מסע הגיבורה מודל אלטרנטיבי של מסע הגיבור המתואר מנקודת מבט נשית.
אנו מאוד מתוכנתים נשים כגברים לראות את העולם מזווית גברית, רק 10 אחוזים מהסרטים בהוליווד עומדים במבחן בקדייל*, אם זאת מסע הגיבורה רלוונטי היום יותר מאי פעם.
מסע הגיבורה תיאור קצרצר
מסע הגיבורה מתאר 8 שלבים של התפתחות של הכוח הנשי.
בסרטים הכל מתחיל בגיבורה נשית לרוב צעירה, המגלה את המגבלות של הנשיות המסורתית, והמצומצמת.
היא נמשכת לגברי, עם הכוח, החופש והריגוש שבו, ובזה לנשי הממוקד בשירות, תמיכה והזנה ונתפס בעינה כחלש ומגביל.
הגיבורה מורדת בתפקידה "הנשי" ויוצאת למסע בה היא נאבקת להתקבל בחברת הגברים .
לאחר תלאות ואתגרים היא מצליחה, רק כדי להבין שהגבריות שכה העריצה אינה מה שחשבה.
לראשונה היא רואה את ההרס, הדורסנות והקטנוניות שבגבריות הרגילה, היא נכנסת למשבר זהות עמוק בו היא נופלת לדיכאון, אובדן דרך ובלבול.
עם זאת דווקא השבירה הזאת מאפשרת לה למצוא רובד עמוק יותר של המציאות, האלה הגדולה, רשת האהבה הקוסמית שמחברת כל הבריאה, הנשיות המתוקנת השלמה והעוצמתית.
כתוצאה היא מתחברת מחדש לנשיות ממקום שלם, המבין את כוחה הנסתר וחשיבותה, היכולת הזאת לקבל את הנשי בתוכה מאפשרת לה לגלות גם את האל הגדול, הגבריות בצורתה המתוקנת.
אז היא מוצאת בתוכה איחוד שלם, וגן העדן האבוד מתגלה.
הסיפור הקולקטיבי של האנושות
הסיפור הזה אינו רק אתוס נשי חדש ומעצים המאפשר לדיסני לעשות קופות בסרטים כמו מולאן ופרוזן, מדובר בסיפור הקולקטיבי שלנו.
היסטורית לפני המהפכה החקלאית ובראשיתה, לנשים היה מקום חשוב בהרבה.
למעשה המהפכה החקלאית בראשיתה אפילו העצימה את המעמד של האישה, אלות פריון נמצאות כמעט בכל מקום בעולם, לנשים היה מעמד של כוהנות והן לא פעם ניהלו את הקהילות בהן חיו
ואז קרה משהו לא צפוי, מהפכה פטריארכלית גברית התרחשה והתפשטה בכל העולם, האלוהות הועברה מהטבע והחוויה האקסטטית לספרים, חוקים וצווים מוחלטים, נשים הודרו מהבמה הרוחנית והמדינית ומאז האלמנט הנשי נתפס כנחות מול הגברי* ומקבל תפקיד של משרת בלבד.
גם נשים וגם גברים אמצו את נקודת המבט הזאת, אימפריות אלימות משלו בעולם, בנו סמלי פאלי ענקים בצורת מבני אבן ועמודי שיש גבוהים, טיפחו צבאות ואתוס לוחמים.
גישות קפיטליסטיות מלאות טוסטרון שגשגו ותחרותיות היתה המפתח להכל, תרבויות הרואות באגרסיה, חמדנות וכוחנות ערך עליון דרסו את מי שלא, העולם התמלא בערים מלאות מגדלי פין מתנשאים, והטורפנות הגברית תחרותית מלאה את הארץ.
כל ההתפתחות הזאת השחיתה את כל הנשי, אמא אדמה הורעלה, רקמת החיים נקרעה, האוויר, הים האדמה זוהמו.
היא יצרה מבנים היררכיים נוקשים של מלכים ועבדים אדונים ושפחות, עשירים ועניים, ונראה היה לפחות לזמן מסויים שזה הדבר הנכון, ככה העולם מתפתח ומתקדם, נראה שהצלחנו ובשם הקדמה, הטכנולוגיה והקפיטליזם נוכל לכבוש את הטבע, לבנות חברות יציבות, להאריך את תוחלת החיים…
זאת הייתה אשליה, מתחת לרגלינו האדמה אותה עשקנו התחילה להיסדק, המשטרים "המתוקנים" התגלו כמושחתים, התעשיה המודרנית נחשפה מנגנון שיעבוד, התרבות כמכשיר שליטה, האנשים הרגילים גילו שהם משועבדים ומוחלשים יותר מתמיד.
איפה אנו במסע הגיבורה?
אז מסע הגיבורה הקולקטיבי התחיל להתברר, העולם נחלק בין אלו שהתחילו להתפכח מהזוהר הגברי, הבינו שמשהו כאן לא בסדר, שאם נמשיך כך נקלה את עצמנו.
לאלו שעדיין שבויים בחלום הכוח הגברי.
אנשים שהתעוררו ראו שכל הכוח המרהיב הזה הוא רק פיצוי על תחושת קטנות, ניסיון למלא חסך של אהבה, חסך שנוצר כשהגברי הפסיק לכבד את הנשי והתחיל לשלוט בה, הפסיק לראות את חשיבות הנשי כדבר עצמאי וראה בה משהו נחות הבא לשרתו בלבד.
דבר שניתק אותו מהחיות הטבעית, מתחושת החיבור לכל הקיים, מהמקצב הנכון של החיים.
אילו שהתפקחו, לא בהכרח זוכרים איך הדברים אמורים להיות, רבים נפלו ליאוש, הם שכחו שיש משהו אחר.
אם זאת חלק מהם, אלו שחיפשו מספיק בלי להתייאש, למרות הכל, גילו שהאלה הגדולה אף פעם לא עזבה אותם, שהיא תמיד הייתה שם כמו פרח קטן מהיום הראשון של הבריאה, חיכתה שנפסיק להסתנוור מצעצועי האגו וסימלי הפאלי, ונחפש אותה באמת.
וזה זמנה להתגלות, הגברי הילדותי מגלה את פרצופו האמיתי, העולם מתמלא במנהיגי צל המשקפים את כל הכיעור הגברי הקולקטיבי.
טרמפים,ביבים, ופוטנינים מושלים בכיפה, הנרקיסיזם הדורסני, מצ'ואיסטי פטריאכלי בכל מקום, אבל זהו דווקא סימן להבראה, כמו גוף המוכן לריפוי ומזמן מחלה אקוטית שתוציא מתוכו את כל הרעלים.
הדומיננטיות הגברית המגלה את פניה בשיא כיעורה, וללא בושה היא דבר טוב, היא תמיד היתה שם, אבל עכשיו אנו רואים אותה כמו שהיא, אנחנו השתננו, אם זאת לא כולם.
העולם מפוצל בין אלו שעדיין שבויים באשליית ההצלחה הגברית ואלו שכבר התפכחו ממנו.
הקרב של הדור הזה
זהו בעצם הקרב שקורה היום, אליטות הון שלטון גבריות, צרות אופקים, אנוכיות וגסות, המסיתות המון חמום מוח שעדיין שבוי בשקרים בני אלפיים שנה ויותר.משחיתות את הלב, הטבע וזורעות פחד.
מולם בני אור, לא טובים או נשגבים יותר, פשוט כאלו שזמנם להתעורר הגיע טיפה מוקדם יותר בשעון הקוסמי.
מעשית זמנו של הגברי הפצוע להישבר הגיע, זה יקח עוד 5 שנים או 50 שנה, זה ידרוש אסון אקלימי קולקטיבי נורא או רק שריטות עדינות במרקם החיים, אבל זה יגיע, עוד ועוד אנשים מתעוררים ושקרי העבר, מניפולציות השליטה, והסחות הדעת פשוט לא עובדות עליהם יותר.
החיים מפתחים מערכת חיסון לאגו הגברי הקולקטיבי, וסופו של הווירוס הזה לעבור מהעולם כמו הקורונה, אז כחברה, נחזור להעריך את הנשי, הפשוט, הטבעי, הפנימי, אז גם הגברי יתגלה בצורה מתוקנת, ונהיה מוכנים בעולם לקפיצת מדרגה, עדיין לא הגענו לשם, אבל אנחנו בדרך.
השפעת האנושית המלכותית גורמת לכל הרעל להתגלות ולהתנקז החוצה, מערכת החיסון החברתית אנושית לאט לאט נבנית.
אונסים קבוצתיים, קרו לאורך ההיסטוריה, ואולי במובן מסוים אונס הקולקטיב הנשי הוא רוב ההיסטוריה, העובדה שזה מזעזע אותנו היום היא הדבר החשוב, כל יום אלפי נשים נאנסות ברחבי העולם, ובעבר לא היה יותר טוב, זה היה דבר כל כך רגיל שהינו אדישים אליו, כל זה משתנה.
לאט לאט רקמת החיים האנושית לומדת לזהות את הגורם ה"זר" שהשתלט עליה, את השד הגדול, שמגלה את שיא כוחו רגע לפני הסוף, כי למרות שנראה שיש לו את כל הקלפים, שאינו מנוצח, אנו נותנים לו את כוחו, הוא רק משרת שלנו, שבא לקדם אותנו לשלב הבא, וברגע מסוים המערכת הגדולה של החיים סוף סוף תלמד, הגוף הקולקטיבי יזהה את הרעל ויקיא אותו החוצה, עוד מעט…
בקרוב נעבור לשלב הבא במסע הגיבורה שלנו, כי השכינה, האלה אינה שיכת לנשים בלבד, ליבה דופק בבית החזה של כולנו, והיא נושמת אותנו בכל נשימה שאנו לוקחים, זה הזמן למי שכבר התעורר או מתעורר להתייצב, לזהות את האמת, למרות שהסיפור הגדול כבר נקבע, המחיר לא, לא יודע עוד כמה זנים יכחדו, כמה יערות יכרתו, כמה אנשים יבזבזו חייהם כזומבים מכורי בידור, זה כן תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו שצריך לעשות עוד קצת מאמץ במלחמת ההתעוררות של האלה, של האהבה ושל המודעות.
הערות:
*במדרש סיפור הגברי והנשי מוצג כדיון בין השמש הלבנה ואלוהים, בה הלבנה המיצגת את הנשי נדרשת להמעיט את עצמה.
וכן בסיפור אדם ואשתו הראשונה בה היא נדרשת לשכב מתחתיו במין.
* מבחן בקדייל כולל, האם בסרט יש יותר מאישה אחת כדמות משמעותית, האם הנשים בסרט מדברות אחת עם השניה, האם הנושא אינו גבר.
פוסטים נוספים על מסע הגיבורה:
ארכיטיפ המאהבת
