחת לאף…ואנו הסתכלנו קצת רחוק מידי. נגלה שיותר חשוב שאדם אחד נכון יראה את הגבריות שלנו מאשר שכול העולם יהלל אותה חוץ מהאדם הזה…ואז נבין את הטריק הקוסמי הגדול…שהמטריקס מדבר עליו, עדיף לעשות לחיות חיים אוטנטים אפילו בבזיון מאשר לחיות בשקר נהדר. על אמת אפשר לבנות האנרגיה היצרתית מופנת לגדילה ומשם מלבלים, עם שקר אנחנו תקועים, אנרגית החיים הולכת לשימור האשליה, ובפנים אנו נובלים.
בהצלחה
הערות:
*ניתן למצוא גישה מרעננת לנושא משיכה גברית בדבריו של ג'ורדן פיטרסון, המציג את אידיאל "הפרא האציל".
*עוד על משיכה וגבריות בפוסט הבא
