הלוחמת כילדה
הילדה שהארכיטיפ הזה מתעורר בה תהיה "מורדת", "עצמאית" או "אמא קטנה".
ילדה כזאת תגלה עצמאות והחלטיות בלתי רגילים כבר מגיל צעיר.
בנוסף היא תתאפיין באינסטינקט הגנה על משפחתה או על קבוצת הילדים שהיא קשורה אליה.
בניגוד ללוחם שבמובנים רבים הכוח שלו מכוון באופן תוקפני החוצה, המקבילה הנשית תתאפיין כמגנה. בדומה לאלות ההודיות הלוחמות המוגדרות כ"אימהות" דוגמת דורגה וקאלי גם היא תראה את עצמה כ"מגנת השבט".
סיפורה של אמזונה – לפני שהיתה חנות אינטרנטית או אפילו יער בסכנת שריפה
לעיתים היא תבטא את ארכיטיפ הלוחמת בצורתה הילדותית. ארכיטיפ זה מופיע במיתולגיה היוונית כאמזונה* או בתולה ציידת. (דוגמת האלה אתנה ואטלנטה)
הבתולה היא אישה היוצאת מהמסגרת החברתית הפטריארכלית כדי לזכות בחופש ביטוי גדול יותר. הילדה בשלב הזה מעיזה לפרוץ את חומת הציפיות החברתיות ולמצוא את מקומה בעולם. בעולם בו אין מקום לנטיותיה התחרותיות, אגרסיביות "גבריות" היא עלולה לפרוש מהחברה הסטנדרטית וליצור או להצטרף ל"חברה אלטרנטיבית".
בעולם הנוער לרוב לחברת בנים "רעים" בה תהיה האישה גבר (הטום בוי) או למעיין שלגיה, מוקפת בקבוצת בנים לרוב בשולי החברה, בה היא האישה היחידה. זה מאפשר לה סביבה גברית בה היא יכולה להיות גם גבר וגם אישה עד הסוף.(לעיתים חברה גאה גם תתאים, קבוצה כזאת תיהיה גברית אבל לא מאיימת)
בניגוד לגיבור הגברי הלא בשל המחפש תהילה עולמית, הילדה המורדת מחפשת סביבה אינטימית בה יקבלו ויכילו אותה באופן מלא.
הלוחמת כאמא המגינה וכאמא הטורפת
אישה כזאת היא שומרת מעולה, היא תגן בחירוף נפש על קבוצת הייחוס הקטנה שמקבלת ואוהבת אותה.
אם שלב ההתפתחות הזה ישתבש בגלל ארוע שיגרום לחרדת נטישה כמו גירושי הורים. הילדה עלולה לפול לאזור הצל ולגלם את ה"הילדה הבולעת". הגנתה על הקרובים לה תהיה אובססיבית וכוחנית. כאישה בוגרת היא תגלה את ה"אם הטורפת".
היא לא תאפשר "לילדיה" להתפתח ולמעשה תנסה להוריד את ביטחונם ולחבל במאמצי הגדילה שלהם ככל יכולתה כדי ש"יזקקו לה".
היא תגן על "אהוביה" מכל ה"אוייבים" אבל תהפוך לאויב נורא מהם בהרבה להתפתחותם. לעיתים היא תנסה ליצור תחושת ג'ונגל לילדיה, כאילו הכל בחוץ מאיים ומסוכן והמקום היחיד הבטוח בעולם זה מתחת לסינר שלה. כמובן שהתכחשות כזאת לצל שלה הופכת אותה לג'ונגל ממנו היא מזהירה את ילדיה.
תהליך כזה מקטין והופך את ילדיה מוחלשים לנצח או עד שיתפקחו מאשליית האמא הגדולה, ואתה לרוב יאבדו את תמימותם ואמונם בכול גורם סמכותי.
הילדה המחוברת לארכיטיפ הזה תעשה מעל ומעבר בעבור מי שקרוב אליה, אבל בתמורה אסור להם לעולם לעזוב אותה. ההבדל בין ארכיטיפ הילדותי של האמא הטורפת למצב הבוגר הוא בעיקר בתחכום והמיומנות של אמצעי השליטה.
טכניקות השליטה של הילדה יהיו נאיביות בעוד ש"האם הטורפת (לינק לפוסט המרחיב בנושא)" הבוגרת תסתיר במיומנויות את פעולות השליטה שלה כדי להראות כ"מושלמת" למתבונן מבחוץ, ובכך תבודד את ילדיה ותמנע "עזרה" מבחוץ. היא אף עלולה לנצל את הדעה החברתית המסולפת, נוכח חשיפה "מבויימת" לאינטרקצייה עם ילדיה, כדי לשכנע את ילדיה שהאלימות והדיכוי שהם עוברים היא פרי דמיונם.
אנרגיית הלוחמת בצורתה השפלה, היא אנרגיה של להשיג ניצחון בכל מחיר, גם אם מדובר במכות מתחת לחגורה, ניצול לא הוגן של תמימות ילדיה ובעיקר גרימת נזק כמעט בלתי הפיך למי שעליו תפקידה להגן ולשמור. אם אין ללוחמת הלא מודעת מטרות נאצלות להילחם בשבילן, היא תיצור מלחמות איפה שלא צריך.
לעיתים אם שאר הארכיטיפים של הגיבורה חסומים, יהיה נדמה שהדרך היחידה של הלוחמת לתקשר עם העולם, לבטא אהבה ושנאה, זה להילחם. הצורך במלחמות, לפגוש אויבים ולנהל מאבקים יצא לעיתים באופן קשה יותר מול אהוביה מאשר מול שונאיה (במקום הבטוח, בו היא יכולה להיות "עצמה". (הדפוס הזה מאפיין נרקיסיסט).
הצל הפסיבי – האמא המרוחקת
דמותה של "ג'סיקה ג'ונס" מסדרת הנטפליקס המצליחה מייצגת את הקוטביות הזאת כשהיא מתבטאת באדם מבוגר. ג'סיקה היא ארכיטיפ לא בוגר של אמא\לוחמת השואפת להגן על העולם אך מפחדת להיקשר לאף אחד ולכן עושה הכל כדי להרחיק ממנה אנשים. אלו שכן מתקרבים אליה חווים התערבות מוגזמת בחייהם.
כאשר ג'סיקה תמיד מנסה להציל אותם קצת יותר מידי. ארכיטיפ ה"אמא הטורפת" ו"האמא המרוחקת" נעוץ בתחושת חוסר ערך עמוק המולידה לחרדה קיומית גדולה. היא תמיד חוששת שהקרובים לה יזהו מה שהיא מרגישה כלפי עצמה וינטשו אותה. היא יוצרת תלות ושליטה כי היא עצמה תלויה לחלוטין באישורם של הקרובים לה וערכה נמדד בכמה הם זקוקים לה.
איך להפוך ללוחמת רוח מיטיבה?
צמיחה מהארכיטיפ הזה כרוכה במציאת מסגרת ערך ומשמעות שאינה נובעת ממערכות יחסים עם אחר משמעותי. עליה לגדול מאהבה אוחזת לאהבה חופשית ומשחררת.
מצב בה היא אינה נותנת כדי לקבל הערכה ואישור אלה פשוט מתוך רצון אצילי בטובתם של אילו שהיא אוהבת.
עליה ללמוד שאהבה אמיתית חייבת לכלול בתוכה את החופש לאחר לגדול ולהיות אינדיבידואל אוטונומי. עליה לממש אהבה כזאת גם אם המשמעות לכך שהאהוב הזה יוכל לבחור לעזוב אותה. היא תוכל לעשות זאת רק אם תשתחרר בעצמה מהתלות באהבת האחר.
כדי להשתחרר מתלות עליה לפתח ערכה העצמית הנובעת מקבלה ואומץ לאהוב את עצמה ללא תלות ביחס של אחרים כלפיה.
לאשה כזאת תמיד שאיפות גדולות, היא רוצה להתקדם בסולם החברתי. להגיע להישגים ולהוכיח את עצמה.
השאיפה הזאת לעוצמה יכולה לגרום לאכזריות כלפי מי שנתפס כמאיים עליה או חוסם את דרכה הלקאה עצמית במידה ואינה עומדת בציפיות שהציבה. אלו ביטויי הצל של הלוחם הקרויים הסדיסט והמזוכיסט.
היא צריכה למצוא את דרך האמצע ביניהם, דרך הלוחמת המיטיבה, שליחת האור.
במסורת הטנטרה דמותה של טארה ושל ווג'רה יוגיני מייצגות את הארכיטיפ הזה. שתי ארכיטיפיים נשיים מאוד דומיננטים בבודהיזם טיבטי. הם מייצגים את הבודהיסטווה הנשית, הלוחמת הקוסמית, הבאה לשחרר את כל הברואים מהסבל.
זוהי הלוחמת בצורתה המיטיבה ביותר, זאת שעוזרת לחצות את הגשרים הצרים, מעניקת הידע, החונכת הרוחנית, מסירת המכשולים ומביסת ה"שדים", הנגעים הרוחניים ועומדת כמחיצה בין ילדי האור וכוחות החושך.
ביהדות הארכיטיפ הזה מופיע בדבורה הנביאה, במרים ובנשים שעליהן נאמר אין משיח בא אלא בזכות נשים צדקניות.
לאישה הלוחמת כוח גדול, עליה נאמר "אישה בונה אישה הורסת", ואותה מהללים ביום שישי בפזמון "אשת חיל מי ימצא", זוהי האישה החיילת שלעיתים מנוצלת בחברה פטריכאלית ונתפסת רק כ"עזר כנגדו", אבל היום מקבלת גם קול עצמאי יותר.
הבחירה בידה כיצד להשתמש בכוחה הגדול.
כדי שכוחה יבוא לביטוי באופן חיובי , לא דיי שתאחז ברעיון חיובי גדול, אלא גם עליה להסכים לפגוש ולראות את האפלה הפנימית, אחרת האפלה הזאת תצא החוצה באופן בלתי נשלט ומסוכן.
אישה כזאת היא תמיד מורה, אבל אם כוחה מנותב באופן מודע היא טרה, המלמדת ברכות, בסבלנות ומתוך אהבה, ואם באופן לא מודע היא קאלי האלה השחורה וההורסת, המפלצת המפחידה והפראית שרוקדת על גופתו של שיווה (הכוח הגברי), הדוחפת להתפתחות מתוך יצירת מצבי קיצון רגשיים שבהם הרבה סבל ופחד.
אז איך מעצימים את הלוחמת הפנימית
כדי להעצים את הלוחמת הפנימית עליך להסכים לפגוש אותה, לעיתים יש לה דרישות ממך, היא לא אחת שתוותר לך במקומות בהן את בוחרת בדרך הקלה, הנוחה והמוכרת.
הלוחמת אוהבת אתגרים, אוהבת התעמתות ישירה ואוהבת לפגוש את החיים ישר לפנים הטוב והרע.
ממליץ לך לפתח אותה כמו שמפתחים שריר, כל יום קבעי לעצמך אתגר יומי, פריצת גבולות יומית, העזה יומית.
לאט לאט מנעד הפעולה והתעוזה שלך יגדל. הלוחמת היא עצמאית ואוהבת חופש, בידקי איפה את מכורה, אולי להרגל גרוע, אולי לקבלת צומת לב בגלל יופייך, אולי לדראמה, והתחילי לשחרר את התלות.
הלוחמת מונעת מתוך כיוון וחזון, האם את יודעת את הכיוון או נותנת לחיים לסחוף אותך? אם הלכת לאיבוד אפילו מסע הגיבורה לחפש כיוון ומשמעות הוא כיוון מצויין להתחיל ממנו.
הלוחמת אינה מפחדת מכאב, היא מפחדת מלהיות מונעת מתלות, חולשה או פחד. יתכן וכל המציאות שלך מגבילה ומסרסת, ומשהו עמוק בסביבה שלך מחבל בכוחותיך, במצב כזה קראי לכוחה של הלוחמת כפרץ חשמלי של אומץ והשראה, שיברי את השרשראות וצרי מציאות חדשה. גם אם חייך יהיו קשים וקשוחים יותר בהתחלה, תתווסף אליהם תחושת משמעות וערך שלא היה לך קודם, תחושה השווה יותר מכל כלובי הזהב הנוצצים והנוחים שבעולם.
הדרכה לגברים – איך לנהל מערכת יחסים עם לוחמת?
גבר במערכת יחסים עם אישה כזאת צריך לתת לאישה תחושת ערך ואהבה לא מותנית.
עליו לעזור לגלות שהעוצמה האמיתית היא פגיעות המאפשרת ריפוי ומודעות עצמית, ולכוון את כוחה של הלוחמת מהצורך בהוקרה אישית למטרה גדולה למען הכלל.
אישה כזאת במצבה הבוגר יכולה להפוך ל"אלת הצלחה". מישהי שתאפשר לגבר שאיתה לגלות את מלא כוחו ויכולתו, היא תסיר את כל המכשולים למימוש ותאפשר לו להגשים את חייו.
אבל הסוד הוא לא לוותר על ערכיך, לוחמת כזאת היא כמו דרקון או סוס פרא רב עוצמה שעשן יוצא מנחיריו, אם תהיה נאמן לעצמך ולדרך האור היא תיקח אותך כל הדרך להצלחה והארה, אבל אם תבגוד בעצמך, תלך לאיבוד ותוותר על שליחותך הקדושה, כמו סוס פרא היא תעיף אותך מגבה. אם היא לוחמת מודעת היא לא נאמנה לך אישית אלה להתפתחות ולמידה, הסיבה שנישמתך בחרה להיות פה, לכן אם תבגוד בצמיחה תבגוד בה, ולא כדאי לבגוד בה.
אם אתה מחפש אישה עם נאמנות עיוורת ואומרת "הן" אולי עדיף שתתמקד במאהבת או בלוחמת רדומה שעדיין מעריצה אגו ( ארכיטיפ הגרופי או המעודדת), אבל אם תשאל אותי ממש עדיף לך לבחור בלוחמת מודעת, מישהי שלא תתן לך לזייף ולרמות את עצמך, חייך היו קשים יותר, אבל תגיע לאן שבאמת אתה רוצה מהר בהרבה.
חשוב לזכור שאם יש משהו שהיא שונאת זה פחדנים, אם אתה מזהה לוחמת בבר נגיד ורוצה לגשת אליה, די קל לזהות אותה, לרוב תמירה, זקופה, משדרת חדות ואנרגיה, אש בעיניים, קצת ז'ינה, או וונדר וומן, תיהיה אמיץ, ישיר, אל תלך מסביב, אל תתקפל, אל תנסה מניפולציות פשוט תיהיה שם כמו גבר, תגש, תיהיה ישיר, בטוח, אמיתי, אם אין לך את התכונות האלו אולי עדיף שתחפש מראש משהי אחרת.
הערות:
*האמא הטורפת – לוחמת המונעת מפחד, דפוס מאוד דומיננטי בחברה ישראלית פוסט טראומטית.
הארכיטיפ הזה בצורתו הבוגרת יבוא לידי ביטוי בעיקר במסגרת משפחתית בן אמא לילדיה או במערכות יחסים אינטימיות בהם לאישה יש שליטה על הסביבה. אמא כזאת "תדאג" לילדיה מעל ומעבר ותוריד בשבילם את ה"כוכבים מהשמים" כל עוד הם יתנהגו בדיוק כמו שהיא רוצה.
במצב בו לא יתנהגו בהתאם לציפיותיה היא תתנהג באכזריות לא מרוסנת. האם הבולעת תיצור מלכודת מוות אישיותי לילדיה, כעכבישה לזבובים היא תתווה רשת של אמונות מגבילות, התניות יוצרות תלות ופחדים מהעולם בחוץ לילדיה.
היא תחבל באופן שיטתי בכל ניסיון התפתחות רציני של הילד ותנסה לספק את צרכי הילד אותם הוא צריך ללמוד לספק בעצמו כדי להעצים את תלות.
היא תדרוש מילדיה תמיד להקרין כלפיה שביעות רצון מושלמת במיוחד ליד אנשים זרים. ילדים טיפוסיים לאמא כזאת ישארו לנצח תחת השפעתה או ירגשו צורך המלטות וינתקו מגע עם אימם לחלוטין כשיתבגרו.
החברה הפוסט שואתית פוסט גלותית ישראלית מכילה הרבה נשים שזה כמעט בגנים שלהם, האמא הפולניה, או האידשה ממה, מכילה הרבה מהטוב והרע בלוחמת.
פוסטים קודמים בסדרה: