סיפור טיפולי על אהבה נרקיסיסטית – מנגנוני הגנה שהם מנגנוני הרס עצמי
הוא רצה למות, כבר העדיף שהרסו לו את כל מה שטוב ומוכשר בו, ורק שיתנו לי את הזכות להרגיש מסכן, שהכאב שלו יראה, תמיד הרגיש לא בסדר, מול אמא מזניחה ואלימה, שהציגה עצמה לאחרים כקדושה מעונה, סובלת ומרוקנת כי מטפלת בילד הטובעני שלה במסירות אובססיבית, הילד שלה שכבר ככה היה מוכשר וחכם ככה, ויגדל לחיים קלים, ככה שזה בסדר אם יקריב את ילדותו כדי לטפל בה, ילד שצריך להגיד תודה על מה שכבר יש לו, ולא לצפות מאמא ליותר, עצם זה שהגיע לעולם עם כשרונות ויופי ותמימות צריך להיות לו מספיק. בעולם שלה היה מקום רק לבן אדם אחד להיות מטופל, וזה זה שהכי מסכן, ובשחק המסכנות אף אחד לא היה יכול עלייה…
*הטיפול*
הוא: היא הייתה מזניחה, ומתפרצת באלימות ואז מצפה ממני שאהיה ילד טוב, ומבטלת את כל הכאב שהיה נגרם לי מההיעדרות שלה ומזעם שלה אם הייתי מבקש ממנה יותר, היה לי מותר לבקש רק דברים חומרים שהיה לה קל לספק, אבל לא רגש, ובטח לא שתפסיק לעבוד באופן קרייריסטי וטובעני כדי להיות איתי יותר.
היתי זקוק באופן אנוש להכרה, גם אם אני הילד הכי יפה בגן או הילד הכי חכם בגן, אני זקוק לאמא אוהבת, להיפך, צריך להיות עוד יותר רגישים איתי, עם כל הפוטנציאל באה גם אפלה, בדידות ושליחות, ואמא לא ראתה אותי, לא חשוב כמה כואב היה לי, עץ סקויה זקוק ליותר מאשר שיח…
*הפשע הגדול נגד נרקיסיסט שגרמת לו לאהוב אותך*
תמיד מה שהרגשתי לא היה נחשב. וגרוע מזה הרגשתי שאני יצור רע שבא לעולם רק כדי לפגועה בה, ולנטוש אותה, והחטא הגדול ביותר שלי שגרמתי לה לאהוב אותי וזה עושה אותה פגיעה, אהבה מבחינתה היא תמיד דבר שיסתיים ברע, כי זה עלול להפריע לה להשיג שליטה, ואם תפתח אלי רגשות או תפעל מתוך האהבה שלה, זה יגרום לה לגדל אותי להיות חזק ועצמאי אז בטוח שאנצל את זה לרעה ואנטוש אותה, ואגרום לה להרגיש לבד וחלשה
נרקיסיזם – אגו המורד בחיים ואלוהים
זה בעצם המרד של האגו החולני שלה נגד הטבע, הטבע זה מה שגורם לתינוק להיתפס כחמוד וטהור ולאמא להקשר אליו, ומה שיגרום לתינוק יום אחד לעזוב את האם, לילד כמיהה טבעית להיות עצמאי ולהיפרד מהאם שטיפחה והזינה אותו, מנקודת מבט של אגו נרקיסיסטי, זה בלתי נסבל…וניצול נוראה מצד הטבע.
אני: אתה צודק, אגו נרקיסיסטי לא מאמין באהבה, אלה רק בשיקולים של כוח ואינטרסים, אהבה זה חולשה מסוכנת, והתינוק מיד הופך להיות אויב, האשם מעצם היותו מתוק, טהור וזקוק לאם, הוא מפתה את האם להאמין שיש משהו מעבר לשליטה ואגו, משהוא תמים וטהור, אמונה שאם תאחוז בה מיד תיפגע, כי זה מה שקרה איתה כשהיתה ילדה, הצורך באהבה נענה בפגיעה , והיא למדה שאהבה זה חולשה ומה שיש זה רק הישרדות.
הוא: משחק ההישרדות זה מה שהיא יודעת וטובה בו, ולא תתן לתינוק או דחף אימהות לבלבל אותה,
אימהות נרקיסיסטית – מלחמה בין שתי ילדים על צומת הלב
הנשמה נדחקה סופית למרתף והאגו ההישרדותי ניצח, היא שורדת ורק זה, וכל השאר זה הצגות ומסכות כלפי חוץ כדי להראות נותנת אבל במהות להיות לוקחת, וכמו בקרב הישרדות ,אין פריווילגיה, לרחמים, לזהות את הכאב של האחר, לתת לו איזה שהוא יתרון, היא בקרב הישרדות מול התינוק, על צומת הלב, על הרגש, על מי במרכז, היא לעולם לא תיתן לילד אנרגיה מעצימה, גם כשתיתן זאת אשליה, או הצגה לעולם בחוץ, עולם שאינו חושד בכך שהיא מפלצת, שאנו רוצה לראות שהיא תשעבד את הילד להיות כלי במשחק השליטה שלה, כי זה "לא נעים" לראות.
*הצורך בהכרה מול פגיעה נרקיסיסטית ולמה היה כבר עדיף אלימות פיזית*
אני: הצורך של הילד בזה שיראו את הכאב שלו הוא כל כך עמוק, עד שהוא מפנים את זה שכל הכישרונות שלו הם רעים, שכל מטרתם היא לפגוע באם, שהוא במהותו רע, בעצם זה שיש לו כמיהה לגדול. ולהיות עצמאי, ולהתפתח, ושכל רצון עצמי שלו הוא דבר שטני שבא כדי להרוס לאם את הביטחון, היציבות והשליטה שבנתה בעמל רב, ילד כזה יגדל עם אות קין של אשמה עמוקה על עצם קיומו, המסר שקיבל זה, עצם היותך קיים, כמשהו שהוא לא חפץ שלי הוא פשע, החיים שלך הם פשע, השימחה שלך היא פשע,
תמימות הפשע הגדול ביותר מבחינת הנרקסיסט
אני: בעניה התמימות שלך היא פשע, מה שאתה זה פיתוי להאמין שיש משהו כמו אהבה, פשטות עונג טבעי, כשאני כבר יודעת שכל מה שיש זה הישרדות. ואם אפתח לתפיסת העולם שלך אהיה פגיעה ושוב ינצלו אותי, כי בתפיסתי הראשונית כולם רעים, אז הטוב ביותר שאוכל לתת לך, זה להרוס אותך, להפוך אותך לכלום, כמו שאני מרגישה בפנים, לאנוס אותך להית חלק מהעולם האפל שלי, ואז לשלוט בך לנצח… זה מה שייתן לך זכות קיום, שתהיה חפץ שלי כדי לנצח את העולם ולשלוט בו…
הוא: ואם אתה לא זה אז אתה בוגד, ורשע, כי אני נותן מקום לטבע המרושע שלך שכל מטרתו הוא לפגו בי, באמא, לגדול, לקחת את האנרגיה של האם ואז לנטוש, ואני כאמא לא אתן לזה לקרות, אני לא אהיה קורבן, אני אחזיק אתך בזרועתי החונקות לנצל, ואהפוך אותך לסמרטוט הרצפה שלי, ועד שזה לא יקרה לא תהיה לי מנוחה. וזאת אהבה.
ההבדל בין אהבה טובה ואהבה נרקיסיסטית
אני: אז אני חושב שהבנת את ההבדל בין אהבה והיצמדות נרקיסיסטית. הבירור הזה יכול לשחרר אותך מהרבה כאב ואשמה, למעשה הדבר הנורא באהבה נרקיסיסטית זה שכלפי חוץ זה נראה אפילו יותר טוב מהדבר האמיתי ובפנים זה כמו רעל, כמו עוגה מושלמת רק שהיא עשויה מפלסטיק, והאשליה כל כך חזקה, שאפילו אתה מאמין לה, ואוכל את הפרי המורעל שוב ושוב עד שאלה לא מתעורר ממש. ולהתעורר זה כואב.
הוא: להתעורר זה מאוד כואב…
כיצד לזהות אם אתה עדיין מותנה לאהבה נרקיסיסטית?
תרגיל:
א. קח נשימה עמוקה ועצום עיניים
ב. חשוב על אנשים מאושרים
ג. חשוב על הדרך שלדעתך הוריהם אהבו אותם
ד. הזמן את הילד הפנימי שלך למרחב התודעתי
ה. האם סגנון ההורות שאנשים אלו קבלו מוכר לילד הפנימי שלך, האם יש לו חשדנות או זרות כלפי הסגנון הזה.
ו. אם כן כנראה שהגדרת האהבה שקיבלת מעוותת.
הערות
*הרחבה על אימהות נרקיסיסטית
הגדרת האהבה ומודל הזוגיות של אדלר מתעצבים בילדות, ויש להם השפעה עצומה על בחירת בני זוג, לכן הורות נרקיסיסטית מובילה במקרים רבים לזוגיות נרקיסיסטית.
