אהבה אובססיבית – למה היא קוראת ואיך להשתחרר ממנה

מקרה טיפולי – דור שלא יצא מבור המחשבות על האקסית

הוא התאהב במישהי והיא בו, זה היה יכול להיות סיפור אהבה מתוק אבל זה הפך לסיוט, איך שהוא מרגע מסוים הוא הבין שהוא אובססיבי, הוא כל הזמן חשב עליה, מהי עושה, על מה חושבת? האם היא עם משהו אחר?

זה היה כמו כישוף, כאילו נתן לה את  כל ה mojo שלו, ועכשיו הרגיש ריק, רגעי החיות היחידים שלו זה שהוא היה לידה. 

ה"התאהבות" הזאת לא עזרה לזוגיות, להיפך, נראה היה שהיא מתרחקת, בלי שליטה התחילו להופיע אצלו התפרצויות זעם וקנאה.

זה היה כאילו ציפה שתתנהג כמו הדמות הפלאית וקסומה שהוא ראה בה ומצד שני גם היה מאוד חשדן ולא האמין שהיא מסוגלת, יום אחד היא אמרה שזה נגמר, הוא היה גמור, שבועות של יאוש, כאב, אובדנות, וחמור מזה, היא לא יצאה לו מהראש, הוא ידע שהוא טעה, שהוא הבריח אותה, אבל בדמיונו הרגיש שכל יום היא עשויה להתקשר ולהגיד לו שהכל היה טעות והיא חוזרת אליו.

זה לא קרה…

טיפול – אהבה אובססיבית 101

אני: אתה מתנהג באופן טיפוסי לארכיטיפ המאהב.

הוא: מה זה ארכיטיפ המאהב?

אני: ארכיטיפ המאהב הוא אחד מ 4 אבי הטיפוס של דמות הגיבור הגברי על פי אבי הפסיכולוגיה יונג.

אדם שהארכיטיפ הזה דומיננטי אצלו יהיה מאוד רגיש, רומנטי, דרמטי, ויצירתי, עם זאת אדם כזה אינו בהכרח מוחצן או "כריזמטי". קשה להיות רוקסטאר כשאתה מאוד רגיש ופגיע בפנים.

הארכיטיפ הזה גם מתגלם במיניות וזוגיות באופן חיובי או שלילי, זה יכול להפוך אותך למאהב רגיש, חם ואמיתי, אבל זה גם יכול להתבטא באובססיביות. 

אתה יכול להיות דון ז'ואן שחייב להשכיב כל דבר עם ציצים ודופק, או מאהב אינטנסיבי שמכור למישהי מסויימת ולא מסוגל לתת לה מרחב. אדם כזה מכור לרגשות חזקים, הכוח הזה עלול "לשרוף" אותך ואז אתה עלול להפוך לקר, פריג'ידי ומנוכר.

הוא: נשמע כמוני, וזה ממש קללה, מה עושים עם האובססיה הזאת?

אני: האמת שהגורם השלילי של המאהב הוא דמיון ופנטזיה ששורשה לרוב בפגיעה בילדות.

יש באישיות שלנו חלקים מודחקים, שאיננו מוכנים לקבל אותם בעצמינו כי הם שפלים, אלימים או קטנוניים מידי.

אבל יש בנו גם חלק שאיננו מוכנים לראות בעצמנו כי הוא "נשגב" מידי, קוראים לחלק הזה לעיתים "צל הזהב", נלסון מנדלה נהג להקריא שיר על החלק הזה* שהתפרסם מאוד.

הוא: כן, אני מכיר את השיר, אם זאת איך זה קשור להתאהבות שלי?

אני: שמישהו או משהי יוצרים אצלך תגובה חזקה של התנגדות או משיכה זה כי הם משקפים חלק פנימי לו אתה מתנגד או מעריץ בפנים.

שאתה רואה מישהי כ"אלה" מופלאה אתה למעשה משליך עליה את צל הזהב הנשי הנשגב שלך. (האנימה)

זה לא יכול לעבוד, לרוב לא תזכה בדבר הנעלה הזה, כי מי אתה שראוי לכזאת אלה זוהרת, אבל גם אם תשיג אותה, אתה תגלה לבסוף שהיא יצור חלקי, פגום ושפל בדיוק כמוך, בשני המקרים תהיה אכזבה ותסכול…

הוא: אז מה עושים?

אני: קודם כל להבין שמה שאתה מחפש בה נמצא בך, ואם לא תבין שזה אצלך, תמיד תיהיה נזקק או תלוי. עליך להחזיר את העוצמה שלך פנימה.

יש ביהדות גישה חכמה הקרויה "עין הבדולח", היא טוענת שכל דבר שאתה רואה בחוץ חייב להיות קיים בך (בדומה לאפונופונו) אם אתה רואה במשהו משהו נשגב זה חייב להיות בך אחרת לא היית מזהה את זה.

עליך לקבל את החלק הנשגב בך, ואז תבין שהיא מסך, מה שאיננו מוכנים לפגוש בעצמינו תמיד מוקרן על אנשים אחרים, בתיקווה שדרך זה נפגוש את החלק המודחק הזה, נחבר אותו* ונהיה שלמים.

אז איך משתחררים מאובססיה למשהי?

האם אתה מוכן לראות בעצמך את הדבר הנשגב שאתה רואה בה? האם אתה מוכן לראות בך גם את הדבר המתועב שאתה רואה בה לאחר שאיכזבה אותך ואתה מרגיש נבגד?

רק קבלה ואהבה עצמית עמוקה המחוברת למודעות מאפשרת להשתחרר מהאמונה שמישהו אחר שם בחוץ יעשה אותנו מאושרים.

ככל שתבין זאת יהיה לך פחות ציפיות שמשהו בחוץ יהיה כה נשגב, ומצד שני גם יהיה לך פחות תחושת "חוסר ערך"  שתגרום לך באופן לא מודע להרוס את האדם הזה. (כי הוא מעורר את תחושת חוסר הערך שלך*).

 איך להשתחרר מחוזה המסכות

כשתגלה שאתה הוא זה שאתה מחפש בחוץ אתה לא תנסה כל הזמן למתוח את המסכה של האדם השני כך שתתאים להשלכה שלך, ולא תגיע למצב שאתה ובת הזוג תיהיו כה מותשים ממחול האשליות שתעדיפו לפוצץ את הבועה ולאבד את הפנטזיה.

בוא נבין שמדובר בחוזה צללים, היא מקווה שאם משהו יראה אותה כיצור נשגב היא תוכל לאהוב את עצמה, ואתה מאמין שאם יצור נשגב יואהב אותך יהיה לך מותר לאהוב את עצמך. אבל זה לא עובד ככה, כל מה שיקרה זה שתשחקו בנדמה לי עד שתתעיפו ואז הכול יתפוצץ.

אז איך יוצאים מהאהבה אובססיבית?

הוא: אז כיצד נמנעים מכל המעגל הזה?

אני: הדבר הראשון זה להבין שאתה הרבה יותר גדול ממה שאתה חושב, ושיש לך משמעות ותפקיד גדול מעצמך. כשאתה חיי ומגשים יעוד גדול אינך מרגיש יותר רקני וחסר ערך,  במצב כזה אתה לא מצפה שאיזה אדם בחוץ ימלא אותך, אינך זקוק למשהו שיציל אותך מחייך, ואתה לא מרגיש חסר ערך מול מישהו המתגלה כנעלה.

הקארמה של האהבה

בנוסף הסיבה שאתה בכלל רואה משהו נשגב בחוץ זה שיש לך "זכויות" או קארמה טובה, הקארמה הטובה הזאת של להשליך עולם טהור ופלאי (או לפחות אדם כזה) באה מזה שאתה גורם לאחרים להאמין בעצמם, ולהרגיש טוב. 

אם תייצר עוד קארמה טובה ותכניס עוד מודעות עצמית, ההשלכה של משהו טהור ופלאי תתרחב לעוד ועוד דברים בעולם, ובסוף תראה את כל העולם ואת עצמך כדברים פלאים. (כדברי רבי נחמן מברסלב "אני פלא גדול")

כך שקארמה טובה ותהליך מודעות וריפוי פנימי יאפשרו לך בטווח הארוך לראות עולם פלאי שאתה במרכזו, 

יש אנשים שהולכים בגישה ההפוכה, כלומר להשפיל את האחר כדי שנרגיש שהו ברמה שלנו, השפלת האחר אומנם תמנע אולי את הטירוף והאובססיה אבל תשאיר אותך, ואת האהובה בעולם אפור וקטנוני…וזה לא התכלית-)

הרעיון הוא להכיר בפלא שאנחנו ומתוך זה להכיר בפלא של האחר, לא כמו בקשר בן קבצן ועשירה, או שתי קבצנים אלה מלך ומלכה החולקים את עושרם ואושרם.

ועל זה נאמר "איש ואישה זכו (הזדככו) שכינה בינהן לא זכו, אש תוכלם", כלומר אם הזדככו, כלומר הכניסו מודעות ולמדו "אהבת לרעך כמוך" (דורש לאהוב עצמינו מאוד כדי שנאהב את האחר במידה רבה), השכינה תיהיה בינהן וכל חייהם היו פלא, ואם לא אש התסכול לא תתן להם מנוח והם יחיו בהאשמה הדדית.

הערות:

*נלסון מנדלה פרסם את השיר הזה:(לינק מקור)

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו – לא האפלה שבתוכנו – שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו – איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? למען האמת – איזו זכות יש לך לא להיות? אין שום-דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי-ביטחון. ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד.

– מריאן ויליאמסון

{ מתוך הספר "בחזרה לאהבה" }

*אנימה היא החלק הנשי הנשגב הקיים גם בגברים וגם בנשים.

* פגישת הצל הפנימי דרך האחר אינה מספיקה לריפוי, עלינו לזהות אותו בעצמינו, ללמוד לקבל אותו, לאהוב אותו ולהחזירו למצבו הבריא והמתוקן, ואז לשלבו במכלול האישיות שלנו. מידע נוסף על הצל בלינק

*אנו אוהבים להרוס את מי שאנחנו מעריצים, זה מתגלה ביחסינו לכוכבי בידור מסוימים שאנו מאוד מעורבים בנפילתם דוגמת בריטיני ספירס, דודו טופז, אלביס…וכו; וידאו המסביר את התופעה בהקשר של בריטיני ספירס