*סיפור טיפולי עם הרבה אוויר*
הוא התחיל להזיע ולרעוד, המנחה ביקשה מארבעה משתתפים לקחת אותו לבריכה, שם הטבילו אותו שוב ושוב, כל פעם שנעלם מתחת למים, הרגיש כאילו חווה מוות, כל פעם שהוציאו את ראשו החוצה, הרגיש שנולד, היה שם כל כך הרבה כאב, כל כך הרבה הדחקה, ועתה הכל השתחרר, המים ספגו את הרעל ופרקו את המתח, זה היה כמו להיות בגהנום בתוך גן עדן, הוא הרגיש את החיבוק העוטף של המים והמטפלים… ואז עוד פעם הציף מטען השווה ל"גילגול" שלם של כאב, והשתחרר אל המרחב, כמו צעקה חנוקה של תינוק, כל הכאב הופיע והתפרק…ואז בא הקיפאון הגדול והמחנק, כאילו כל נחשי הפתן וההרים יושבים על גרונו, חנק כה גדול שאיבד את הזיכרון של מהי נשימה…ואז לאחר שנראה כנצח, הגיעה נשימה כמו התפרצות הר געש מתחת למשקל של עולמות של כאב וממלכות של רוחות רעבות…היא לא גדולה או בולטת כמו שציפה ממשהו שנחנק, אלא רעננה, צחה, פשוטה, לא רועשת, לא צועקת, לא סוערת, לא צווחת, קול דממה דקה, דקיקה, ביישנית, עדינה כל כך…הוא נולד מחדש, כמו נחש שהשיל את עורו… הנשימה השילה את "גוף הכאב", הוא יצא מהמים קליל ופשוט, ובכל זאת בקושי הצליח לעמוד בלי עזרה, הוא הביט למנחה בעניים, והפעם מעבר לדמעות היה בהם משהו צלול, מבט של ילד.
***נשימה מעגלית ומעגל החיים***
אז אתחיל בזה שנשימה היא מטפורה למסע החיים השלם, אנו נולדים בשאיפה, ומתים בנשיפה, וכל מה שבאמצע זה כמו מחזור אחד של למידה נשמתית, במטפיזיקה מעגל הקיום הקוסמי מתואר כמחזור נשימת הבורא של התפשטות והתכווצות, וגם ביהדות כל הסיפור הזה של האדם מתחיל ב"ויפח באפו נשמת חיים".
אפילו השעון הביולוגי שלנו הוא בעצם שעון נשימה, כל היונקים בנויים לחיות כ 400,000 מחזורי נשימה וקצב הנשימה משתנה מזן לזן.
***היוגה של הנשימה***
מנקודת מבט יוגית הנשימה היא הכוח המחבר בן הנפש והגוף, היוגה רואה את האדם כבצל של גופים, ברמת דחיסות משתנה.
מה שמחבר בן הגוף הפיזי הגס והגוף האסטרלי העדין זה הגוף הפראני/אנרגטי שהנשימה היא הבסיס שלו.
רוב שיטות היוגה וריפוי מזרחי (צי קונג, אקופונקטורה, שיאצו, רייקי) עובדת על העצמת הגוף האנרגטי, אבל הנשימה היא הדרך הישירה ביותר להפעיל ולרפא אותו.
למעשה יש בתרגולי יוגה מתקדמים סוגים רבים של נשימה שלרוב נכללים תחת פראנה יאמה, קריה, ומודרה. נשימה מעגלית מאוד מטעינה את הצאקרות, ומאפשרת לאנרגיה העדינה בגוף להתעצם, קצת כמו מנורה שמעבירים בה זרם גדול יותר.
נשימה ואיכות חיים
מחקרים קליניים מראים שחוץ מתרגול שכלי מתמיד ומעגל חברתי תומך, הדבר המרכזי התומך בשימור יכולות מנטליות בגיל מבוגר זה "היפרוונטילציה", כלומר נשימה חזקה כמו בפעילות ארובית מתמשכת, היום כשישטת ווים הוף (נעשתה כה מוכרת, אפשר לראות מחקרית ומעשית שגם בריאות גופנית מאוד מושפעת מהנשימה*.
***נשימה מעגלית וטראומה****
נולדנו מאסטרים בנשימה, ילדים נושמים באופן מושלם אם לא מפריעים להם.
אם זאת יש סיבות לכך שהנשימה שלנו, שהיא מתנה שמימית נפגמת, לחץ, דחק ובמיוחד חוויות טראומטיות הורסות את "הנשימה", מורת הריברסינג הוותיקה מיכל ברזל טוענת ש "לנשום חצי זה לחיות חצי".
למעשה במצב טראומטי יש הפעלה הישרדותית של מנגנון התקוף הימלט קפא, באופן שחווית הקיפאון אינ משתחררת לאחר הטראומה, ובעצם אנו מקבעים תחושה של "מצב חרום" באופן תמידי וקבוע, במצב הזה אנו חיים בחסר תמידי של שקט, עונג, ונוכחות פשוטה, ואז לרוב נאלצים למלא את החסך בהתמכרות למשהו שנותן לנו את זה באופן חזק ורגעי.(אך מחריף את הבעיה).
הקפיאון הזה קשור באופן עמוק ל"עצירת נשימה", כשאנו נושמים באופן מתמיד בצורה שאין בה עצירות, מהגנון ההקפאה לא יכול לתחזק את עצמו, והטראומה עולה.
אם התהליך קורה בסביבה מכילה ותומכת, המטען הרגשי הטראומטי יכול להשתחרר ולאחר שהשתחרר ניתן לבחון את הבעיה מחדש ולתת לה פירוש בוגר המשחרר את הדפוס לנצח.
*האם אתה נושם לגוף האור או לגוף החושך*
יתרון נוסף בנשימה "מעגלית" הוא תופעת ההיפר ונטילציה שהוזכרה קודם, למעשה טראומה מיצרת חסימה בגוף האנרגטי ומחלקת את מערכת האנרגיה שלו לגוף האור, בו החיוניות שלנו זורמת באופן הרמוני לבן אזורי חסימה בהם אנרגיית חיים תקועה, ושיש בה חסר אנרגטי מצד אחד, ועודף אנרגטי מהצד השני.
האזורים החסומים מיצרים בעיות בריאותיות ורגשיות, ומוגדרים כ"גוף הכאב"*. כשהמערכת מוצפת באנרגיה החסימות יכולות להיפתח ולהשתחרר, כמו לחץ מים הפותח סחר בנהר. (אפקטיבי שמשולב עם שחרור רגשי וטיפול מגע).
***ההיסטוריה של הטיפול בנשימה מעגלית***
למעשה נשימה מעגלית בצורתה המודרנית פותחה במקביל על ידי שני מטפלים ד"ר סטניסלב וריצ'רד אור, לאור ההצלחה הגדולה של טיפול בטראומה עם LSD ולאור האיסור הגורף על שימוש בו בארה ב של שנות ה 70, החוקרים חיפשו שיטות נוספות לעבודת "טראנס" הדומה לעבודת פסיכדליים.
תהליכי הנשימה שפיתחו הפכו לגישות טיפוליות הפופולריות גם היום, אם כי יש להם הרבה פיתוחים מאוחרים.
***מסע הגיבור של הנשימה***
למעשה תהליך נשימה מודעת הוא מסע גיבור. הנשימה לוקחת אותנו מהחיצוני לפנימי, ומעבירה אותנו דרך הפחד והתיקווה, הכאב והעונג, היאוש וההתעלות.
הנושם המודע מתמיר את "גוף הכאב" לגוף אור, מדבר קפוא ומקובע לדבר נוזלי, הנע במערכת ומעורר את הדרקון הפנימי של ההדחקה, אם. נסכים לעבור דרך שומר הסף של הכאב והפחד, יהיה רגע בו נעבור את גבול ההדחקה ונוכל לפגוש באופן מלא את הדבר ממנו אנו תמיד בורחים, אם נסכים לחוות אותו עד הסוף ולשאוף אותו באופן מלא נוכל לשחרר אותו מהמערכת לתמיד. אז אנרגיית ריפוי חדשה תוכל להיכנס, ונחווה התעלות ולידה מחדש.
***כיצד להשתמש בנשימה בעבודה עצמית*"*
אני לא מציע למתחילים לבצע נשימה מעגלית לבד, אם זאת ישנו תרגיל הכנה נפלה ופשוט שיכול להוביל לריפוי, את התרגיל למדתי מהמורה הרוחנית והמתקשר גיליה חזן.
א. לבחור רגש שלילי החיי בנו בהווה.
ב נבדוק כמה הרגש חזק בין 1-10,
ג נשאף פנימה באופן מלא, ונחזיק את האוויר
ד. כשאנו מחזקים את האוויר נזסכים להרגיש את החוויה, ולחוות את ביטויה הגופנים בכל הגוף, בכל האופנים והצורות וניתן לכל מה שרוצה לעלות לעלות.
ה. כאיננו יכולים להחזיק את האוויר (והתחושה) יותר נשחרר את האוויר מהפה ונדמיין איך האנרגיה הדיוסה של החוויה הרגשית משתחרר איתו.
ו. נבדוק כמה חזקה התחושה עכשיו, בדירוג בן 1-10
ז. נחזור על התרגיל עד שגיע ל 0.
הערות:
*התרגילים היוגיים האלו יכולים ליצור אפקטים חזקים מאוד של ריפוי, הגברת יכולת והתעלות רוחנית (חלקם סודיים ומסוכנים). ביוגה אזוטרית נותנים יחס מיוחד לשילות בן ריכוז, נעילות גוף, והחזקת נשימה, המביאות להפעלת רוחות פנימיות בגוף, לרוחות הפנימיות האלו השפעה עצומה על מצב התודעה שלנו, ואפשר דרך מניפולציה עליהן ליצר מצבי תודעה מורחבת באופן רצוני.
*גוף הכאב נעשה פופולרי בזכות אקהרט טולה בספרו המפורסם " ארץ חדשה", אבל פותח על ידי וויליאם רייך המדען הנודע.