אז בואו נדבר קצת על טקסים ואיך ליצור טקסים אפקטיביים ועוצמתיים.
כשאני אומר "טקס" אני לא בהכרח מתכוון לעבודה עם משני תודעה, או איזה אירוע דתי.
בשבילי תהליכים כגון ריברסינג, סווטלודג, תפילת שחרית בשבת וכו'… הם כולם טקסים לכל דבר.
אפילו השכבת ילד לישון יכולה להפוך לתהליך טקסי ואפילו מקודש.
"טקס" מבחינתי הוא כל תהליך מובנה ובעל סדר מדוייק (רוטינה) שמטרתו להעביר אותנו תודעתית ממצב אחד למצב אחר, ובחזרה, או במילים אחרות "מסע גיבור" בזעיר אנפין.
מבחינה רוחנית רוטינה כזאת אמורה לקחת אותנו מ"העולם הרגיל", או מצב של תודעה מצומצמת, למצב מיוחד או לתודעה מורחבת, שבה נקבל גישה למשאבים וכוחות שיאפשרו לנו לחזור למצב הקודם אבל עם איזושהי "מתנה" או שינוי.
אתן כאן כמה עצות ורעיונות ליצירת תנאים לטקס מוצלח, ובמיוחד אתמקד במה שנקרא יצירת מרחב מקודש/מכיל/פלאי/מאפשר בו ניסים רוחניים וטיפוליים יכולים לקרות:
מהו מרחב מקודש?
"מרחב מקודש" מורכב ממקום, זמן ומימד אנושי המאפשר לתהליכים עמוקים לקרות*, במונחי המודל הטיפולי של "מסע הגיבור", מרחב כזה הוא כמו "רחם" או "המערה הגדולה" בהם מוות, טרנספורמציה ולידה מחדש יכולים להתרחש.
המרחב הזה מעביר את מי שנכנס אליו מתודעת יומיום לתודעה מיוחדת.
הנה כמה עקרונות ליצירת מרחב כזה:
אסתטיקה, סדר וניקיון
מרחב מקודש צריך להיות מקום אסתטי, המעורר נחת והשראה, מדורה, בריכת דגים, עץ יפה או אומנות טובה יכולים לעשות את העבודה, לעיתים בניית "אלטר" (מזבח) או "טוטם" קטן יכולים לתרום להרגשה, "מזבח" אינו צריך להיות דבר "דתי", אלה אזור ספציפי במרחב (בדרך כלל במרכז החלל) בו נשים דברים היקרים לנו ומעוררים בנו השראה כמו פרחים, תמונות של אהובים, או אנשים הקדושים בעינינו, נרות, ספר מעצים המסמל לנו דבר חיובי, תכשיט או משהו מן הטבע כמו נוצה, צדפה או אבן חן).
"טוטם" הוא מבנה סמלי המייצג את הכוחות והאיכויות שאנו רוצים במרחב.
לדוגמה: – במקרה שאנו רוצים להזמין למרחב איכות של חופש ותנועה, עם יציבות ועם צלילות, נוכל ליצור יחד תמונה של סוס, עם אבן יפה, ולשים עליה קריסטל, (כמובן במקרה שהחפצים הללו מיצגים עבורינו את האיכויות הנ"ל).
חשוב לומר שעצם הכנת המרחב היא פעולה מרפאת ורוחנית היכולה להכניס אותנו למצב תודעה מיוחד בפני עצמה.
פעולות ניקוי, טיהור והגנה
מרחב מקודש יכול להיות מטוהר על ידי תפילות, שירה, או הבערה של כתורות וצמחי ניקוי דוגמת מרווה, פאלו סאנטו, מור ולבונה וכו'…(לכל תרבות יש את ההעדפות שלה).
לטקסים מסויימים נדרש מעגל הגנה.
מעגל כזה ניתן ליצור על ידי דמיון של בועת הגנה סביב המרחב, (עובד טוב כשקבוצת אנשים עושה זאת), או מעגל רפואה.
מעגל רפואה הוא טכניקה שמאנית בה מוזמנות ישויות טובות ועוצמתיות הקשורות לכיוונים השונים כדי להחזיק מרחב. ישנם מעגלי רפואה שונים הקשורים לחיות הטוטם של שבטים שונים. (לדוגמה שור הבר, הקיוטה, הנשר והדוב, אמא אדמה, ואבא שמיים בלקוטה) ביהדות ניתן להשתמש בארבעת המלאכים הגדולים (מיכאל, גבריאל אוריאל ורפאל, ארבעת דמויות המרכבה אברהם, יצחק, יעקב ודויד)
ניתן גם ליצור גלגל רפואה אישית בה אנו מקיפים עצמנו תודעתית בדמויות הנתפסות בעינינו כמגוננות.
חשוב מאד שכשנכנסים למרחב כזה לסגור טלפונים ואמצעי תקשורת רגילים עם העולם, ולראות בתהליך זמן מקודש, בו הדבר היחיד בו מתמקדים הוא הטקס.
טיהור הנפש
הוא תהליך נוסף חשוב מאוד, אם יש במרחב אנשים שאיננו מכירים חשוב ליצור מעגל הכרות איתם כדי שנרגיש בנוח.
רצוי לפני תחילת התהליך לברר את כוונת המפגש ולמצוא מניע חיובי ומועיל התומך בכוונה.
אז מומלץ להזמין משאבים חיצוניים תומכים דוגמת מלאכים שומרים, חיות כוח צדיקים ומאסטרים רוחניים.
ניתן להזמין משאבים פנימיים כמו אומץ, אהבה, אמונה וביטחון.
הכוונה הכללית ביותר צריכה להיות מוכנות להתמסר לתהליך, מצד שני לדעת שמותר לעצור או להתנתק אם זה נעשה יותר מדי אינטנסיבי.
יש חשיבות לפני תחילת הטקס לדבר על גבולות ומה לעשות במצבים מאתגרים.
וידוי
לעיתים כדי לבצע "וידוי", וידוי הוא תהליך בו אנו מתחרטים ועושים תשובה על דברים המעיקים על מצפונינו.
הבאת מנחה, טוב להציע משהו למרחב, כמו פרח לשים על האלטר, גם הבאת שיר או אפילו חיבוק יכולים להיות מנחה.
הטיהור העמוק ביותר הוא שינוי תדר פנימי. התדר המומלץ לטקסים כללים הוא זה של אהבה מצ'אקרת הלב.
סגירת המרחב
לא פחות מההכנה לטקס חשוב לדעת לסיים אותו, בסוף של תהליך עמוק, חשוב שיהיה שלב של קרקוע וחזרה לעולם, וכן מעגל שיתוף.
תרגיל נהדר שניתן לעשות הוא מדיטציה קצרה על פרח, מראה או יאנטרה*.
חשוב לא לעבור משלב הזמן המיוחד לשגרה באופן חד מידי.
מומלץ לשאול משתתפים שאלות מקרקעות כמו מה אתם לוקחים אתכם הביתה מהטקס, או איזה פעולה קטנה במציאות יכולה לבטא את התדר שחוויתם בטקס גם בחיים הרגילים (עם כוונה לבצע אותה).
תרגיל שינוי תדר על צ'אקרת הלב לתחילת טקס:
א. אפשר לדמיין גחל של אנרגיית אהבה באזור מרכז החזה ולנשום לנקודה הזאת.
דמיין שכל שאיפה נוגעת בגחל ומייצרת אש פנימית המתפשטת בחזה.
ב. נעשה זאת עד שנרגיש שבית החזה שלנו "בוער", ואז נדמיין כיצד האור מהחזה מתפשט וגדל עד שיוצר בועת אהבה סביבינו
ג. ניתן לאור הזה להמשיך ולהתפשט מהחזה, ולשטוף את החדר, נאיר את החדר וניתן לאור להגיע לכל הפינות, והחללים שיש בו.
ד. נבקש מכל ישות בכל מימד שהוא שאינה בתדר של אהבה להסתלק מהמרחב, נמשיך להפיץ את האור לכל הכיוונים וניתן להרחיב את מעגל האור לכל הבית, השכונה, העיר, המדינה, והעולם.
ה. ניצור תמונה מנטלית של עצמנו, נראה עצמנו בצורה הטהורה, כילדים או כנשמות, נרשה לעצמנו, לא להיות מושלמים, להיות תלמידים בעולם הזה, לעשות טעויות, להיות בדיוק מי שאנחנו. נעטוף את עצמנו באור של אהבה ונראה כיצד הדמות העצמית שלנו נעשת מאושרת, ניתן לעשות זאת גם לדמות של אדם אהוב, אדם ניטרלי, ואדם מאתגר (אויב), אפשר באופן ספונטני לעטוף באור של אהבה דמויות נוספות הצפות בתודעתנו , עד שנרגיש אהבה ואכפתיות לכל הברואים.
ו. נקדיש את הטקס לאושרם של כל הברואים ולשירותם של האלוהי והנשגב.
הערות:
*בקבלה העקרון הזה נקרא עולם,שנה,נפש, הטקס החשוב ביותר ביהדות העתיקה היה כשהכהן הגדול, האיש הקדש ביותר נכנס לקודש הקדשים ביום הקדוש ביותר (יום כיפור).
* להביט במראה או ורד, היה תרגיל נפוץ בניסויים קליניים עם lsd, יאנטרה או מנדלה הם תרשימים גאומטריים בעלי מבנה סימטרי ואסטטיקה יחודית, הם יכולים לשמש כאוביקט התמקדות, במיוחד עם למתרגל תבנית אישית איתה הוא עובד, ביהדות מגן דויד או שם מקודש יכולים לשמש כדבר הזה.
*התרגיל הוא גרסה של מדיטציית meta בודהיסטית.
*מסע הגיבור הוא נוסחה מחקרית שפותחה על ידי ג'וזף קמבל, המתארת כיצד קורים תהליכי התפתחות ומופיעה במיתוסים ובסיפורים הגדולים של האנושות