מקרה טיפולי:
הוא: הייתי ילד קשה, עשיתי בעיות, אבא היה אלים, לא ידע איך להתמודד איתי, לא היה לי אכפת, היה לי זעם שהיה חייב לצאת, הייתי ילד גרוע מאוד.
אני: האומנם? ילד הוא כמו עץ, עץ זקוק לדשן, אור, מים, אדמה כדי לגדול. אם הוא לא מקבל את הצרכים שלו הוא לא יתפתח כמו שצריך.
הורות כגינון
הורים רבים הם כמו גננים גרועים, הם מזניחים או מטפלים ברשלנות בילדים, ומאשימים את הילדים שמפתחים סימפטומים חולניים.
העץ שמוזנח נפגע מטפילים, נובל, מאבד את חיותו, נעשה רעיל.
הילד חייב לבטא את הכאב ולבקש שימלאו את החסך שלו, חסל שאינו בהכרח מבין או יכול לתת לו מילים, אז זה יוצא בדרכים לא מודעות כמו זעם, הרס, או עקשנות.
הוא: אבל למה לא יכולתי להיות קצת יותר רגוע, ופחות קשה, אמא היתה רוב הזמן איתי, אבא קנה לי מה שרציתי.
אני: לעיתים נותנים לנו באופן חיצוני דברים שאינם מה שאנו צריכים, לרוב כפיצוי, כי ההורה עצמו יודע שיש חוסר, רק שאינו יודע, או מסוגל למלא אותו.
התנהגות גרועה כקריאת מצוקה
החלקים שלנו שהוזנחו חייבים לצעוק ולמשוך לעצמם צומת לב בדיוק כמו כף רגל שנתקע בה קוץ, כל הגוף עסוק בכף רגל, זה לטובת כל הגוף להתרכז באותו הרגע בקוץ, וכף הרגל צריכה לצעוק אפילו אם זה לא נח או מתאים לשאר הגוף להתעסק עכשיו עם הקוץ הזה.
הילד צועק, עושה בעיות, מסתכן, או נסגר הוא לא יודע אחרת, הוא כמו עץ, אין לו מספיק מודעות עצמית או אפילו תחושת אני המופרדת מההורה, הוא לא יודע לבטא עצמו יותר טוב.
חלקי אישיות שלא מקבלים הזנה או סביבה מאפשרת נתקעים בשלב ילדותי
החלקים האלו היו חייבים להתבטא, אם לא היתה להם הזנה הם נתקעים מאחור, העץ במצב חסך, בוחר לגדל רק ענפים מסוימים שלו, אבל כשהענפים המועדפים גדלים ומתחזקים, הוא חייב לחזור ולהזין את החלקים המנוונים, כי המטרה להיות שלם בעולם הזה, החלק שגדל ובגר הופך להורה, או לגנן הטוב, של החלקים שנשארו במצב הילדי כדי לאפשר להם "גדילה מאוחרת".
הורה חסר מודעות במקום לראות התנהגות רעה כקריאה לעזרה רואה זאת כמרידה או איום עליו ואז תוקף, יוצר אשמה, מתעלם וזה רק יוצר נזק גדול יותר.
שרשרת העברת הפצע, הסיפור שאינו נגמר
ילד לומד להתייחס אל עצמו כמו שהתייחסו אליו הוריו, וזה רק מעצים את הפצע, הוא ישחזר את זה במערכות יחסים זוגיות ויעביר זאת לילדיו.
אפילו אם יעשה עבודה שטחית מול זה, וילמד דרכים אחרות מודעות להתנהג, הדפוס השלילי יצוץ, פשוט כי ככל שקשר זוגי מעמיק הוא נעשה פחות שמימי או אישיותי ויותר אוטומטי.
.אותם תוכנות ילדות עמוקות לוקחות בהדרגה את השליטה ובסוף הדפוס הילדי מופעל, גם אם יש ירח דבש של שבוע או שנה, זה יצוץ בסוף.
פצע-על – כוח-על
מצד שני אם יתרפא,הפצע הופך להיות גם כוח העל, ילד שלא קיבל הדרכה אולי יהפוך למאמן לחיים, לא קיבל ביטחון יהיה אדם חזק והשגי, לא קיבל הכלה, יהיה אדם רגיש במיוחד לאחרים, למעשה אנו מתפתחים להיות ההורים המיטיבים שלא היו לנו, אבל לרוב ללא עזרה מקצועית אני מצליחים לעזור לאחרים הסובלים מפצע דומה, אבל לא לעצמנו.
התיקון הקארמי של הזוגיות
ככה גם מבחינה קארמית, אנו בהתחלה חווים את הסבל שכנראה גרמנו לאחרים בגלגולים קודמים*.
אם אנו לא מתפתחים אנו משחזרים את הדפוס ומעבירים לילדינו ולאחרים, וככה מיתרים את אותה הקארמה ממנה אנו סובלים, זה יוצר מעגל קארמי שיכול להמשך זמן ארוך מאוד,
כדי לשבור אותו חייב להגיע רגע בו נהיה בדיוק במקום שבו היו המקרבנים שלנו, תהיה לנו הזדמנות לנקום, אבל במקום נבחר בסובלנות ואהבה, כנגד כל האינסטינקטים, שם קורה מהפך רוחני. זאת בחירה ללמוד ולהתקדם.
אם אנו בוחרים ללמוד אנו מתחילים
בלהיות ההיפך מהתבנית שלמדנו, שזה כמובן יוצר תוצאה זהה לדפוס הרעיל המקורי, אם הזמן אנחנו מסוגלים לעזור לאחרים במקום הפצוע שלנו, ומתפתחים להיות לאחרים ההורים המיטבים שחסרו לנו.
לבסוף אנו לומדים להיות ההורים המיטיבים של עצמנו. אז ורק אז התבנית המקורית מתרסקת, ויש לנו את החופש לגדול ולהיות משהו גדול בהרבה מהפצעים שלנו והפיצוי עליהם, אנו יכולים לתת מקום לאני המקורי שלנו, להגשים את הפוטנציאל שלנו לחוכמה, אהבה ואושר, ולהפוך לכלים של האחד הגדול בתיקון עולם
תרגיל העץ הרגשי – כיצד לעבור מדעיכה ללבלוב:
א. ראו את עצמכם כילדים
ב. בדקו את הילד הזה, למה היה זקוק?
ג. ראו מה קיבל בפועל?
ד. כיצד ההורים פיצוי על החסכים?
ה. איזה חלקים הפסיקו להתפתח או נחסמו בגלל החסך?
ו. איזה חלקים התפתחו בהגזמה?
התרגיל:
א. דמו עצמכם לעץ, איך העץ שלכם נראה? ב. איך היה נראה אם היו לכם תנאים טובים יותר לגדול?
ג. איזה חלקים מוזנחים בו עכשיו, מה הם מייצגים בנפש?
ד. כיצד ניתן להזין אותם כדי שעץ הנפש שלכם יהיה בריא ומאוזן?
ה. דמינו מאין קשת מעליכם, פרסו ידיים למעלה כמו ענפים ובקשו בתמימות כמו ילדים להתמלא בכל האכויות החסרות לכם, דמינו שלתוך ידיכם נכנסות כל האנרגיות בכל התדרים, צבעים, אכויות שאתם זקוקים להם, תנו לאנרגיה למלא אותכם, הרגישו כאילו היקום עצמו מחבק אתכם.
ו. דמינו שרגליכם הם שורשים מהן עולות אנרגיות אוהבות מאמא אדמה.
ו. הורידו את הידיים ותנו לעצמכם חיבוק גדול, דמינו בלבכם את הילד הפנימי שלכם, ואת עצמכם כהורה המיטיב, הנהדר לו חיכה כל השנים, חבקו אותו, אמרו לו מילים טובות, אהבו אותו, אפשרו לאנרגיות אבהיות לרדת מלמעלה, ואנרגיות אימהיות לעלות מלמטה, הרגישו איך הילד הפנימי שלכם מאושר ומוזן.
הערות:
* כל אחד מ 42 שעורי נשמה שעדיין לא עברנו יוצרים בורות שמביאה לעוונות ופגיעה באחרים, שמייצרת קארמה שמובילה לסבל.
פוסטים נוספים על טיפול:
מתעניין בלימודי קואצ'ינג? בדוק את מסלול לימודי קואצינג רוחני טראנספרסונלי בדרך מסע הגיבור.
