דמות האב, מהווה גורם מכריע בהתפתחות שלנו, והופכת למודל הגבריות שלנו, היא מעוצבת על ידי הדת, ספרות וגיבורי תרבות אבל בעיקר על ידי היחס שלנו עם ההורה הביולוגי בילדות. אם משהו משתבש בקשר הזה או דמות האב כוחנית או מסורסת, אנו עלולים לשאת בתוכינו תוכנה גברית חלשה או פוגענית, חמור מזה אנו עלולים להתקבע במצב ילדותי ולברוח מ"תפקידינו" כגברים.
הפוסט מציג סיפור טיפולי ותרגיל לטיפול במצב.
ירון (שם בדוי) הנרמס הסדרתי
הוא היה מאוד רגיש לביקורת, כשדיבר שם לב שאנשים נכנסים לדבריו, והרגיש מאוד נעלב, הוא כאילו לא הביא את עצמו לתוך השיחה, כי אז הוא היה מבוקר ולא דבריו, שתמיד נאמרו בריחוק אובייקטיבי חסר הזדהות. משהו שהיה גורם לו להיתפס לפעמים כקר, מרוחק ואדיש.
אני: אתה מדבר באופן שמנותק מהאנרגיה שלך, אז אם מישהו מדבר עם יותר נוכחות, הוא לוקח מיד את צומת הלב, אנשים מגיבים לאנרגיה לא לתוכן.
הוא: אבא הוא אדם ביקורתי, אף פעם לא דיבר איתי, רק אלי, אפילו היום…אמר.
אני: הוא מכור ליחסי ילד חסר אונים והורה כל יכול, אינו מסוגל לשחרר את זה וליצור יחסי גבר לגבר מאוזנים.
.
הוא: כל פעם שאני פוגש אותו זה מפיל אותי נמוך, למרות שאני רואה את הפתולוגיה והפטטיות שבהתנהגותו, אני מותנה להרגיש קטן ואבוד, אני לא יודע מה לעשות?
חוכמת טקסי המעבר
אני: הקשר שלכם נתקע והתקבע בשלב נמוך, תהליך ההתבגרות אינו רק של הילד, גם ההורה מתפתח במצב משפחתי בריא, אבל לעיתים פחד נטישה או חסך רגשי גורם להורה להתמכר לתפקיד ההורה הגדול, הוא מתקבע בתפקיד הזה, אז הוא לא מאפשר לילד לגדול מתפקידו כתינוק ולא משחרר עצמו.
בחברות פרימיטיביות היו טקסים מיוחדים שנועדו לעזור לילדים ולבוגרים לגדול ולשחרר שלבי התפתחות שכבר לא היו רלוונטיים, הם נקראו טקסי חניכה, העצמה ומעבר.
בטקס כזה ההורה היה משחרר את אחריותו כלפי הילד, ומקבל את הנער לחייק שבט המבוגרים, לעיתים זה היה כרוך בצום, מבחני אומץ, ובעיקר בקבלת חזון חדש ותפקיד בוגר, לעיתים הנער היה מקבל שם חדש בסוף הטקס המסמל את תפקידו ומקומו החדש.
הדבר הזה איפשר מעבר חלק מילדות לבגרות, מה שחסר בחברה שלנו, בה רובנו נשארים ילדים תקועים רגשית עם גוף מגודל גם בגיל ארבעים, לנו בארץ יש את הצבא, שהוא מעיין טקס חניכה מעוות לארכיטיפ הלוחם, באירופה וארה"ב אפילו את זה אין.
הוא: אני רוצה לגדול מהקשר הזה.
אני: השאלה היא האם אתה מוכן?
הוא:למה?
אני: לקחת את תפקידך כגבר בוגר באופן מלא, ליצור מערכת יחסים בריאה מול עצמך, בה אתה לא נאחז בלהיות "ילד" של החיים, זה אומר לתפוס את מקומך בעולם באופן מלא ולא מתנצל, מה שיאפשר לך קשר בריא מול נשים, ההורים ודמויות סמכות, ובעיקר עצמך?
זה גם יאפשר לך להיות הורה טוב יותר כשיהיו לך ילדים, כי ללא שיחרור מהדפוס הזה, אתה עלול לשכפל אותו מהצד השני.
הוא: איך?
תרגיל מעבר מילד לגבר
א. חשוב על מערכת יחסים עם אבא, דמיין את הדינמיקה שלה, באיזה גיל היא הופיעה לראשונה, נסה לבדוק את החוזים, ויחסי הגומלים שאפינו את הגיל בו התקבע הדפוס.
ב. בדוק האם הדינמיקה והתפקיד אותו אתה מגלם במערכת הילדותית משרת אותך בתור בוגר, בדוק איזה רווח יש לך מהדינמיקה הזאת
ג. דמיין מנהרה, הזמן את דמות אביך בכניסה, הסבר לדמות האב שאתה רוצה לשחרר את תפקידך הקודם, וליצור קשר בוגר איתו.
ד. בקש מנשמתו של האב לאפשר לך להמשיך בהתפתחות, וקבל את הסכמתו.(האני הגבוה של ההורה תמיד רוצה בהתפתחותך)
ה. דמיין את כל הרווחים המשניים שיש לך מהקשר כמו שהוא (כביסה, כסף, תחושת ביטחון…)וראה כיצד הרווח הרגשי מיחסי ילד הורה אינו מועיל יותר, ראה כיצד צריכיך יתמלאו באופן טוב יותר כשתסכים לקחת את תפקיד המבוגר באופן שלם.
ו . ראה את החלק הפנימי שקובע במערכת היחסים הזאת כילד הלבוש בבגדי ילד, ואפילו עם צעצועים וכו
הורד את הבגדים, ועזוב הצעצועים מאחוריך, והיכנס למנהרה.
ז. היפרד מאביך הכל יכול וקהילת ה"הורים הבוגרים הסמכותיים" האחרים של תקופת ילדותך.
בקצה המנהרה יחכו לך בגדי גבר, וקהילת מבוגרים.
ח. ככל שתתקדם הרשה לדמות הילדית לגדול עוד ועוד, הרגש כיצד אתה הולך באופן מלא לבוגר הסמכותי של עולמך.
ט. כשתגיע לצד השני הילד יהיה בוגר, המתאים לבגדים ולחפצים הבוגרים השייכים לו ומחכים לו בצד השני
י. לבש את הבגדים האלו, צפה בבוגרים סביבך, הפעם מגובה העיניים, כשווה, כאדם בוגר המהווה את הסמכות לעולמו,
ראה את קהילת הבוגרים שמחה בגבר החדש שנולד, מכבדת אותו ומקבלת אותו כשווה.
כמובן שהתרגיל עוזר לשחרר את תוכנת ה"ילד" בפנים, הורינו לא בהכרח יתבגרו כתוצאה מהשינוי שלנו ועלולים לנסות ל"הפנט" אותנו חזרה למצב הילדותי חסר האונים, במצב כזה עלינו להסביר להם את הדינמיקה והשפעתה עלינו, ולשקף להם מה זה בעצם עושה ומרגיש אצלינו, במקרה והם מתעקשים להמשיך עלינו לנתק את האינטראקציה או להגביל אותה ככל יכולתינו.
אפילו עם ההורה אינו מסוגל להשתנות, כל עוד איננו משתפים איתו פעולה מבפנים, ההשפעה של ניסיונות ההקטנה שלו תהיה חלשה בהרבה.
