אוקי תכף העולם מחליף קידומת, ואולי אין ערך אסטרולוגי או דתי מיוחד בתאריך, אבל כן יש ערך לזמן הזה מנקודת מבטו של תת המודע הקולקטיבי.
אומנם רבנים יגידו שסילווסטר היה אנטישמי (וזה יתכן, זאת היתה האופנה בתחילת הנצרות, בזמן שניסתה למתג עצמה כדת האבסולוטית שתמיד היתה, נמצאת ותיהיה, ועברה ה"שחור" כרפורמה כושלת של תנא יהודי דחוי לא היה כזה נח) ופילוסופים שמדובר במספר שרירותי חסר משמעות.
ובכל זאת זהו זמן בו מיליארדי אנשים מתרגשים, מצטופפים, לרוב יחד בזמן קבוע וברגע מסויים מתנשקים, חוגגים, שמחים.
זמן כזה קרוי "היאטוס" או "נקודת מעבר".
היאטוס הוא ארוע בו מסילת הזמן מגיעה לצומת ויותר קל לעבור מסילה ולהיתכוונן ליעד אליו הינו רוצים להגיע.
כל ראש שנה מיצג זמן כזה. וכן יש אחרים כמו היום הקצר בשנה, הארוך בשנה ימי השיוון ויום ההולדת האישי. (בדקו פוסט שלי בנושא)
ביהדות לדוגמה יש 4 ראשי שנה לארבע מחזורים של היקום (כנגד דומם – ראש השנה, צומח -טו בשבט, חיי – שבועות ומדבר – פסח).
אבל יש גם ראש שנה יציר אנוש, זה שלא נקבע על ידי אל או אסטרולוגיה אלה על ידי התרבות והתודעה האנושית. השנה האזרחית החדשה היא בדיוק זה.
כל ארוע כזה מיצג גם רגע מיוחד במסע הגיבור הקולקטיבי והאישי, רגע של מוות, טראנספורמציה ולידה מחדש. רגע של אפשרות להחליף את השיר המלווה את המסע הנשמתי שלנו בשיר מתאים יותר.
מי יודע שיש לנו צורך לשנות כיוון, התקופה האחרונה היתה זמן של כל כך הרבה הצפה של שיט, כאב, וקארמה אישית וקולקטיבית שבאמת חשוב ורצוי איזה טוייסט מהיר בעלילה… או ש… אולי כדאי שנתמקד בטוויסט.
אז בזמן המיוחד הזה שהרכבת יכולה לעלות על מסילה חדשה, מומלץ לחשוב על האיכויות החדשות שהייתם רוצים.
יש להימנע מהשלילי (חוק מס 0 …תת המודע לא מבין לא, התמקדות במה לא מיצרת את ה"לא")
עלינו למצוא ביטוי חיובי לאיכיות שהינו רוצים השנה בעצמינו ובעולם. ונתמקד בחוויה הפנימית ולא בתוצאות. לדוגמה אני רוצה להרגיש סיפוק וביטחון כלכלי ולא אני רוצה מיליון דולר… ( יש עניין לכוון לסכומים ותוצאות מדוייקות בבריאת מציאות אבל מדובר בתרגול מסוג אחר)
לדוגמה לקולקטיבי:
יותר מודעות לסביבה, יותר רגישות לכאב של בעלי החיים ואנרגיית דאגה להם..וכו
לאישי: יותר רשות לשמוח ולקבל מתנות מהיקום, יותר יכולת לזמן למידה מתוך עונג, וקלילות, זוגיות מלאת אהבה, תחושת ביחד מזינה ותומכת…וכו
מדובר בשנה שלמה, כך שלא היתי מתמקד בדבר אחד… כי מה לעשות אנו רוצים הרבה דברים…(בוראי מציאות אדוקים עלולים לצלוב אותי פה, על חטא חוסר המיקוד בדבר אחד, אבל אסתכן)
לצורך המיקוד נחשוב על רשימת הדברים שאנו רוצים, ונחשוב, איזה סמל וצבע מייצג אותו בשבלינו. ממש נראה סמל שמייצג את התחושה של הדבר הזה.(תת איפיונים למי שיודע נלפ)
לכל דבר כזה נייצר סמל.
לקראת 00:00: 1.1.2020 נתחיל להרגיש את אנרגיית ההתרגשות הקולקטיבית. ונתחיל לעורר את הסמלים, אחד אחד בדימיון וממש לטעון אותם באנרגיית הזאת, נראה אותם חיים, נוצצים, מלאי חיוביות, רוטטים בתדר חיובי.
כאילו ניצור תמונה שכל פעם עוד סמל ועוד סמל נוסף אליה. ונמצא דרך לשרשר ולחבר אותם, כדי שיהיו כמו "סמל אחד".
ממש בשעה המדוייקת אפשר לראות איך כל הסמלים, נוצצים, טעונים, חיוביים, ומבריקים משתחררים ועולים כמו בלון יפיפיה או זיקוק דינור, מעלה מעלה לשמי התודעה הקולקטיבית, ממש נרגיש את התודעה הקולקטיבית כמארג אנרגיה שמחבר את כולנו ועתה פתוח וטעון בכוח חיובי.
אם אנו מתנשקים ברגע הזה, ניתן לדמיין איך הסמלים מתחברים בפה עם אנרגיה משלימה של בין זוגינו, וכך משתחררים למעלה בנשיקה.
חיבור של אנרגיה נשית וגברית מיצרת "זיוג" המטעין ומפרה את הסמלים עוד יותר.
ניתן לעשות את התרגיל עם בת זוג ולדמיין איך הסמלים שלנו מתמזגים יחד.
רק ודאו שמה שאתם רוצים משהו הרמוני. חיבור בין רצון להצלחה מטורפת ואנרגיות מאחד לא יוצר תדר הרמוני עם רצון לשקט ונסיגה מהעולם של השני… אל תסתבכו עם זה, לרוב לא יהיה קונפליקט, במיוחד עם מדובר בבן זוג אמיתי איתו אתם במסע של הגשמה. ( אם לא אז כבר יש לכם סמל ראשון להוסיף לבועת השנה החדשה)
אם חסר לכם כוונות להתכוון עליהם, היתי מתחיל מלברר בעומק את ההבדל בין אהבה אמיתית לבין אנוכיות מסווית, היצמדות, שליטה ומניפוליציה, ולדעת ליצר את הראשונה בפנים ובחוץ יותר ויותר.
אפשרות נוספת היא האומץ לעמוד זקוף מול עוולות העולם אבל בלי לחלק לטובים ורעים, אלה לאלו שכבר ערים יותר ואלו שבדרך לשם. לפעול מתוך שחור לבן (כולל בטבעונות, יערות הגשם וביבי) הוא תוצאה של חוסר סבלנות וחוסר יכולת לקבל שדברים משתנים בקצב שלהם ובדרך יש הרבה סבל שאין לנו שליטה עליו.
ככה זה כולנו בתהליך למידה, כולנו עוברים מסע גיבור, ומתחכחים בדרך אחד בשני, ככה לומדים, לא הבטיחו לנו שום דבר בעולם הזה חוץ משנלמד פה, ואפילו זה בחלקו עניין של בחירה.
אפשר ורצוי לסיים בהודיה על מה שיש ומוכנות לקבל את מה שיבוא כי זה מה שצריך לבוא, בלי תנאי.
נברך את כל האנושות וניזכור שבאמת באמת, במובן עמוק כולנו אחד.
זהו בנימה אופטימית זאת, שנה אזרחית חדשה מקסימה לכולנו.
