פגיעה רגשית בילדות - כיצד זה קשור לפנטזיות וחוויות שיא מיניות

פגיעה רגשית בילדות – כיצד זה קשור לפנטזיות וחוויות שיא מיניות

כיצד הפנטזיות שלנו חושפות את הפגיעה הרגשית, החוויה הרגשית החסרה והכמהה המודחקת העמוקה ביותר שלנו, ואיך להשתמש במידע שהן מספקות כדי להגיע לריפוי רגשי עמוק.

סיפור טיפולי יובל הנזיר שרצה לחוות מין קולקטיבי והפגיעה הרגשית מהילדות שנחשפה 

הוא סבל מפגיעה רגשית עמוקה בילדות, מעבר לזה היו לו פנטזיות מיניות שגרמו לו מבוכה נוראית, הוא היה סוג של "נזיר" מתבודד, אבל היו לו חלומות ופנטזיות מיניות בהן הזדהה עם אישה מינית מאוד המקבלת צומת לב מגברים רבים, הפנטזיה כללה עישון, שיכרות. ופיקסציה על חזה נשי ענק, הפנטזיה גרמה לו מבוכה קשה ובושה.

*טיפול*

הוא: גיליתי שהיחס השתלתני של הגבר בפנטזיה שכאילו פולש לאשה שנמצאת במצב שיכרות מאוד מגרה אותי, אבל זה בעצם היחס שלי לעצמי, אני מתיחס לעצמי באופן אלים, ומבטל גם את "המודעות העצמית שלי", ומעדיף שמשהו אחר יגיד לי מה נכון ומה לא. גם הסיגריוצ והאלכוהול בפנטזיה מאוד מפריעים, בחיים אני לא מעשן, לא שותה. ובטח לא משתתף במיניות קולקטיבית.

אני: הפנטזיה הזאת מראה למעשה את מערכת היחסים בן האנימוס שלך והאנימה, הגברי והנשי הפנימי, זאת כנראה הפנמה של היחס של אמא שלך אליך.(וכנראה אל אביך) היא בילדות היתה הזכר ואתה ה"נקבה" או המקבל.

בנוסף לרוב החוויה הרגשית של ה"אשה" שהיא בעצם אתה, היא בעצם הכמיהה, או החוויה החסרה שלך בילדות. למעשה פגיעה רגשית בילדות מיוצגת דרך הפנטזיה.

הוא: זה מעורר בי הרבה התנגדות, אני לא הומו, וכשה לחשוב שאני האשה… 

אני:  האישה כאן מסמלת משהו, ואינה מראה את הנטייה המינית שלך, אתה מגורה ממנה אבל גם בהזדהות רגשית איתה. למעשה את בהזדהות עם האשה ועם הגבר, ובעצם בעמדת המתבונן על שתיהן, יותר מעניין איזה חוויה האישה חוה או מרגישה? יונג היה אומר שזאת למעשה האנימה שלך.

הוא: מעניין. שהיא מרכז צומת הלב, שמותר לה ליהנות, שכולם נמשכים אלה ושהיא הכי חשובה והכי "מעניינת" במרחב, שהיא נערצת. שמותר לה להיות "פרועה" ולאבד שליטה. .

אני: יכול לזהות את הצרכים האלו כמשהו שהיה חסר לך בילדות?

הוא: מאוד, גדלתי בבית אשכנז קר, כילד מפתח, התחננתי לצומת לב מאמא כמו קבצן מורעב לפרורי לחם… היה גם אסור לבטא אי שביעות רצון. ואם הבעתי תסכול או מצוקה מיד הפכתי לבעיה, שלא יודע להעריך ויוצר חוסר שקט בבית.

איזה צורך רגשי מותר לי לקבל רק בפנטזיה  ואיזה פגיעה רגשית גרמה לזה?

אני: אז הכמיהה העמוקה והטבעית שלך הפכה להיות דבר מסוכן ואסור, הדחקת את הצורך הזה, אבל לצערנו הצרכים האלו בילדות הם כמו אבות המזון שבלעדיהם הילד  לא יכול להתפתח רגשית, אז מצאת "דרכים" להשיג אותם, באופן עקיף…

הוא: כשאני חושב על זה, היתי מעצבן לפעמים בכוונה, זה היה הדרך שלי להיות במרכז צומת הלב,  זה גם היתה דרך לפרק את המתח שהיה באוויר, ולעבור מהפחד להתפרצות שתמיד קרתה בסוף למצב הרגוע שאחרי פורקן העצבים יותר מהר.

אני: אתה מתאר אסטרטגיות הישרדות של הילד שהיית. אם זאת הישרדות היא לא "חיים", העבודה הגדולה זה לחשוף את חלקי הצל המודחקים ולתת להם הזנה באופן מודע ומיטיב, אחרת הם "יגנבו" את הצרכים שלהם דרך התמכרות וחבלה עצמית.

הוא: איך מזינים אותם?

מובחנות או הקשרות בטיפול בפציעה רגשית זאת השאלה?

אני: יש שתי גישות מרכזיות. האחת נקראת גישה הקשרותית והשנייה גישה של מובחנות.

בגישה הקשרותית בין הזוג לומד להשלים את החוויה החסרה שלך, הוא מתאמן לזהות "את מנגנוני ההגנה" ולקרוא בין השורות מה תת-המודע שלך באמת מבקש.

בגישה מובחנת אנו לומדים למלא את הצורך באופן פנימי, הבוגר הפנימי מרפא את הילד הפנימי.

הוא: מה עדיף?

אני: לדעתי הגישות משלימות, לא מנוגדות, אבל בשורה התחתונה, בן הזוג אינו ה"פסיכולוג" שלנו, גישה הקשרותית היא יותר מבחינתי שלב, בדרך לעצמאות רגשית. אם זאת. יש עוצמה בלקבל את הצורך הרגשי ממשהו אחר, רק שזה דורש אמון , מודעות ופגיעות שלא תמיד קיימת במערכות יחסים.

הוא: אז מה הכי טוב?

אני: שילוב ולזה הייתי מוסיף גישה טראנספרסונלית.

הוא: מה זה אומר?

*מהי גישה טראנספרסונלית בטיפול בפצעי ילדות?*

אני: אמא בילדות לא הייתה אמא, היא הייתה אלואימא, היא ייצגה כוח רוחני נשגב, של ארכיטיפ ה"אם הגדולה", בארכיטיפ הזה לא קשור לא הביולוגית אלה לתת-המודע הקולקטיבי, הילד משליך את הארכיטיפ הזה על אימו הביולוגית שלא תמיד מתעלה לתפקיד…

בטיפול טראנספרסונלי אני מחבר את המטופל לארכיטיפ האם הגדולה ואז הוא יכול למלא את החסך באופן עמוק ושלם באופן ישיר מהיקום או אם תרצה מ"אלואמא".

הוא: מעניין מאוד.

-סוף-

כיצד לזהות פגיעה רגשית מהילדות?

א. חשבו על פנטזיה או כמיהה מינית עמוקה שלכם

ב. בדקו אם איזה דמות בפנטזיה אתם מזדהים, ומה החוויה שלה, (חשוב להתמקד בחוויה.הרגשית ולא בתוכן).

ג. בדקו האם החוויה של הדמות היא משהו שחסר בחייכם, חשוב להגיע לחוויה שורשית ולא ספציפית, (החוויה היא דבר מופשט כמו  להרגיש אהוב, להיות במרכז צומת הלב, להרגיש בעל ערך, יקר או עוצמתי)

ד. חשבו על דרך בריאה וטבעית לתת לעצמכם את התחושה הפנימית הזאת.

ה. הקדישו זמן "איכות" לעצמכם בוא החלק הבוגר בכם מעניק את החוויה השורשית הזאת לחלק הילדי בתוככם.

הערות:

*הגברי והנשי הפנימי קרויים בשפה היונגיאנית אנימוס ואנימה, הדינמיקה ביניהם משפיעה מאוד על הקשר.

*מחקר מקיף על הנושא נעשה על ידי ד"ר ג'ק מורין.

Core erotic theme, jack morin

*מובחנות היא גישה טיפולית שבבסיסה היכולת לספק את צרכי הליבה באופן פנימי, נוצרה על ידי דיוד שנרש, (David Schnarch) איתי מגד הפך אותה לפופולרית בטיפול זוגי בישראל

^היקשרות היא גישה טיפולית המתמקדת בריפוי הקשר הראשוני בן ההורה לילד בילדות, דרך "מילוי החוויה החסרה" בן בני זוג, כשבני הזוג לומדים לתת את הצורך הילדי של האחר, בתוך הדינמיקה הזוגית.

*פצעי הקשרות הם דפוסים ראשונים המייצרים חרדה, נמנעות ובלבול במגש עם דמות סמכותית או הורית. אנו משליכים את הדמות הסמכותית ומטפלת מהילדות על בני הזוג שלנו.

הצתרפו לקבוצת הווטסאפ לקבלת עידכונים ואת המיני קורס החינמי על אימון טראנספרסונלי

פוסטים נוספים

כיצד לבחור בדרך הרוחנית הנכונה
טנטרה

כיצד לבחור בדרך הרוחנית הנכונה

  כיצד לבחור בדרך הרוחנית הנכונה האם "יהוה" הוא "הדמיורג" – פוסט עומק העוסק בארכיטיפים דתיים ופסיכולוגיים, בגנוסטיקה, אלכימיה והשאלה "מי השם אשר אשמע בקולו".וגם

המשך קריאה »

שיתוף:

גלילה לראש העמוד

רוצה להיות מטפל-על המשלב רוחניות עם כלים פסיכולוגיים מבוססים?

קורס טיפול טראנספרסונלי בדרך מסע הגיבור נפתח בקרוב

הצתרפו לקבוצת הווטסאפ לקבלת עידכונים ואת המיני קורס החינמי על אימון טראנספרסונלי

דילוג לתוכן