ריקות ברמה הפילוסופית
"ריקות" היא אולי המילה הפחות מובנת פילוסופית ומדיטטיבית בעולם הרוחניות.
על קצה המזלג לא מדובר על ריקנות, ריק, שום דבר, כלום…וכדומה.
מדובר על "העדר טבע עצמי" של כל עולם התופעות. המשמעות הפילוסופית של זה עמוקה ביותר ודרכים רוחניות שונות נבדלות בהבנה הזאת (בעולם הבודהיסטי)*
"ריקות" ברמה המדיטטיבית
ברמה המדיטטיבית, ריקות היא רעיון שמפרק את המבנים הבסיסיים של התודעה ושם את התודעה בצלילה חופשית בלי תמיכה עד להתרסקות טוטלית, דבר המאפשר ראיה של טבע המציאות, ללא פילטרים, הסתרות או מסגרות.
ברמה המוסרית ריקות מאפשרת לנו להבין שהעונג והסבל אינו בדברים (כי הם ריקים) אלא בהשלכה שלנו אותם.
ההשלכה הזאת נכפתה עלינו בגלל קארמה (רישומי תודעה עדינים), כך שעלינו לזרוע זרעי קארמה טובים שיגרמו למה שיש לנו להפוך למספק ומענג במקום לרדוף אחרי מה שנראה מענג ולהימנע ממה שנראה גורם סבל. (כי הם יהפכו לגורמי סבל ברגע שהקארמה הטובה שגרמה להם להופיע כמענגים תגמר)
מומלץ לקרוא פוסט שלי על איך להיות "חזיר חסד". https://www.facebook.com/293125921551888/posts/435149917349487/?sfnsn=mo
כיצד מודטים על ריקות באופן פרקטי:
אני אציג פה שיטות מעשיות לזיהוי הריקות של התופעות, חלקן נשמעים כמו התפלספות, אבל כדי שנוכל לראות ריקות ישירות מאוד מומלץ להבין ריקות באופן שכלי עמוק.
א. ניקח תופעה פנימית ונבדוק האם הדבר תלוי בתנאים? אם כן מה יקרה אם התנאים ישתנו?
ניתן לבדוק כל דבר העולה בתודעתינו כולל תחושת האני שלנו, נראה שכל דבר תלוי באינסוף דברים אחרים בשרשרת אינסופית.
הכרית ישיבה שעליה אני עושה מדיטציה תלויה בבד, ובפועל שתפר אותה, והוא תלוי בהוריו ובכל מה שאכל ושתה, והם תלויים בהוריהם, בשמש, בירח באדמה…ולמעשה באופן עקיף בכל שאר הדברים בעולם… כשאנו ממש רואים שבחפץ כלשהו נמצאים כל הדברים האחרים, אם כך מה היה קורה אם תנאי אחד היה משתנה? הכל תלוי בהכל, לשום דבר אין קיום בלי כל דבר אחר, לכן היכן הדבר שהוא "כרית" מצד עצמו?
מדיטציה על זה שמה את התודעה ב"ריק" או התרחבות תודעתית.
ב. האם משהו הוא יחיד או רבים?
כל דבר יכול להיות עשוי מחלק אחד או מהרבה חלקים.
אם הוא חלק אחד כיצד יוכל להשתנות?
אם הרבה חלקים אם נסיר ממנו עוד ועוד חלקים, מתי הוא יהיה משהו אחר?
ניקח לדוגמה את המגדל המשולש של עזריאלי, ברור שהוא לא עשוי מחלק אחד. נתחיל להוריד ממנו חלקים, באיזה שלב הוא לא יהיה מגדל עזריאלי יותר?
אם נסים את החלקים שלקחנו במקום אחר, באותו הסדר, מתי המגדל המקורי יפסיק להיות עזריאלי והמגדל החדש יהפוך להיות עזריאלי? מה יקרה כשבדיוק אותו מספר חלקים יהיה בשתי הערמות?
ניתן לעשות את האנליזה הזאת על עצמנו. נגלה שכל דבר שנראה כקיים מצד עצמו הוא בסך הכל השלכה של "תווית" על אוסף של נתונים.
בעיר כמו תל אביב אי אפשר למצוא שום בניין, או פרט שמהווה את תל אביב, וגם לו קבוצה של פרטים…
אם כך האם מגדל עזריאלי קיים? אותו דבר ניתן לחפש ב" אני" שלנו. איזה חלק או קבוצת חלקים הם אנחנו, מחשבה או קבוצת מחשבות, רגש או קבוצת רגשות, או כל אוסף דברים אחר…
ניתן ליישם זאת למושגים הבסיסיים הבונים את עולם המושגים שלנו:
הריקות של הזמן:
גם מושג הזמן תלוי בחלקים, עבר הווה, עתיד, מה יקרה אם אחד מהם לא יתקיים?
גם הרגע הזה הוא נקודה אפסית על ציר הזמן, נקודה זאת משתנה מרגע לרגע, אין למעשה שום דרך לשים את האצבע על רגע הווה… האם הוא קיים מחוץ להיותו "השלכה".
הריקות של המרחב:
גם למרחב תמיד יהיו חלקים: צדדים, למעלה ולמטה, המרחב תלוי בחלקים שלו, מה אם חלק נעלם? אפילו המילה "נעלם" תלויה באותיות המרכיבות אותה, מה היה קורה אם האותיות היו משתנות? זה נכון לכל מחשבה, רגש או מושג.
הריקות של תנועה:
בין כל נקודה לנקודה במרחב אינסוף נקודות, אם כך כיצד אנו מתקדמים ונעים?( פרדוקס אכילס והצב).
ריקות הראיה:
ישנו קוטן מסויים שאיננו מסוגלים לראות, כל דבר שאנו רואים מורכב מחלקים שאותם איננו רואים, איך אם כך אנו רואים?
הריקות של סיבה ותוצאה:
אם הסיבה ללא תוצאה אינה סיבה, התוצאה ללא סיבה אינה תוצאה. הם תלויות אחת בשניה.
אם הסיבה באה לפני התוצאה, כיצד נדע שהיא קשורה, אם אחרי, אינה סיבה, אם באותו זמן כיצד ניתן להתייחס אליה כסיבה.
הריקות של רציפות ה"אני":
אם משהו שולח מסר לחברו ומקבל תשובה, האם מי ששלך ומי שקיבל הם אותו האדם?
כמובן שלא, יש השלכה של רציפות, שהיא תפיסה בפני עצמה, חולה שכחה לדוגמה ממש לא ירגיש שמי שקיבל הוא מי ששלח. הילד שהינו אינו דומה בשום צורה לבוגר שאנחנו, מלבד בתפיסה שיש אני שאינו משתנה שם…היכן אותו אני?
הריקות של המילים:
מילים מתבססות על אותיות, אם אות אחת תשתנה המשמעות תעלם. המשמעות של מילים גם תלויות במושגים ראשונים יותר שהן מייצגות. לדוגמה המושג "אבא" התחיל בחוויה מאוד ספציפית של מפגש עם האבא, ולאט התרחב לחוויה של עוד אבות, ועוד חוויות שנוספו מהאבא הביולוגי. ואז למושג אבא אבסטרקטי, אב במובן של אבות המזון ואבות האומה ואין סוף דברים אחרים,המושג אבא תלוי בחוויות האלו והיה מקושר מאוד שונה בעולם חוויות ואסוציאציות שונה.
מי שמשחק במשחק הריקות מגיע למצב בו מוחו המושגי קורס ואז מתגלה משהו שאינו ניתן לתיאור. חווית התודעה הלא מושגית הטהורה. עלינו ללמוד לנוח בחוויה הזאת, דומה לצניחה חופשית של התודעה לתוך האינסוף. ראמה קרישנה פרמהמסה קרה לחוויה הזאת ליפול מענף גבוה בלי למצמץ.
עלינו לנוח במצב הזה זמן רב ככל האפשר… אז תגלו דברים…
ג איפה הדבר אחרי שנעלם
כל דבר שאנו תופסים מופיע מ"ריק" והופך מיד למערכת של אובייקט סובייקט ותפיסה בה השלם מזדהה עם חלק אחד מהחוויה כאני ובפנים, חלק אחר כאחר, או חיצוני. ואז המבנה שנוצר (עולם ומלואו) קורס שוב אל הכלום. הדבר קורה עשרות פעמים בשניה כך שנראה לנו שאנו חיים בקיום רציף בו "אני" קבוע חווה מציאות רציפה,"יציבה, ומסודרת. כמובן שמדובר באשליה.

תרגיל המנדלה – בניית העולם הריק והריסתו
תרגיל נפלא להמחיש ריקות ארעיות נקרא בניית והריסת העולם (מנדלה), נזירים בודהיסטים מציירים לעיתים תרשים סכמתי של העולם מחול צבעוני, לעיתים מדובר בעבודה של חודשים. ברגע אחד הם מפזרים את החול וה"עולם" שיצרו נעלם. למעשה מדובר במדיטציית ריקות.
היכן נמצאת המנדלה שאינה רק חול צבעוני? היא הייתה שם במוחו של הנזיר, האם היא עדיין קיימת כשנעלמה מהרצפה, האם קיימת שנעלמה מדימיונו של הנזיר. ניתן ליצור מנדלה בדמיון, להזדהות איתה ולראות אותה כדבר חיי ומלא מימדים, אז לתת לה להתנפץ ולהעלם, ופשוט למדוט האם היא קיימת או לא? נראה שהיא קיימת כהשלכה, או פוטנציאל של התודעה, השארות בחווית הפוטנציאל מוליכה לראיה ישירה של ריקות.
הערות:
בבודהיזם קיימים 6 טעמי ריקות המבוססים על 3 הוכחות לריקות.טכניקות מדיטציה שונות מתמקדות בטעמים מסוימים.
תרגול המהמודרה עוסק בכולן
ויפאסנה בטעם הראשון והשני.
אדוויטה, זן, בעיקר בטעם השלישי…וכו.
6 טעמי הריקות הם למעשה עומקים בהם הריקות מתגלה. אציג אותם פה בקצרה.
1 בסיס: הכל מבוסס על סיבות ותוצאות
א. מקור בסוטרה
הכל משתנה: כל עולם התופעות בפנימי הוא ארעי.(מחשבות, רגשות, תחושות, מצבי תודעה)
ב. מקור באבידמה
"אני לא שולט" ושום דבר לא שייך לי: בהתבוננות עמוקה נראה שכל מה שמופיע בהקרה נובע מהתניות, כולל החלקים המפקחים ומבקרים, כל דבר מופיע, נשאר זמן מסוים וחולף.
2. בסיס: הכל עשוי מחלקים
א. החוויה, התפיסה והחווה מגיעים מאותו שורש או מקור(זרע קארמי): עם כל אובייקט המופיע במיינד מופיע גם ה"תופס" ומערכת יחסים עם האובייקט. כך נוצרת תחושת "אני" ו הערכה כלפי ה"אני" הזה.
ב. הכל מבוסס על שמות ותויות: אנו רואים מפות ולא מהויות, זה הדבר שמוחינו מצטיין בו, היכולת לזהות זאת מאפשרת למיינד "לקרוס" ולמהות או ל"ככות" להתגלות.
3. בסיס: הכל הוא השלכה הנגרמת מקארמה
א. הכל 50% ריק: כל דבר מופיע לנו כמו שהוא מופיע כי
כלומר זה שעט נראית לי כעט ולא כצעצוע לעיסה(יש לי קארמה אנושית ולא כלבית) קשורה בי אבל גם בצורה של גליל הפלסטיק והדיו שאני רואה.
ב. הכל 100% ריק: אין משמעות כלל למהות האובייקטיבית של דבר רק להשלכה, מה שנראה לי כשמיים אין סופים יראו ליצור עם קארמה אחרת כדבר זעיר ואפסי (יש סברה שכל אטום הוא יקום שלם, לנו האטום יראה כאפסי, משהו בתוך היקום הזה יראה אותו אינסופי).
ריקות אינה בלעדית לבודהיזם, תרגול ה"נטי נטי" האדוויטי לדוגמה הוא תרגול ריקות לכל דבר.