הוא היה נער כשזה קרה, דודתו סבלה מסרטן, סבלה מוות איתי מלווה ביסורים, איבדה חלקים חיוניים כמו עין, ובסוף לאחר דרמה מורתטת עצבים בה עברה מייאוש חחח לתקווה ושוב יאוש, נפטרה.
מאז הוא סוחב את הפחד הזה, ואפילו סוג של "אשמת ניצולים", כל הזכרה של המילה "סרטן", "גידול", "ממארת", מעורר חרדה ואז הדחקה, הוא רצה להיות מדען שיציל את העולם מהמחלה, כשהיה נער, אבל החיים לא גלגלו אותו לעולם המחקר הרפואי, הוא אפילו השתתף בסדנה של ד"ר אייזיק, רופא מערבי, וסיני ומאסטר רפואה טיבטי, המומחה בריפוי אלטרנטיבי מסרטן, הוא שאל את הד"ר\גורו שאלה, הרי לרבים יש פחד מסרטן עד כדי כך שקוראים לזה…המחלה, (קצת כמו לורד וולדמורט בהארי פוטר, זה שלא יוזכר שמו, או ה"סיטרה אחרה")
כאילו אם יואמרו את השם של המחלה בקול נזמן אותה בדומה לשד והיא עלולה "לסמן אותנו כמטרה".
ונאמר שכל מה ש"יגורתי" בא לי? הפחד עצמו עלול לייצר את מה שמפחדים ממנו, אז איך מרפאים את הפחד מהמחלה?
הד"ר חשב קצת, מסתבר שאפילו הוא לא העמיק בנושא הפחד עצמו, הוא הזכיר משהו על ארעיות, וקבלת המוות, אבל זה לא נראה כתשובה מועילה למי שאינו מתרגל בודהיסטי גדול, או למישהו שמדובר אצלו בחרדה עמוקה וממשית היושבת על חוויה טראומתית.
אבל הפחד העכיר את חייו, נראה שהיה בבריחה מתמדת מכל מה שמייצג את הדבר המפחיד, וגם פחד מהפחד עצמו פן יעורר ויזמן את הדבר המפחיד… הוא גם ראה את האירועים בחיים מתפרשים על ידי מנגנון במוחו כמיצגים את הפחד ו"מנבאים" שהוא "יחלה במחלה", הוא התחיל לייצר אמונות טפלות כמו לא לתת לצל שלו לגעת על הרצפה בדברים שנראים כמו גוש או גידול, הוא הכיר אישה בקורס שבעלה מת במחלה וכן בן זוגה הקודם, הקשר איתה היה מוזר, וברגע מסוים כשנפגשו והוא הרגיש אולי שהיא "גברת המוות" והקשר איתה עלול לשים אותו הבא בתור במועדון הסרטן שלה.
הוא שאל אותי אז מה עושים?
*** איך לפרק את הפחד***
נתחיל מזה שפחד ממחלה אינו דבר אחד, מחלה כמו סרטן היא אוסף של פחדים, הכוללים בדרך כלל פחד מהמוות, פחד מסבל וכאבים, פחד מאובדן היכולת, פחד מסטיגמה חברתית, פחד מהשפלה ותלות, ויש עוד כמה.
ניתן ליישם את מה שאלמד על כל אחד
מהפחדים בנפרד, למרות שכל פחד כזה יכול להיות נושא לפוסט שלם.
כולנו שומעים או מכירים ממקור ראשון אנשים שחלו במחלה או משהו מבני משפחתם, וזה לעיתים כמו מעבר מחיים של הצלחה ותחושת ערך למאבק לחיים, והישרדות.
רובנו חיים בהכשה של השבירות והארעיות שלנו, ומחלה כזאת מכריחה אותנו לפגוש את היותינו בני תמותה כמעט חסרי אונים.
***מחלה כמנפצת אגו***
המחלה הזאת היא מנפצת אגו גדולה, ככזאת יש לה ערך רוחני והיא יכולה להוביל להתפתחות רוחנית מואצת, אם כי אצל אנשים מסוימים המחלה הופכת לסוג של כוח לאגו, כאילו מנוף כדי לסגור חשבונות או לדרוש צומת לב ושליטה רגשית באופן מניפולטיבי.
לכל פחד יש מנגנון דומה, המוח יוצר תסריט אפשרי עתידי אותו אינו מוכן לחוות, משהו שנראה לנו נורא מכדי לשאת, כמובן שאין לנו שליטה על הימנעות מהתסריט הזה, המוח כתוצאה מקבל הוראה "לא לחשוב" על התסריט, אבל כדי לא לחשוב על משהו, חייבים קודם לחשוב עליו ואז להדחיק אותו מה שאומר שהמוח עסוק בלחשוב על הדבר.
בנוסף המוח לא יודע להבדיל בין סכנה מוחשית שניתן להתמודד מולה וסכנה דמיונית, נגיד שאנו נמצאים בסביבה שבה נמרים, המנגנון של המוח הוא להיות רגיש לכל רמז או אינפורמציה המעידה על נמר באזור, כדי שנוכל להימלט בזמן.
המחלה היא רעיון "מופשט" בהסתברות נמוכה יחסית, אבל התת מודע החרד מפרש אותה כסכנה בדיוק כמו את הנמר, התודעה רוצה להימנע ממנה אבל אין לה כל מידע או דרך מועילה לעשות זאת, כתוצאה היא יוצרת חיבורים והקשרים אסוציאטיביים במקום שאינן קימים, אנו נכנסים לעולם של אמונות טפלות וטקסים אובססיבים שמטרתם להשקיט את החרדה יותר מלמנוע או להקטין באופן מעשי את הסיכוי לחלות בה, זה יוצר עוד יותר התעסקות במה ש"אסור" לחשוב עליו, ונותן לבעיה עוד אנרגיה.
***פחד כתסריט העתידי שאנו מאמינים שלא נהיה מסוגלים להתמודד איתו***
המוצא אולי היחיד מהפחד הוא להסכים לראות את התסריט השלילי ביותר מתוך אמונה שגם אם זה מה שיקרה נוכל להתמודד עם זה, עצם הרצת התרחיש המפחיד שוב ושוב גורמת למטען הרגשי להשתחרר, למעשה לעיתים הבעיה עצמה היא חוויה פחות כואבת מלשאת את הפחד מהבעיה.
הרבה אנשים שחלו בסרטן או דבר נורא אחר לא נכנסו לבהלה ואימה אין סופית וניצחית, לעיתים הם היו אפילו יותר רגועים ומסופקים מברוב חייהם, ואף עודדו את מי שבא לעודד אותם.
באופן תת מודע אנו מזמינים את הפחד פשוט כי ככה נאלץ לעבור את ה"תרפיה של החיים" ולפחות נשתחרר מהפחד, הפחד הרודף הופך לעול כה גדול שאנו מעדיפים להורידו מעל כתפינו בכל מחיר, גם אם לעיתים במחיר חיינו.
***טכניקות לשחרור פחד***
ישנן לא מעת דרכים לשחרר פחד פתולוגי, פחד כזה אינו פחד בריא הממוקד מול סכנה ראלית, אלא חרדה מתמדת מול דבר שאיננו באמת יכולים לשלוט או לנהל אותו.
אציג פה שלוש סוגים של התמודדות מול פחד והן:
1.חשיפה הדרגתית
2. השלמה עם התרחיש הרע ביותר
3. פירוש חיובי של המצב המפחיד ממקום של אמונה, או פרספקטיבה מעצימה.
לרוב טכניקות הפחתת חרדה משתמשות בחשיפה הדרגתית לדבר המפחיד, אולי נתחיל רק מתסריט בו רופא אומר לנו שאנו חולים, אולי שאנו מזהים שיש איתו בעיה, וכו, בסופו של דבר אם נצליח להריץ את התרחיש ה"הנורא" ביותר מספיק פעמים המוח יתרגל ל"איום" ויעבור ממצב סכנה, למצב "שיגרה", ככל שהמטען הרגשי יתפרק כך גם אובייקט החרדה יפסיק להציף את תודעתינו.
***להשלים עם המוות ולראות בו חבר***
אחד הדברים החזקים לנטרול הפחד הוא השלמה עם המוות, מאוד קשה להשלים עם המוות כשאנו אוחזים בפילוספיה מטיריאליסטית הגורסת שכל מה שאנחנו זה תאונה ביוכימית שמסתיימת במות הגוף, במצב כזה המוות נראה נצחי ומפחיד מאוד, (למרות שלמעשה כל לילה ברגע שנרדמנו אנחנו במובן מסוים במוות כזה, ולא נראה שזה מטריד אותנו).
גישות רוחניות יותר גורסות שהתודעה אינה תופעת לוואי של הגוף והיא ממשיכה לאחר המוות, התודעה הזאת ממשיכה להתפתח ומוצאת לה "גוף חדש" להתאכסן בו, התהליך הזה הנקרא גלגול נשמות, או המשכיות זרם התודעה נמשך עד למצב של שלמות רוחנית, בה התודעה מגלה שהיא אלוהית ונצחית, ונהנית מתענוג לא מוגבל וידע אין סופי.
למעשה המוות במובן זה הופך לשחרור מכלא הגוף והתחלה של חיים אמיתיים ומאושרים יותר.
המוות מנקודת מבט כזאת הוא גם גורם מעורר להתפתחות.
*** מדיטציית מוות***
למוות יש חשיבות גדולה כיועץ, יש האומרים שמי שלא פגש את מותו לא יודע איך לחיות, בז'ן יגידו שרק מי שמת לפני שמת לא ימות כשימות, ובמסורת השמאנית של שבט היאקי יגידו שיש לדמיין את המוות כעורב על כתף שמאל כל הזמן.(קסטנידה).
בזכות הרפואה המודרנית נאספו כמויות גדולות של ממצאים על מוות קליני, כמעט כל מי שחווה אותו נעשה רוחני יותר, ואינו מפחד יותר מהמוות.
יתרונות המדיטציה על המוות:
מדרבנת לתרגול רוחני ועשיית טוב.
משחררת מהיצמדות ואחיזה בגוף.
נותנת לחיים פרספקטיבה נכונה ופרופורציה לדברים.
משחררת או מפחיתה חרדה מפני המוות.
*מדיטציה על המוות מהמסורת* הטיבטית ב 5 צעדים:
חשבו על עובדת המוות,
1. המוות הוא בלתי נמנע
2. הוא יכול להגיע היום
3. כשהוא יגיע הדברים היחידים שיעמדו לזכותכם זה הישגכם הרוחניים והקארמה הטובה או החסדים שצברתם.
4. לכן יש לעשות כמה שיותר מעשים טובים ותרגול רוחני היום.
5. לכן יש לעשות כמה שיותר מעשים טובים ותרגול רוחני בחיים
*תרגיל הפחתת חרדת מוות:*
דמינו את רגע מותכם, ראו זאת כסרט, נשמתכם נעצרת, תחושת הגוף נגמרת, אתם מרחפים מעל הגוף, רואים את גופכם מלמעלה, לוקחים את גופכם, וקוברים או שורפים אותו, הוא נרקב, מה אתם מרגישים כשאתם רואים את גופכם מתפרק ונעלם.
חזרו על הסרט הזה שוב ושוב, הסכימו להביט מפרספקטיבה רוחנית, אם מעורר חרדה, דמיינו עצמכם יושבים באולם קולנוע ענק, הסרט מוקרן על מסך רחוק, בשחור לבן, הסרט עמום ומרוחק, אתם לא מביטים בו ישירות אלא רק מתבוננים באדם הרואה את הסרט ומתאר לכם אותו, ככל שתחזרו על הסרט שוב ושוב רמת החרדה תפחת.
*מדיטציית מוות קליני,(סימולציה לחוויה שרבים חווים במוות קליני):*
היכנסו למצב מדיטטיבי ואז דמיינו עצמכם בתהליך גסיסה, בנשיפה האחרונה בחייכם תודעתכם נזרקת מחוץ לגוף, ואתם רואים את המציאות מלמעלה, מעין מנהרת אור נפתחת מעליכם.
אתם עולים מעלה מעלה במנהרת האור, קבוצה של אנשים קורנים באור לבן פוגשת אתכם, מי האנשים האלו, מה יש להם להגיד לכם?
יש אור לבן העוטף אותכם וממלה אותכם, אתם מרגישים עונג גדול, האם אתם מסוגלים להתמסר לאור?
כשאתם מסתכלים עכשיו למטה, אל חייכם כיצד הם נתפסים בעינכם, האם הייתם רוצים לחזור, למה היתה משמעות ולמה לא?
אתם רואים את כל חייכם מול עיניכם עוברים כמו סרט מהילדות לבגרות, במה אתם גאים, מה אתם צריכים לתקן? אם היו נותנים לכם הזדמנות נוספת, איך היתם מתקנים אותם?
דמינו שאתם מוחזרים לגוף הזה, וקבלתם הזדמנות שניה, כיצד תתנהגו ומה תשנו בחייכם?
מדיטצית יום הדין היהודית:
הגעתם במנהרת האור למקום יפה ומואר.
לפניכם שופטים, (במסורת היהודית לרוב אברהם, יצחק, יעקב ורחל, במסורת טיבטית, מורה הלב ומופע מראות גדול*).
חייכם עוברים לפניכם במהירות כסרט, אתם (הנשמה) צופים בהם ממקום חסר הזדהות ורוחני, האם אתם גאים בחייכם?.
אתם נשאלים את השאלות הבאות:
האם למדת? האם אהבת?
כיצד תענו לשאלות ממקום עמוק וכנה מאוד.
בנוסף אתם נשאלים:
האם קבעת עיתים לתורה?(החזקת בתרגול רוחני קבוע)
האם נשאת ונתת באמונה? (שמרת על מוסריות והגינות גם במצבים בהם היית מפסיד מכך)
האם יחלת לגאולה?(האם ניסת ליצור עולם טוב יותר בפעולותיך ופועלת למען טובת הכלל)
אם היית חוזר, איזה שינוי היה נדרש בחייך כדי שבפעם הבאה תוכל לענות על השאלות באופן חיובי יותר.
*** להיחשף בהדרגה לדבר המפחיד***
אז מחלה, גסיסה ומוות הם דבר מעורר חרדה, ישנם עוגני פחד, כמו שגילנו שאנו חולים ,תגובת הקרובים לנו, מה שאומרים עלינו, מה קורה לדימוי החברתי שלנו שאנו הופכים מאנשים חזקים לנזקקים, כשאנו נאלצים לבלות זמן רב בבתי חולים, עם רופאים, ניתוחים וטיפולים, ובכללי החיים הופכים למאבק, אנשים שהיו חברים נעלמים, אולי אחרים נשארים אבל רק מתוך רחמים, ואנו עוברים תהליך בו אנו מאבדים יכולות, וכוחות בהדרגה, עוברים כימו וטיפולים אחרים קשים ורעילים, מתרוששים כלכלית, עסקנו נהרסים, נושר השיער…וכו
בהחלט אילו תסריטים מפחידים.
*** לפגוש את הצל של הפחד***
מחלה היא תופעה פיזית ניטרלית בסופו של דבר, גופים פיזיים נוטים לחלות וגם לעיתים מתים, אם זאת על תופעת המחלה מושלכים הרבה מאוד משמעויות, החל מ"שבט אלוהים" או "ידו של השטן" או "נקמת הטבע" ועד "חסד" ואפילו דרך רוחנית להארה כמו שד*ר בארני סגל מתאר זאת* או היוגה של ה"סרטן". הרבה מחלות כמו הדבר והשפעת הספרדית ממש הפכו לביטוי של הצל הקולקטיבי של החברה. סרטן בימינו לעיתים זוכה ליחס דומה, רבים אפילו רק אומרים "המחלה" בדומה ל"זה שלא יקרה בשמו", לורד ולמורט, או דמות ה"סיטרא אחרא" בתרבות ובדת.
לכל אחד יש גם את אוסף המשמעוית האישי ואת עולם הייצוגים שלעיתים רבות מייצג אזורים מודחקים ומוכחשים באישיות, המקבלים פאן מפלצתי.
למעשה התת מודע עלול ליצר את המחלה כדרך לריפוי ההדחקה, הדחקה היא מנגנון הגנה חשוב למצב בו אין לנו יכולת להתמודד מידית עם חוויה קשה, אבל התודעה משלמת עליה מחיר יקר, מחיר של בריחה מתמידה ממשהו, ואנרגיה אינסופית הנדרשת לשמור כוח נפשי מסוים בכלא. לעיתים המאמץ והפחד הדרוש לשמר את ההדחקה עולה על הפחד מלפגוש את המפלצת הרגשית הכלואה.
***תרגיל פגישת הצל של המחלה***
אם למחלה היתה צורה, סמל מרקם, צבע , איך היתה נראית, מתבטאת, מיוצגת?
אם היא היתה מופיעה כדמות? איזה דמות היא היתה? איזה מסר היה לה אליך? איזה אינפורמציה היא היתה מעבירה לך?
מה היא רוצה ממך?
מה היא צריכה ממך?
מה אתה מרוויח מלמשוך אותה?
איזה חלק אישיות מודחק משתמש בה או היא מייצגת?
לאיזה הורה או דמות משמעותית היא דומה?
איזה ריפוי או רווח התמודדות איתה תביא? איזה דברים היא תאפשר לך, ממה היא תגן עליך?
***טכניקת חשיפה לפחד***
א. תנו למחלה ייצוג או דימוי מוחשי וממשי ככל האפשר.
ב. ראו אותה כאובייקט מולכם.
וחלו לגעת בה, געו בה עוד ועוד,
ג. למרות שאולי זה יעורר תגובות פיזיות הולכות ומתחזקות של פחד, גועל, כיווץ, ומחנק.
ד. המשכו לגעת מהר יותר ויותר, עד שתגיעו לשיא החוויה הרגשית.
אם תמשכו יהיה רגע בו התחושה תשתנה, תקטן ואפילו תעלם.
ה. התמידו עד שהתודעה תתרגל לאובייקט ותפסיק להגיב אליו.
***מדיטציית להאכיל את השד***
ראה את המחלה כישות שמופיעה מולך
מה היא רוצה ממך?
מה היא צריכה ממך?
דמיין את עצמך הופך למלאך אור, ראה איך דרכך עובר כל אנרגיית האהבה וההזנה של היקום, שלך לישות הזאת את כל מה שהיא צריכה, ברגע מסויים תראה שהדמות משתנה.
ראה איך הדמות הופכת לידיד, איזה מתנה הדמות יכולה לתת לך. מה היא מלמדת אותך? למה הכשירה אותך? איזה כוח העניקה לך? לאיזה שליחות המסע איתה הכין אותך.
*** אמונה שיעור רוחני וקארמה – ללכת לשורש ***
למעשה דרך נוספת לראות מחלה היא כהשלכה של קארמה, להיות חולה אינו דבר אחד אלא רצף של הבשלות קארמיות, ואוסף של רגעים, חלקן שליליות, חלקן שליליות פחות חלקן אפילו טובות ונעימות, כמו כל דבר אחר הקרמה הזאת היא זמנית ומתכלה בסוף.
כמו כל דבר אחר הקארמה הזאת "ריקה" מלהיות טובה או רעה, כמובן שלרוב יש בה סבל רב, אבל לא בהכרח, קרונית מחלה היא ביטוי של פגיעה באחרים וגרימת סבל, בחלקה היא יכולה להיות הבשלה של קארמה חיובית, בה יש לימוד, צמיחה והתפתחות.
ניתן למנוע חלקית קארמה של מחלה על ידי שמירה וכיבוד של חיים, תמיכה בריפוי של אחרים, תמיכה בחיים, ותשובה, חרטה וטיהור.
טכניקות טיהור קארמה גורסות שהסבל שאנו סובלים היום הוא תוצאה של פגיעה באחרים בעבר, למרות שקארמה שמבשילה אי אפשר לבטל, ניתן למנוע בפולה מטהרת מקארמה דומה להבשיל ולהמתיק את החוויה בהרבה קארמה חיובית שתאפשר לנו לבלוע את התרופה המרה בקלות גדולה יותר.
***4 כוחות הטיהור (הדרך לנקות קארמה של פחד) ***
מדובר בדרך בה אנו "שורפים קארמה, פחד וחרדה הם תוצאה של קארמה של הפחדת אחרים, פגיעה בחיים והיצמדות לגוף.
הכרה שחוויה סובלת בהווה היא תוצאה של גרימת חוויה סובלת למשהו בעבר
החלטה להימנע מפגיעה באחרים
לקיחת נדר ריסון, נגיד לא להפחיד או לפגוע באף אחד במשך 12 השעות הקרובות
לעשות פעולה מתקנת, נגיד לתרום כסף לפרויקט טיהור מים באפריקה, או לבקר אדם חולה ולשמח אותו באופן קבוע.
***טונג לן***
זהו תרגול השייך לקבוצת מדיטציות לאימון התודעה הקרויים בטיבטית "לו ג'ונג".
מטרת התרגול היא להתמיר את המחלה או הפחד, ישנן ביוגה שיטות התמרה ושריפת קארמה רבות, רובן נחשבות סודיות, עם זאת טונג לן משתמש בכוח החמלה, שעל פי הגישה הבודהיסטית מסוגלת להפוך את הסבל לעונג, ולהמתיק כל רגש שלילי.
הרעיון הוא פשוט, אם אני כבר סובל, לפחות אשתמש בסבל שלי כדי לעזור לאחרים להשתחרר מסיבלם.
טונג לן בצורתו הפשוטה
הרעיון הוא לחשוב על אנשים אחרים הנמצאים במצבי
לדמיין את סיבלם כענן שחור
לנשום פנימה את הסבל שלהם לליבי
בלב, ובכוח הרצון להפסיק את סיבלם, הענן השחור יהפוך לאור לבן מרפא
לשלוח את האור הזה חזרה לכל הסובלים
*** לנוח באי הוודאות – פחד כדוחף להארה***
אחד הדברים הקשים ברעיון המחלה הוא… שאף אחד לא בטוח! אף אחד לא יכול להבטיח שיחיה מחר או אפילו היום, הכרה בקח הופכת את החיים לקשים מנשוא, מאוד קשה לתכנן לעתיד כשאין לך ודאות אם תגיע לעתיד הזה, במיוחד אם אתה מקריב הרבה מההווה למען עתיד דמיוני שאולי לעולם לא יגיע. לאי וודאות השפעה משתקת על הרבה אנשים, המעדיפים ודאות רעה איתה ניתן להשלים, על אי וודאות המשמרת מתח מתמיד.
אם זה מודטים טובים יודעים שאי וודאות הוא גם מצב יצירתי ומלא ויכול להיות מלא השראה, אנשים שמחבקים את אי הוודאות ולומדים להנות ממנו חיים כל יום כאילו היה יומך האחרון, הם לא חיים במרוץ עכברים למען עתיד שלא מגיע לעולם אלא מוצאים משמעות בכאן ועכשיו בכל רגע, הם גם מבינים שאי ודאות הוא מצב של ריק ופוטנציאל לא מגולם, התדר שבו פוגשים אי ודאות קובע איזה חוויה או דבר יתגלם לתוך המציאות, ככל שהתדר חיובי יותר סביר שמה שהריק ימשוך לחיינו יהיה טוב יותר, פגישת אי וודאות מתוך פחד והתנגדות לרוב מולידה הרבה קשיים.
אחד הדברים שעוזרים לחבק את אי הוודאות הוא השלמה.
חוקרת המוות אליזבת קובלר רוס, חקרה את תהליכי המוות וגילתה שאנו עוברים 5 שלבים בהתמודדות מול המוות.
מדיטציית 5 שלבי האבל
חשוב על תסריט מחלה מפחיד, בו נאמר לך שיש לך תקופה קצובה לחיות.
הכחשה, פחד, מיקוח, דיכאון, קבלה
א. ההכחשה: חשוב על התגובה הראשונה לידיעה שאת/ה חולה, האם אתה מסוגל להתמודד או צריך לברוח, מכחיש, מתנגד
ב. פחד: איזה פחד זה מעורר, מה התסריט הנורא ביותר, האם יש דבר שאינך יכול לעמוד בו?
ג. מה היית מציע לאלוהים, לכוח עליון? שטן? או לעצמך כדי לא לפגוש את הדבר המפחיד? איזה מחיר שווה את זה בעיניך?
איזה מחיר אתה מוכן לשלם בדם יזע ודמעות כדי להבריא ולחיות עוד? מה מניע אותך להילחם את המלחמה הזאת?
ד. בדוק את תחושת הדיכאון שתתעורר במידה ותיכשל במאבק, איזה תחושה תרגיש כלפי, אלוהים, עצמך, העולם?
ה. לאחר שעברת דרך הרגשות האלו ודבר לא עזר, מה יכול לעזור לך להשלים עם התסריט ה"גרוע ביותר"? לקבל אותו ואולי לראות בו מתנה?
***אלוהים, שיעור הנשמה, הלמידה הנשמתית, הפילוסופיה של חיבוק המוות***
אז גישה נוספת ועמוקה מתייחסת למוות כדבר טבעי ורצוי, על פי הקבלה אל טוב ומטיב יצר את המציאות ואין רע בא מלמעלה, אנו עוברים תהליכים הקרויים 42 שיעורי נשמה, שהם למעשה מהלך אלוהי, בו מהאחד, נוצרים יצורים נפרדים, המפתחים אגו או תחושת עצמי הולכת וגוברת, מה מייצר תשוקה, אנוכיות, היצמדות וסבל, עם זאת לאחר בניית הנפרדות, הברואים מתחילים בהזדככות שבסוף מאפשרת לאחדות להתקיים בתוך הפירוד, כל הסבל במובן הזה הוא תופעה זמנית והכרחית בדרך לאושר גדול, קצת שמנסרים חלקים מבול עץ, בדרך לבניית שולחן יפיפה, מצב שאולי טוב יותר מהמצב הראשוני, זאת תכלית הבריאה, מחלה ומוות הם רק סיום סדרת שיעורים אחת המביאה להתחלה של שיעורים חדשים, שבסופם היה נשמה טהורה בגוף נצחי וטהור לחלוטין, ונהנה מזיו השכינה באופן מלא, רעיון דומה קיים בבודהיזם וטנטרה הודית, בה שואפים להשיג את 4 גופי הבודה או את גוף האור. הגוף הספציפי שלנו הוא בסך הכל פילטר מציאות הבא ללמד את הנשמה או תודעה שמתפתחת שעורה מסויים, מוות אומר שהלמידה הושלמה, מחלה גורמת ללמידה מואצת, ואנו נאלצים להכיר בזמניות והארעיות של החיים, ותובנות עמוקות לרוב נוצרות במצב המיוחד והקשה הזה. לבסוף מדובר בפרוק החיץ המפריד ביננו ובין האינסוף, יש במצב הזה הזדמנות רוחנית גדולה, כמובן כל עוד יש לנו בערות, או לא סיימנו את מסע הנשמה נמשיך להתגלגל, אם זאת כל גוף חדש הוא התקרבות על המצב האידיאלי.
תפילה, התבודדות שיעור הנשמה
כמובן למרות שבאנו מהאלוהי ונחזור אליו, מהירות הלמידה שלנו וההגעה לקו הסיום תלויה בבחירה חופשית, אחת המשמעויות של בחירה חופשית היא שניתן להתפתח בדרך הייסורים או בדרך ה" תורה", אם נסכים ללמוד את שיעור הנשמה שלנו הטוב לא נזקק לרע, הדרך ללמוד את שיעור הנשמה היא כמובן להבין אותו ולהפנים אותו, כאן תרגול רוחני עקבי וקשר עם מורה מתקדם מאוד עוזר. עם זאת תפילה והתבודדות יכולות לעזור מאוד, ולבטל "דינים".
***תרגיל התבודדות***
למצוא מקום שקט, עדיף בטבע.
להודות על 10 דברים טובים בחיים (גם דברים קטנים מאוד)
להודות על הצד הטוב ב 5 דברים רעים שקורים בחיים.
לעשות תשובה, וחרטה מכל הלב על כל פגיעה או מעשה שלילי שעשינו בחיים האלו או בגלגול אחר.
לשפוך שיחה מול האל, כאילו הוא נוכח פנים אל פנים, לבקש הדרכה, לבקש שיתגלה השעור הנשמתי, שהטוב המגיע מלמעלה גם יופיע ככזה, להתפלל לאושרם ובריאותם של כל הברואים, לבקש בריאות והחלמה בכל המובנים.(גם אם מדובר בפחד ולא במחלה)
בגישה היהודית כל מחלה בשורשה היא ניתוק מהאלוהי, ישנם 613 חיבורים לאלוהי דרך דבר הנקרא צלם אדם הראשון, המחבר את האיברים הפיזיים לארכיטיפ האדם המושלם, כשיש קלקול רוחני או נגע רוחני, אחד או יותר 613 החיבורים מתנתק, והאיברים או המערכת הקשורה אליו מתחילה לאבד את התפקוד ההרמוני שלה, מה שיוצר לבסוף מחלה, ניתן בהתבודדות ממש לדבר לאיברים השונים או לבקש מהאל שיראה לנו את הנגע הפנימי העדין שיוצר את הניתוק ואת הדרך לתקנו.
מחלה ומוות הם כוחות התפתחותיים רבי עוצמה, אם זאת למידה היא חלק מהבחירה החופשית שלנו, הפחד ממחלות הוא תוצאה של הזדהות עם הגוף והיצמדות אליו, ואחיזה בתפיסה חומרית הרואה בגוף את מי שאנחנו, אמונה כזאת יוצרת פחד תמידי העלול להגביר באופן פרדוקסלי את הסיכוי לחולי בבחינת "מה שיגורתי בא לי", קבלת המחלה, הסבל והמוות כאפשרות ניטרלית שאם יגיעו הם כנראה הדבר שצריך להיות מאפשרת ליצור תת מודע רגוע יותר, שנמצא פחות במצב תקוף הימלט כרוני, ולכן גם מאפשר לגוף בריאות טובה יותר וכמובן יותר שלווה ואיכות חיים.
הערות:
*ספרו של ד"ר ברני סיגל, אהבה רפואה וניסים, היה פורץ דרך בקישור בן מצב נפשי וסיכוי החלמה מסרטן
* המורה הרוחני שמתמחה בטיפול בסרטן על פי המסורת הטיבטית הוא ד"ר אייזיק אליעז
*הטכניקה להתמודדות עם פחד באמצעות דיסאסוציאציה לקוחה מnlp, תאטרון הטראומה.
*ממליץ לקרוא את הפוסט שלי הצל של המחלות על היחס בן אזורי צל וחולי.
* במסורת הטנטרית הפחד נתפס כגורם המסוגל להביא להארה, אחת מדמויות האל והאלה "בירווה" ו"ביירווי" הם יצוג של האלוהות כפחד. פניו של בירווה משמשים לגרוש שדים וישויות שליליות גם בהינדואיזם היום.
* חלק מהטכניקות לקוחות מעולם ה nlp
*בבודהיזם טיבטי תאור מפורט של שלבי המוות בטקסט הקרוי "בארדו טודול" ,ספרו המצויין של סוגיל רינפוצה "ספר הטיבטי של החיים והמוות" מסביר אותו.
מסורות בודהיסטיות שונות מציגות גרסאות שונות של התהליך הזה או מפרשות את משמעותו באופן שונה.
טקסטים דומים קיימים בתרבות המצרית העתיקה ואפילו ביהדות.